אוצרות יוסף יורה דעה קטו

מפאת שנתבשל אלא דנתבשל ב' פעמים ומשא"כ מה שאין ראוי מפאת בישול וגם מפאת ביטול הם ב' שמות וכל אחד עניין בפ"ע וע"כ חשוב שפיר ב' דברים נפרדים המתירים הדם מה"ת וא"כ שפיר י"ל דכל כה"ג לא אסרו חכמים דה"ל כמו תרי דרבנן ואין לנו לומר דגזרו בזה תרי דרבנן כ"ז דלא מצינו זה להדיא ואפי' תימא דכל שם אין ראוי לכפרה אחד הוא ואין כאן ב' דברים המתירין רק הוא ג"כ רק היתיר אחד דהוא מותר מה"ת מפאת שאין ראוי לכפרה אלא דאין ראוי לכפרה מפאת ב' דברים מפאת הבישול ומפאת הביטול אבל עכ"פ הוא רק היתיר אחד מפאת שאין ראוי לכפרה וא"כ כיון דגם באין ראוי לכפרה אסרו חכמים לכן גם כאן שפיר ראוי שיהי' אסור [וכבר דנתי בזה בס' בית האוצר אות בי"ת ערך ב' פסולים אי גריעי מחד פסול עש"ה] מ"מ הא יש לצרף גם דעת הרא"ה דכ' דהא דדם שבישלו ההיתיר משום דהבישול שורף הדם ופקע ע"י הבישול מתורת דם וכ"כ הר"ן בחולין דטעם היתיר דם שבישלו מה"ת משום דע"י הבישול נשתנה ופקע מתורת דם והחזיק בסברא זו בשו"ת הרי"ם חיו"ד וגם הארכתי אני בעניי בס' אתוון דאוריתא וא"כ לסברא הנ"ל הא יש כאן ב' היתירים שונים לגמרי מה"ת מפאת דפקע ע"י הבישול מתורת דם ומפאת דאין ראוי לכפרה ע"י הביטול וא"כ ה"ל תרי דרבנן ממש ושפיר ראוי דיושתרי בעצמותו וכנ"ל] ואפי' תאמר דכיון דמה שהוא אין ראוי לכפרה הוא רק ע"י הביטול לכן אף דאחרי היותו אין ראוי כו' תו מותר בעצמותו מ"מ חשוב מבטל איסור כיון דבא ההיתיר רק בסבת ביטול מ"מ ג"כ יש סברא להתיר דהא לכמה דיעות הראשונים מותר לבטל איסור דרבנן לכתחלה והכי מוכח פשטא דסוגי' דריש ביצה ואך הרא"ש שם כ' דשינויא דמיקלא קלי כו' קאי גם אהך דאין מבטלין כו' עש"ה וא"כ עכ"פ היכא דמיקלא קלי איסורא הא שרי לבטל לכ"ע איסור דרבנן וא"כ כאן נמי הא עכ"פ הוא מקלא קלי איסורא כיון דאחר הביטול יהי' מופר בעצמותו וא"כ הא מיקלא קלי איסורא דאין נפקותא אם גם גוש הדבר יהי' נשרף ונכלה כהך דעצים מוכנין בתנור דריש ביצה שם או רק האיסור שבדבר יהי' נכלה דאין לנו נפקותא בגוף הדבר רק באיסורו דאיסורו הוא שאסור לבטל וכיון דאיסורו יהי' מקלא קלי דהא יהי' מותר בפועל מפאת שא"ר לכפרה ונסתלק האיסור בעצמותו לגמרי [לא שיהי' היתירו בפועל רק מפאת התבטלו בהיתיר] וא"כ הא מיקלא קלי איסורא ושפיר שרי לבטל לכ"ע וראיתי בט"ז סי' ע"ו סקי"א שהביא בשם הב"ח דגם אחר צליית הבשר כחצי צלייתו עדיין יש בו מעט דם ועכ"ז מותר לבשלו משום דהמיעוט שפורש מתבטל ותפס עליו הט"ז דהא אין מבטלין איסור לכתחלה עש"ה ולא דן שם כלל בדברים ולענ"ד י"ל שפיר דאין כאן משום אין מבטלין מטעמים דכתיבנא ובאתי רק להעיר

נט) בש"ך סי' ע"ט סק"ו דחיישי' שמא מעדר אחר בא כו' ע"ש דמשמע דלא מהני סברא דכאן נמצא כאן הי' להתיר בספק איסור והארכתי בזה במ"א מאוד] דאל"כ הא הי' לנו לומר גם שם כאן נמצא וכאן הי' ולא בא מעדר אחר וממילא הרי הוא נולד רק מטהורה כיון דאין טמאה בעדר ושרי ואולם י"ל דשם כיון דשתלד טהורה כמין טמאה הוא נגד טבע הרגיל וע' בכורות ז' ב' דרוב דגים במינן משריצים כו' עש"ה וע"כ לא אמרי' בזה כאן נמצא וכאן הי' דיש לנו לומר טפי דנולד מטמאה כדרכו כ"ז שלא ראינו להדיא דנולד מטהורה ואף דכרוך אחרי' עושה ספק בזה אף דהוא נגד טבע הרגיל דהא מה"ט אסרי' בטהור הכרוך אחר הטמאה ע"ש בש"ך סק"ז וא"כ תו כיון דהדבר ספק בלא"ה מפאת מה שהוא כרוך כו'