אוצרות יוסף יורה דעה קיז

למהרש"ל הנ"ל דגם טריפות אין איסורו כלל מפאת שאינה חי' רק הוא איסור עצמותי ואף שחי אסור א"כ מה בכך דהעובר חי הא לא איכפת לן כלל בחיות וגוף הטריפות הוא האיסור ושפיר יש לנו לומר דכיון דהיא וולדה נטרפו מפאת עובר ירך אמו הרי גם העובר טריפה ויש לו להיות אסור אעפ"י שהוא חי כמו מיעוט טריפות שאסורים אעפ"י שחיים דהטריפות הוא איסור עצמותי וכנ"ל וזו קושי' גדולה לכאורה, ועל כן נ' ההכרח לומר דגם למהרש"ל איסור הטריפות הוא רק מפאת שאינה חי' והא דגם המיעוט שחיים אסורים הוא רק משום לא פלוג דהשוותה תורה מדותי' והואיל ורוב הטריפות אינם חיים השוותה המדה ואסרה כל הטריפות עבור זה וזהו רק בגוף הטריפה דרובם אינם חיים ולכן כל שהיא טריפה אסורה ואפי' חי' ומשא"כ עובר שנטרפה אמו הוא סוג בפ"ע ולא משכחת כלל בסוג עובר שיהי' טריפות האם הפסד בחיותו כיון דיש לו חיות לעצמו ולכן אין איסור בסיג זה דלא שייך כאן השוואת המדות כיון דהוא סוג שלם בפ"ע שאין הטריפות הפסד בחיותו, כן נ' בהכרח לומר לכאורה לפי סברת מהרש"ל הנ"ל וא"כ הרי מצינו גם בזה עניין השוואת המדות ולא פלוג בדאוריתא

ואולם י"ל דהמהרש"ל באמת לא יתרץ אקושית תוס' הנ"ל בהך דולד טריפה כו' כתי' התוס' הנ"ל דיש ליישב באמת קושית תוס' הנ"ל לענ"ד בסברא אחרת לגמרי והיא נכונה מאוד וזה דכיון דאין הטריפות בגוף העובר רק בבהמה ורק דכיון דיש להעובר חיבור בבהמה דעובר ירך אמו הוא מקבל עניין הטריפות מן הבהמה ע"י החיבור דכל מה שאירע בבהמה נחשב שאירע גם בו מפאת החיבור ומה"ט אמרי' ג"כ דהיא וולדה הזיקו אבל עכ"ז כיון דאין הדבר בו מפאת עצמותו באמת רק מפאת החיבור לכן אין הדבר הזה בו רק כל זמן היות החיבור ומשא"כ בהפסק החיבור היינו בצאתו לאויר העולם סר גם העניין ההוא ממנו שהי' בו רק מפאת החיבור כיון דאינו דבר עצמיות בו רק ע"י החיבור ולכן בהסתלק החיבור והוא יוצא לאויר העולם סר גם העניין ההוא ממנו ונחשב אז שאין בו טריפות כלל ופוסק אז עניין הטריפות ממנו וא"כ לפי המבואר בחולין פ' אלו טריפות דטריפות שיש לו רפואה אינו אוסר כלל ע"ש בהך דמחו בכוליתא ובגידא נשיא וקטלי דאמר דכיון דאי בדרו לי' סמא חיי לכן אינו אוסר עש"ה וא"כ גם כאן טריפות זה של העובר גם בהיותו מחובר לאם ויש בו הטריפות מפאת החיבור הרי עכ"פ הוא טריפות שיש לו רפואה שהרי כשיצא לאויר העולם יופסק ממנו עניין הטריפות ואין לך רפואה גדולה מזו וע' בכורות ב' ב' והא עובר נמי כיכול להתרפאות דמי היינו דחשוב חסרון מלאכה שבו יש לו רפואה משום דפוסק כשיצא לאויר העולם וכאן נמי טריפות שבו כיכול להתרפאות דמי כיון דיופסק כשיצא לאויר העולם] וע"כ שפיר אין כאן התחלת איסור כלל ומשא"כ בהך דפרה שהזיקה דגובה מולדה אף דגם שם לפי סברתנו נחשב הולד מזיק רק מפאת החיבור ובצאתו לאויר העולם ויופסק החיבור יוחשב אז שהוא לא הזיק כלל דו"ק מאוד כי העניין עמוק מ"מ מה בכך הרי בהיותו מחובר והי' אז מזיק הרי כבר נשתעבד לתשלום הנזק וכיון שחל השיעבוד תו לא פקע אף בהסתלק ממנו תורת מזיק ומשא"כ כאן בטריפות כיון דבטריפות שיש לו רפואה אין מתחיל איסור כלל א"כ ה"נ הרי לא הי' שם התחלת איסור גם בהיותו במעי אמו מפאת שיהי' לו רפואה ויסתלק ממנו עניין הטריפות בצאתו ממעי אמו וע"כ שפיר שרי כיון דאין כאן התחלת איסור מעולם ודו"ק היטיב כי הוא נכון מאוד בס"ד

ועוד נ' דאפי' תאמר דכיון דהי'