אוצרות יוסף יורה דעה קה

מפאת דההאכלה עצמה היא היא העדתו ואמירתו ומשא"כ כאן בסי' ס"ט דאין שם מעשה של העכו"ם המורה שהדיח שנוכל לקרות מעשה זאת אמיר' ורק דמסברא אמרי' דוודאי הדיח משום דמירתת וע"כ שימצא בכמו זה ל' אמר אף שא"צ אין ראי' מהך דסי' א' וע"כ הביא רק מהך דסי' ב' דשם ג"כ הוא כזה דאין עושה מעשה המורה כו' ורק דמסברא אמרי' דמסתמא שחט ביפה דלא שביק היתירא ואכיל איסורא ודו"ק, כן י"ל להליץ בעד בעל הש"ך ז"ל שלא נצטרך לומר דאישתמיטו לי' דברי עצמו דסי' א' שהי' לו להביאם כיון שהם קודמין להך דסי' ב' ואולם באמת נ' יותר דיש ט"ס כאן בש"ך וצ"ל „א'“ תחת „ב'“ וכוונתו באמת אדבריו בסי' א' ס"ק י"ג הנ"ל דאף דכ' הרמ"א ואמר כו' מ"מ לא בעי' אמר רק שותק נמי סגי וזה ניחא טפי דבלאה"נ מדבריו בסי' ב' ס"ק י"ג שם אין ראי' כ"כ דהא כ' שם בשם הפרישה דבעי' אמר באמת משום דכל דאפשר לברר צריך לברר וכן לעניין מומחה דשם כ' הש"ך שם דאמר דווקא ואילו בהך דסי' א' סקי"ג כ' הש"ך שם בהחלט דשותק נמי סגי וע"כ כך נ' דצ"ל כאן „בסימן א'“ תחת „בסימן ב'“

מ) בט"ז סי' ס"ט סקכ"ד דס' דם שבישלו מותר מטעם סד"ר לקולא [ומש"ש עליו בנקה"כ דאין לבדות ספק דרבנן להקל דאשכחן טובי ספיקי דרבנן להחמיר, דבריו תמוהים דבמקום דאשכחן אשכחן והי' שם לחכמים איזה טעם וחומר פרטיי בוודאי שעבורו החמירו אבל בסתמא הא זה כלל גדול בש"ס וכל הראשונים דסד"ר לקולא ואפ' ספיקי דרבנן דאיבעא דלא איפשיטי בגמ' קיי"ל בהו להקל וכ"ש ספק מציאות וז"פ וע' ט"ז לעיל סי' נ"ה סק"ז עש"ה] ואולם בט"ז סי' פ' סק"ה הביא בשם הרש"ל דבספק יש לאסור ע"ש אע"ג דגם שם הוא דם שמלחו דרבנן וא"כ לפי דברי עצמו בסי' ס"ט הנ"ל לא הי' לו להביא סברת מהרש"ל הנ"ל ואם הביאו הי' לו לחלוק עליו מטעמא דסד"ר לקולא וצ"ע ואולם בט"ז שם סי' ע' סק"ח ע"ש מ"ש ויש כאן ספק דאוריתא וקאי שם בסברא דדם שמלחו דאוריתא וא"כ אולי גם בסק"ה הנ"ל קאי בסברא זאת ואולם באמת הך דט"ז סק"ח הנ"ל הוא עוד תימה גדול יותר דהא נקטינן להלכה בכל דוכתי דדם שמלחו דרבנן וכמ"ש בעצמו בסי' ס"ט סקכ"ד הנ"ל וצע"ג וע' בש"ך סי' ע' שם סק"ח דהביא ג"כ לרש"ל הנ"ל שהובא בט"ז סק"ה ולפי מה שהובא שם כל דברי מהרש"ל דסתם מליחה דרך להתהפך עליון לתחתון א"כ אין כאן סד"ר ואין אוסר מפאת ספק רק הוא קרוב לוודאי כיון דכך הדרך להתהפך כו' ואולם הט"ז שהביא רק „ובספק יש לאסור“ ולא יותר ומשמע דהספק עצמו יש לו לאסור ק' כנ"ל דהא הו"ל סד"ר, וגוף מהרש"ל הנ"ל דכיון דדרך להתהפך כו' אסור ע' דוגמא בש"ס שבת צ"ג א' ישן ספק מתהפך עליהן טמאין והוי שם וודאי טומאה מדלא תני ספק טמאין ועל כרחך הטעם ג"כ משום דדרך ישן להתהפך וע"כ הוא וודאי וצריך אני לעיין שם ברש"י ותוס' ואין הגמ' לפני ועוד בפ' המצניע שם צ"ב ב' באמת אמרו האשה החוגרת בסינר בין מלפני' ובין מאחרי' חייבת שכן ראוי להיות חוזר היינו להתהפך מלאחרי' לפני' וע"כ ג"כ חייבת בוודאי דמספק ליכא חיוב [וע"ע סי' ע"ג בש"ך סקי"ג עש"ה וע"ע סי' צ' סעי' ב' בהג"ה ובש"ך שם סקי"ג עש"ה]

מא) בש"ך סי' כ"ח סק"ל הקשה דהא במשנה תני נמי בהמה ובבהמה ליכא רבותא מפאת דלא נתקיים מצות כיסוי דהא בבהמה אין חיוב כיסוי ע"ש ונ' דבאמת י"ל דמשנה חולין השוחט בהמה חי' ועוף ולא יצא מהם דם כשירין כו' אתי כר' ישמעאל דנאסר בשר תאוה במדבר ורק בתורת קדשים הותר וע"כ