אוצרות יוסף יורה דעה קג

הא אין מוציאין ממון על ידו וכנ"ל וע"כ שפיר פטור מלתת ומשא"כ אם תפס הכהן שפיר אין יכול להוציא מידו כיון דהכהן וודאי והוא ספק וה"ל ממש אין ספק מוציא מיד וודאי ומשא"כ בספק בכור דהכהן התופס רק ספק שפיר מספק אין יכול לתפוס ושפיר מוציאין מידו ודו"ק היטיב

ועוד נ' דאפי' נימא דמהות הלוי' אין מקבל וכסברת הש"ך ס"ק י"ב שם שהשיג על הב"ח והעט"ז הנ"ל דהא וזה יהי' משפט הכהנים כתי' ואך דמהות הלוי' פטור מלתת אי לוים לא איקרו עם דמאת העם כתי' ומהות הלוי' אינו עם וא"כ בבהמת לוי לפי מה שכתבנו דלוי וכהן נמי הם ישראלים אלא דיש בהם מהות כהונה לוי' ג"כ וא"כ לפי"ז בבהמת לוי הזרוע והלחיים כו' דשייכים לכולו בכל מהות שבו ומהות ישראליות שבו חייב ומהות לוי' שבו פטור מלתת א"כ ה"ל ככהן שותף בבהמה דכל הבהמה פטורה וע"כ נ' דכיון דיש כאן עכ"פ עניין חיוב מפאת מקצת השה שהוא חייב בוודאי מצד עצמותו אלא דכיון דיש מקצת שהוא פטור לכן הוא פוטר את הכל כדין כהן שותף כו' וע"כ עכ"פ כיון דיש ספק בהפוטר ועניין החיוב ישנו בוודאי ומשא"כ עניין הפוטר יש בו ספק אם ישנו דאי לוים איקרו עם א"כ הא גם מהות הלוי' חייב ואין כאן פוטר כלל וע"כ גם בזה שפיר שייך סברא דאין ספק מוציא מידי וודאי כיון דעניין החיוב הוא וודאי ועניין הפוטר הוא ספק דו"ק היטיב מאוד וע"כ שפיר ג"כ אין מוציאין מהלוי דע"י אין ספק כו' אין מוציאין ממון ומשא"כ אם תפס הכהן שפיר ג"כ אין מוציאין מידו וכנ"ל

לה) בט"ז סי' ס"ב סק"ב בשם האו"ה מש"ש מאחר שנאסר פעם אחת אין לו היתיר עוד חיישי' שמא לא הבריא כו' ע"ש וצריך להבין דאפי' ידענו וודאי שהבריא מ"מ איסור שבו להיכן הלך ואיך ישוב היתיר אחרי שנאסר וצ"ל דאף דכשהי' מדולדל הי' נחשב אמ"ה מדרבנן מ"מ אילו חזר והבריא נעשה דבר אחר עם הבהמה ושפיר השחיטה מועלת להתיר גם אותו דרק שאר איסור א"א שיתהפך להיתיר כמו שהארכתי בזה ברשימותי מאוד ונשאר תמיד כמו שהי' אבל כאן מה שהי' אמ"ה הנה ג"כ דבר זה נשאר והוא גם עתה אמ"ה אבל עכ"ז שפיר השחיטה מתירתו כיון דנעשה דבר אחד עם הבהמה ויש בתוכו חיות הבהמה וע"כ מהני שחיטת הבהמה להתיר גם אותו דהא הבהמה עצמה ג"כ אסורה משום אמ"ה למ"ד בהמה בחיי' לאיברים עומדת ועכ"ז השחיטה מתירתה וא"כ גם אבר זה הואיל ויש בו פעולת שחיטת הבהמה כיון דיש בו חיות הבהמה ולכן שחיטת הבהמה פועלת גם עליו והוי גם הוא נשחט ולכן שפיר הוא ניתר אף דהוא אמ"ה וכל אמ"ה כשהוא פרוש דאסור לפי שאין שם שחיטה בו להתירו אבל זה דמועלת שחיטת הבהמה להתירו הואיל ונתאחד עם הבהמה א"כ מה בכך דהוא אמ"ה הלא גם אמ"ה שחיטה מתרת דהא הבהמה עצמה אסורה איסור אמ"ה והשחיטה מתירתה ודו"ק

לו) בש"ך סי' ס"ד סק"ו בשם הב"י דאפי' לסברא דחלב בן ט' אסור ואין שחיטת הבהמה מתירתו מ"מ אם חתך חלב מן השליל והניחו בתוך הבהמה שחיטת הבהמה מתירתו ע"ש ויש ראי' מזה לכאורה לצד הסברא שדנתי באתוון דאוריתא דהיתיר בן פקועה אינו דנחשב העובר נשחט ע"י שחיטת האם רק דאינו נשחט באמת והוא רק היתיר גרידא דשחיטת הבהמה או היתיר הבהמה מתיר גם את העובר מקרא דכל בבהמה תאכלו ע"ש בארוכה וזה דאי נימא דשריותא דכל בבהמה תאכלו הוא מפאת דנחשב ששוחט הכל וכששוחט הבהמה נחשב ששוחט גם את העובר א"כ לעניין חלב זה מה בכך דשחטו הלא אין שחיטה מתרת חלב דחלב הבהמה עצמה נמי הא נשחט ועכ"ז