אוצרות יוסף יורה דעה קז

רק בדרך נסיי ג"כ חשוב מלאכה דהא זריעה לא הוי מלאכה בזורע במה שאין מצמיח ועכ"ז במדבר הי' נחשב מלאכה מפאת דשם הי' מצמיח ואף דהי' מצמיח רק דרך נסיי והרי דגם כשפועל דרך נסיי חשוב מלאכה

והנה התוס' כתבו ריש שבת דקרא דאל יצא איש ממקומו הוא משום מלאכת הוצאה ועל כרחך הוא כן למ"ד תחומין דרבנן וכמובן ע' ספ"ק דעירובין והנה עניין הכתוב על הוצאה כתבו התוס' שם דכוונת הכתוב שאל יצא עם הכלי ללקט המן ואזהר קרא על הוצאת הכלי ע"ש ויש לדקדק בזה דהא לא הוזכר כלי בקרא רק אל יצא כתי' והוי העיקר חסר מן הספר וי"ל דאין העניין מפאת הכלי דייקא רק דהא זה עכ"פ פשטא דקרא שאל יצא איש ממקומו ביום השביעי ללקט המן וא"כ אפי' לא יצא בכלי רק ילקט המן בידו הרי יכניסו עכ"פ בידו מרה"ר לביתו שהוא רה"י וא"כ שפיר פשטא דקרא אזהר מיהת על הכנסה וממילא הא נלמד גם הוצאה דמה לי עיולי מה לי אפוקי וכש"ס ריש שבת [וסוגי' זו דריש שבת לית לה דהוצאה אב והכנסה תולדה רק דשניהם שוין ושניהם אב מפאת סברא הנ"ל דמה לי כו' כמבואר ברשב"א שם ע"ש ולפי"ז יש לדון ג"כ לפי המבואר אצלי בכתבי אגדה שלי דכל דבר הנברא בנס גם קיומו הוא דרך נסיי דכיון דבטבע אין מציאות לדבר ההוא ע"כ אילו הי' מסתלק ממנו עניין הנסיי מיד הי' נופל תחת העניין הטבעיי ואז הי' נאפס וחוזר לאין כיון דבטבע אין לו מציאות כלל וכל התהוותו רק בנס [וכזה מבואר בס' התניא בפי' הכתוב ואתה מחי' את כולם דכיון דכל הבריאה נבראה יש מאין ע"כ אילו הי' מסתלק שפעו ית' מן הבריאה לקיימה אפי' רגע אחת מיד הית' חוזרת לאין כיון דמצד עצמה אין לה מציאות כלל עש"ה וכזה הוא גם בעניין הטבעיי ועניין הנסיי דו"ק היטיב מאוד] וא"כ מה שהכניסו המן דכל התהוות המן הי' רק בנס א"כ לפי העניין הטבעיי ה"ל הכנסה שאין מתקיימת דלפי העניין הטבעיי הא יש לו להאפס בכל רגע וקיומו ג"כ רק בנס ומלאכה שאין מתקיימת הא פטורין עלי' בשבת וא"כ יהי' מוכח מזה ג"כ דגם אם פעולת המלאכה ועניינה רק דרך נסיי ובעניין הנסיי ג"כ חשוב מלאכה ודו"ק היטיב

מג) בט"ז סי' ל"ה סקי"ז מש"ש „משא"כ כשיש לפניך חסרון אונא בבירור“ כו' עש"ה בכל דבריו ונ' כוונתו לסברא דאין ספק מוציא מידי וודאי דאפי' לדיעות המתירין בספק בטריפות מפאת רוב בהמות אין טריפות ונשחטה בחזקת היתיר עומדת ע' ש"ך סי' נ' סק"ג והאריכו האחרונים וא"כ כאן נמי הא ה"ל רק ספק טריפות כיון דהרמ"א כ' לעיל סעי' ד' דזה מיקרי בדרי דאוני וא"כ אפי' כוונתו רק לספק מ"מ הא גם ספק כשר מ"מ כאן מספק שפיר הוא טריפה מתורת אין ספק מוציא מידי וודאי דכיון דהחסרון ברור והתשלומין ספק לא חשוב תשלומין והיא טריפה וודאית ודו"ק ועמ"ש לעיל אות ל"ד

מד) בעניין דצריך לברר כשאפשר לברר אפי' כשיש רוב וחזקה להתיר, ע' לעיל אותיות ז', ל"א, ל"ז, וע' עוד ש"ך סי' ל"ו סקי"ב דכל דאיכא למיתלי בזאב כו' כשר בלא הקפה ומשמע דאפי' נימא דאי מקיף ולא דמי טריפה וא"כ הא אפשר לברר ע"י הקפה מ"מ א"צ להקיף דרק אחר זה הוא דכ' שם הש"ך יותר מזה בשם הגהות מרדכי דאפי' אי מקיף ולא דמי כשר ומשא"כ עד עתה לא נחית לזה ודבריו הם גם אי נימא דאי מקיף ולא דמי טריפה מ"מ א"צ להקיף וא"כ כיון דהך דתלינן בזאב הוא רק מפאת נשחטה בחזקת היתיר עומדת כמבואר בגמ' א"כ מצינו גם בזה דמהני חזקה לפעמים גם כשאפשר לברר שלא יוצרך לברר ובאתי רק להעיר: