אוצרות יוסף יורה דעה קח

מה) בפר"ח סי' ל"ו סעי' ב' עש"ה בכל דבריו שדן בל' הגמ' אי שייך ל' כשר היכא דאין כשר סתמא רק צריך עוד בדיקה וע"ע בזה בסי' הנ"ל בט"ז סקכ"א עש"ה בכל דבריו וע"ע בש"ך סי' ל"ז סקכ"ח דפי' בדברי המחבר דכ' סתם להכשיר דכוונתו ע"י בדיקה עש"ה

מו) בש"ך סי' ל"ז סק"ט בשם הרא"ש דמים זכים חשוב ג"כ בועה דכתי' מים תבעה אש ע"ש וצ"ע דהאי תבעה אאש קאי דהאש מעלה אבעבעות במים וכמבואר ריש ב"ק ד' ב' מי כתי' מים נבעו תבעה אש כתי' עש"ה [ונתיישבתי דאדרבה נכון הדבר עפ"י גמ' ב"ק הנ"ל דכיון דעניין הכתוב דהאש מבעבע המים א"כ הרי המים הם בועה והש"ס ב"ק קאמר שם רק על המשנה דקתני מבעה דא"א להיות הכוונה אמים שהרי מבעה הוא על משקל מפעיל שמבעה דבר אחר והרי אין המים מבעים דבר אחר רק אדרבה האש מבעה אותם ע"ש אבל לעניין שם „בועה“ שפיר כיון דאמר קרא דהאש מבעה המים א"כ הרי המים בהם הבועה והאש הוא שפעל בם זה וביעבע אותם אבל הבועה הוא בהם וא"כ שפיר נלמד מכאן דשייך לישנא דבועה במים והוא נכון באמת רק עפ"י גמ' ב"ק הנ"ל דמסיק מי כתי' מים נבעו כו' דלסברת המקשן שם דכוונת הכתוב מים תבעה אש שהמים מבעבעין האש א"כ הרי אין הבועה במים רק באש ואין ראי' דשייך לישנא דבועה במים וז"פ]

מז) בט"ז סי' מ' סק"ד ע"ש שכ' דמפאת סופו לנקוב חוששין שמא כבר ניקב כיון דיש חזקה רעה למחט זה עש"ה בכל דבריו ונ' דל' חזקה דנקט הט"ז הוא לאו דווקא דאין זה נחשב חזקה ממה שסופו להיות ולא שייך עניין חזקה בזה רק כוונתו דיש לנו לחוש שמא כבר ניקב ורק דבהמה בחזקת כשיר' עומדת ולגבי זה אמרי' דלא מהני חזקת כשיר' דידה הואיל וסופו לנקוב והוא חזקה העשוי' להשתנות

מח) בעניין אחזוקי איסורא לא מחזקינן, ע' לעיל אות י"ב ואות כ"ד וע"ע ט"ז סי' מ' סק"ד מש"ש „על כן לא מחזקינן איסורא“ כו' עש"ה בכל דבריו מש"ש חילוקים בזה בעניין אחזוקי איסורא לא מחזקינן דהיכא דסופו להיות איסור יש לחוש שמא כבר נעשה כאופן האיסור ומחזקי' איסורא שפיר בכה"ג עש"ה בכל דבריו (וזה דלא כמ"ש באות הקדום דכוונת הט"ז מפאת חזקה העשוי' להשתנות רק דאין הדין כאן בעניין חזקה כלל רק בעניין אחזוקי איסורא לא מחזקינן והוא נושא אחר, ואולם באמת הך דאחזוקי איסורא לא מחזקינן הוא עוד עדיף מחזקה דעלמא דבחזקה דעלמא צריך לברר כשאפשר ואילו בהך דאחזוקי איסורא לא מחזקינן א"צ לברר אף באפשר כמבואר בחולין נ"ו ב' דא"צ לאכול בשלקא מטעמא דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן ואף דאפשר לאכול בשלקא ולברר ואף דמשם אין ראי' כ"כ דזה לא מיקרי אפשר דהאי גברא רוצה לאכול שלא בשלקא וכמבואר כזה בתוס' כתובות מ' א' דכלאים בציצית לא חשוב אפשר מפאת דאפשר בבגד צמר דהאי גברא רוצה ללבוש בגד פשתן וע' בס' יריאים דכ' ג"כ כן דלא חשוב אפשר כיון דרוצה ללבוש בגד פשתן והביא ראי' מיולדת דדוחה שבת אף דאפשר לעשות כחסידים הראשונים שלא שימשו מטותיהם מרביעי ואיליך שלא תלד בשבת ועכ"ז לא חשוב אפשר דהאי גברא רוצה לשמש מרביעי ואיליך פ"ש ואולם בש"ך סי' פ"ג סקי"א מבואר כן להדיא דהא דאמרי' אחזוקי איסורא לא מחזקינן א"צ אפי' לברר ועדיף מחזקה בזה עש"ה וא"כ כיון דהך דאחזוקי איסורא לא מחזקינן עדיף מחזקה א"כ אי אמרי' בהך דאחזוקי כו' דכשסופו לעשות איסור לא שייך אחזוקי כו' כ"ש בחזקה העשוי' וסופה להשתנות דלא שייך חזקה, ואולם