אוצרות יוסף יורה דעה קו

ה"א דנהי דהותר בשר תאוה בבואם לארץ מ"מ הראויות לקדשים עכ"פ בעי' וכדאשכחן בכמה דוכתי דאף דלא בעי' גוף הדבר מ"מ בעי' עכ"פ הראויות לו וע' לעיל אות כ"א וע"כ ה"נ הי' ה"א דכיון דמתחלה הותר רק אכילת קדשים בפועל ולא אכילת חולין לכן לא נסתלק זה לגמרי ונשאר עכ"פ לעניין הראויות וע"כ נהי דראויות להאכל בתורת קדשים הוא רק ע"י שחיטה בפנים וקבלה והולכה וזריקה מ"מ קבלה והולכה וזריקה הא לא שייכי בחולין כיון דאינם קרבן ואין דמן קרב ולא שייך קבלה והולכה וזריקה וע"כ השחיטה לבד מתרת דלא שייך רק שחיטה אבל עכ"פ השחיטה המתרת ה"א דבה עכ"פ בעי' שחיטה הראוי' להתיר גם בתורת קדשים וע"כ בעי' שחיטה שדם יוצא בה אבל שחיטה שאין דם יוצא בה דבקדשים לא הית' מתרת והי' הקרבן פסול דהוא עצמו לדם הוא צריך בקדשים וע"כ ה"א דשחיטה כזאת תיפסל גם בחולין קמ"ל [ואם דבקדשים בעי' ג"כ שחיטה בפנים זה הא ג"כ א"א בחולין דאדרבה הא כל עיקר היתיר בשר תאוה בבואם לא"י הוא מפני הריחוק מקום שנתרחקו מן הפנים ובפנים הרי שחיטת חולין אסורה אבל מה ששייך בגוף השחיטה היינו יציאת דם שפיר ה"א דבעי' כמו בקדשים מפאת דבעי' עכ"פ בעצם השחיטה שחיטה הראוי' להתיר גם בקדשים ושפיר אשמעי' דאינו כן ואפי' ראויות לא בעי'] ואולם רבותא זאת תתכן רק בבהמה ומשא"כ בחי' ועוף הא חי' ועוף ליתנהו כלל בקדשים והיו מותרין מש"ה גם במדבר בתורת חולין כמבואר פ"ק דחולין וא"כ הא לא הי' ה"א כלל דניבעי בהו ראויות לקדשים דרבותא זאת שייכא רק בבהמה דהית' אסורה מתחלה היינו במדבר בתורת חולין ולא הי' לה היתיר רק בתורת קדשים וע"כ ה"א דגם אח"כ ניבעי עכ"פ ראויות כו' ואולם בחי' ועוף תו הא יש רבותא שפיר מפאת מצות כיסוי דה"א דהכיסוי בחי' ועוף הוא מגוף מצות השחיטה ואם לא נתקיים מצות כיסוי הוא שחיטה פסולה וכמ"ש הש"ך וא"כ שפיר אין כאן קושי' כלל על הפי' הנ"ל דהרבותא מפאת מצות כיסוי שלא נתקיים ממשנה חולין דתני נמי בהמה ובבהמה הא ליכא מצות כיסוי ועל כרחך דהרבותא מפאת עניין אחר לא מפאת כיסוי דזהו כוונת קושית הש"ך ולהנ"ל ניחא דבבהמה יש בה שפיר רבותא בפ"ע מפאת דה"א דניבעי ראויות לקדשים אבל בחי' ועוף הא לא שייך רבותא זאת וע"כ בחי' ועוף שפיר הרבותא מפאת הכיסוי ודתני במשנה בהמה חי' ועוף יש באמת בבהמה רבותא בפ"ע ובחי' ועוף רבותא בפ"ע ואולם עדיין ק' במשנה דליתני בהמה וחי' לחוד או בהמה ועוף לחוד דהיינו יודעים ב' הדברים דלא בעי' ראויות כו' בבהמה ודאין עיכוב בשחיטה מפאת כיסוי ואכתי ל"ל למיתני שלשתן בהמה וחי' ועוף ונ' בפשיטות בזה דכיון דכיסוי נוהג בחי' ועוף והוצרך ליתני בהמה מפני רבותא דראויות כו' הדרך למיתני בהדי' חי' ולא למיתני בהדי' עוף דיותר יש לשנות חי' עם בהמה דהם סוג אחד דחי' בכלל בהמה משא"כ עוף הוא סוג אחר ואי דליתני בהמה וחי' ול"ל למיתני עוף בזה תו איידי דתני בהמה וחי' תני נמי עוף דכזה ממש יש בפסחים ריש פ' כל שעה במשנה ע"ש בגמ' דאמר כן דאיידי דתני בהמה וחי' תני נמי עוף]

מב) ע' לעיל אות כ"ט, ויש עוד ראי' דגם מלאכה הפועלת רק דרך נס חשיבא מלאכה דהא כל המלאכות ממשכן ילפינן הם זרעו ואתם לא תזרעו הם קצרו ואתם לא תקצרו ע' שבת מ"ט ב' ואף דעפר מדבר אינו מצמיח כבר כתבו תוס' סוף פ' כיסוי הדם דכשהיו ישראל במדבר הי' מצמיח ע"ש וא"כ כיון דעפר מדבר בטבעו אינו מצמיח הנה מה שהצמיח בהיות שם ישראל הוא וודאי רק עניין נסיי וא"כ משמע דגם מלאכה הפועלת