אוצרות יוסף יורה דעה קטז

א"כ הא הי' להועיל לסברא דכאן נמצא כו' לברר הספק מ"מ אין זו ראי' גמורה די"ל דטבע הרגיל שתלד במינו מהני גם נגד ב' הדברים היינו נגד מה שכרוך כו' ונגד סברא דכאן נמצא כו' שיהי' ספק עדיין אף דיש ב' דברים הנ"ל להתיר ואין ראי' מכאן אלעלמא לשלא תועיל סברא דכאן נמצא כו' להתיר בספק ובאתי רק להעיר

ס) בש"ך סי' פ"ו סק"ח בשם הב"י דביצת טריפה אפי' לא נטרפה אלא סמוך לשחיטה אסור מה"ת משום לא פלוג ע"ש ויש מזה ראי' לכאורה לסברא שכתבת בס' לקח טוב כלל דסייג בדאוריתא ובהוספות שבסוף ס' ציונים לתורה בהוספה לכלל ל"ט דשייך לפעמים גם איסור דאוריתא משום לא פלוג שהתורה השוותה מדותי' ואסרה לפעמים דבר מפאת שלא לחלק ע"ש והארכתי בזה ג"כ בגליון ש"ס גיטין שלי ריש פ' הנזקין ואולם בהך דש"ך הנ"ל ק' באמת דמנא לן לא פלוג זה מדאוריתא ומה המקור שאסרה תורה זה ואולי כוונתו דאסור רק מדרבנן משום לא פלוג ומ"ש תיבות „מן התורה“ הכוונה דמשום לא פלוג נתנו לו חכמים דין דאוריתא והיינו דביצת נבילה דהוא רק דרבנן לפי שלא גמרה באיסור הרי מותרת בספק ואילו ביצת טריפה דאסורה מה"ת הואיל וגמרה באיסור אסורה בספק דסד"א לחומרא וסד"ר לקולא וכמבואר במחבר שם סעי' ג' וא"כ הי' ראוי דגם ביצת טריפה דנטרפה סמוך לשחיטה ולא גמרה באיסור ואיסורה ג"כ רק מדרבנן דתהי' מותרת ג"כ בספק וע"ז כ' דאינו כן רק דכיון דסתם ביצת טריפה גמרה באיסור ואסורה מה"ת ויש לה דין איסור דאוריתא ליאסר בספק לכן משום לא פלוג ושלא לחלק בביצת טריפה בין נטרפה בסמוך כו' נתנו חכמים גם לביצת טריפה שנטרפה בסמוך כו' ג"כ דין דאוריתא ליאסר בספק וכל כיוצא בזה ומ"ש „אסור מה"ת משום לא פלוג“ הכוונה דמשום לא פלוג נתני לו חכמים דין „מה"ת“ ואף שאין הלשון כ"כ מדוקדק דל' „אסור מה"ת“ משמע דאסור ממש מה"ת מ"מ נוח לנו לומר כך דשנאמר דהוא איסור ממש מה"ת ק' טובא דמה המקור לדאוריתא זה וע"ש בט"ז סק"ו דכ' באמת בשם הב"י בשם הרשב"א דאפי' ילדה מיד שנטרפה אסורה גזיר' אטו מעורה בגידין עכ"ל והיינו דאסורה רק מדרבנן משום גזיר' כו' ושלא כל' הש"ך בזה דכ' דאסור מה"ת ובאתי רק להעיר

ויש לדקדק עוד עניין השוואת המדות ולא פלוג בדאוריתא ממ"ש הש"ך סי' נ"ז סקמ"ח בשם מהרש"ל חולין דמיעוט טריפות חיים ואעפ"כ אסורות עש"ה וא"כ הא דטריפה אינה חי' לכאורה לסברא זו אין מה שאינה חי' סבת האיסור דהא המיעוט שחיים ג"כ אסורים והך דטריפה אינה חי' הוא רק עניין מציאות דהמציאות הוא כך דרוב טריפות אינם חיים ומהני מציאות זה לברר בספק טריפה אם משהין אותה י"ב חודש והיא חי' דעי"ז מתברר שאינה טריפה משום דאזלי' בתר רובא ומברר הרוב שאינה טריפה אבל מ"מ אין זה סבת איסור הטריפות מה שאינה חי' והוא רק דבר של מציאות גרידא שכך המציאות דרוב טריפות אינם חיים ואין זה סבת האיסור כלל רק הטריפות איסור עצמותי דגזרה ההלמ"מ דנקיבת הריאה וכדומה אוסרת הבהמה בעצם לא מפאת שאין חי' עי"כ מדגם אותם שהם חיים אסורים, כך הוא לכאורה בפשיטות לדברי המהרש"ל וא"כ הרי תיקשי טובא ממ"ש תוס' פ' אלו טריפות ובפ' שור שנגח דולד טריפה דמותר ולא אמרי' עובר ירך אמו והיא וולדה נטרפו כי היכא דפרה שהזיקה גובה מולדה מפאת עובר ירך אמו והיא וולדה הזיקו דשאני טריפות דבחיות תליא מילתא וכיון דיש לעובר חיות בפ"ע ואין חיותו מסתלק ע"י טריפות הבהמה לכן שרי שפיר עש"ה והובא בש"ך סי' ע"ט סק"ח ע"ש וא"כ