אוצרות יוסף יורה דעה קא

היא טריפה דו"ק היטיב מאוד ומשא"כ לעניין מלאכת שבת כיון דעכ"פ פעל בעניין הנסיי הרי יש פעולה למלאכתו ושפיר היא מלאכה כיון שפעלה דגם הפעולה בעניין הנסיי הוא פעולה ומה בכך דלא פעלה בעניין הטבעיי ורק לעניין טריפה אף דגם החיות בעניין הנסיי הוא חיות מ"מ הרי יש החסרון בעניין הטבעיי ואסורה עכ"פ מפאת החסרון בעניין הטבעיי ודו"ק היטיב מאוד וז"פ דלדיעות דגם אדם טריפה אינו חי יותר מי"ב חודש אם יחי' יותר מי"ב חודש דרך נס וודאי דתהי' אשתו אסורה להנשא לאחר [ויל"ע בזה בירושלמי שלהי יבמות] וע"כ דחיות נסיי ג"כ חשוב חיות, ואולם יש לדחות דחיות נסיי באמת לא חשיב חיות ואך עכ"ז נהי דלא תשוב חיות מ"מ מת ג"כ לא חשוב דבין חיות למיתה יש מיצוע ע' חולין קכ"א ב' יצתה מכלל חי' ולכלל מתה לא באתה וע"כ לא כל מה שאין תשוב חי חשוב מת וע"כ שפיר י"ל דחיות נסיי נהי דלא חשיב חיות אבל מת ג"כ לא חשיב וע"כ לעניין היתיר מיתת הבעל דילפי' לי' מקראי פ"ק דקידושין י"ג ב' דכחי' בהו ל' מיתה וכל' המשנה שם ריש הפרק דיוצאה במיתת הבעל וע"כ הא אין כאן מיתה שיתיר ושפיר אסורה להנשא ומשא"כ לעניין איסור טריפה דהוזכר האיסור רק מפאת כל שאין כמוהו חי' פ' ריש אלו טריפות דילפי' מל' המקרא כן חי' אכול שאינה חי' לא תאכל וא"כ הא בעינן חי' וחיות שפיר לא חשוב כל שהוא רק חיות נסיי ואינו בטבע ולכן שפיר אסורה [וי"ל עוד כוונת הרשב"א דחיות נסיי באמת חשוב חיות ורק דיש לחוש שמא בשעה שנולד בה הטריפות לא הית' עומדת להעשות לה נס שתחי' ואח"כ הוא שנתחדש עניין שהיסב שיעשה לה נס מן השמים ותחי' דבהדי כבשי דרחמנא מנא לן ויוכל להיות שאח"כ הוא שנתחדש עניין הנס ומתחלה לא הית' עומדת להעשות לה נס [וכך יש לנו לומר בפשיטות דהואיל ונס הוא שינוי מעניין הטבעיי ראוי לומר דהשתא הוא דאישתני] וא"כ כיון דבשעה שנולד בה הטריפות לא הית' עומדת לחיות הרי הי' אז הטריפות שפיר טריפות האוסר דהא אז הי' סופה למות [ותיגלי מילתא למפרע לא אמרי' בכל כה"ג שנולדה הסבה אח"כ ומתחלה לא הי' עומד לכך כנימוקי יוסף ריש החולץ] וע"כ הא נאסרה כבר ולא מהני מה שהיא חי' עתה להתירה דאין איסור חוזר להיות היתיר וע' ריש בהמה המקשה דטריפה אין חוזרת להיכשיר' ובפ' הערל ופ' אלו טריפות דקרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום מה"ט דכיון דכבר נאסר אין פסול חוזר להכשירו וכן מבואר בכמה דוכתי בה' טריפות אבל החיות דעכשיו שחי עפ"י נס שפיר י"ל דהוא חיות גמור ולכן שפיר האשה אסורה וגם לעניין שבת שפיר יש לו להחשב מלאכה אף שפועל רק בנס ולא בטבע ובאתי רק להעיר)

ל) בש"ך סי' נ"ח סקי"ג דל' רמ"א שם כל רגליו משמעותו כל דווקא ואין בכללו רוב רגליו היינו ג' רגלים ולא ידעתי מדוע המשמעות כן והא קיי"ל בכל מקום דרוב ככל וכל שנאמר כל הוא לאו דווקא רק גם הרוב ככל והש"ך עצמו לקמן סי' ס"ג סקי"א על ל' הרמ"א במקום שכל המוכרים הם ישראלים כ' כל לאו דווקא דרובו ככולו ויש לחלק וק"ל וע"ע בש"ך לקמן סי' ע"ו סקכ"ה

לא) בעניין דצריך לברר ברוב וחזקה כשאפשר לברר, ע' לעיל אות ז' וע"ע ש"ע יו"ד סי' ס' סעי' ג' בהג"ה דכיון דאין נחשים מצוין א"צ לבדוק אף דאפשר לבדוק ומבואר דמשום דבר שאין מצוי א"צ לברר אף דאפשר לברר ואולם בש"ך שם סק"ו בשם הבאר שבע חולק באמת ע"ז וס"ל דכיון דאפשר לברר צריך לברר אף דאין נחשים מצוים ולא דמי לגילוי דא"א לברר עש"ה: