עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אוצר המלך

אוצר המלך ט

Otzar Hamelech 9 · אוצר המלך · free full Hebrew text

Open in the reader →

בני אדם כו' עיין שם. ושם [ט"ז ב] המלאכים הקרובים מקבלים כח השפע תחלה ומהם יורד לשמים וכל צבאם ומהם אל האדם עיין שם. והנה נודע כי כל אחת מהנה חלוקה לעשרה. המלאכים כמו שכתב רבינו פה וגלגלי דרקיעא ג"כ נודע כי מספרם עשרה וכנודע מחכמי האמת יודעי עשר ספירות בלימה. ואף כי רבינו מנה אך תשעה היא דעת פלסופי קדמונים וכבר שבו גם פלסופי זמנינו למנות י' גלגלים כי מצאו מחדש כוכב אחד אוראנוס שמו ולו גלגל בפני עצמו] וכן בבני אדם כולל ג"כ עשרה ובעשרה שכינתא שריא ומיקרי עדה שלימה וקהל ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה וכמו שבארנו כל זה באורך בחבורינו אר"ץ הצב"י

וכבר אמרנו כי גם כל אחת מהעשרה כלול מאיתם עשרה בחינות. נמצא בפרטן אתה מוצא מאה. ונודע כי בני ישראל מכונים בשם כרם וכמו שאמר הנביא [ישעי' הן כרם הי' לידידי ובשיר השירים כרם הי' לשלמה ועיין במדרש רבה שם. ועיין בזוה"ק ויקרא ובספר מ"ק וחלק ב' פרק ג'] שמלאכים נקראים עבדים להקב"ה וישראל בנים עיין שם. וכבר אמרנו במקום אחר ב"ה ביאור הכתוב ועשו איש שדה הענין כי מזרות השמים ומשטריהם אשר אותם חלק ד' לכל העמים להשפיע לכל עם ועם מדינה ומדינה נקרא שדה. ועל דרך שכתבו התוס' ריש כתובות [ד"ב ע"ב] ד"ה מצי אמרה נסתחפה שדהו שהאשה שדה הבעל. והענין שכמו שהשדה מקבלת השפעה והיא מגדלת התבואה כן האשה נשפעת מהבעל ומגדלת ולדות. ודוגמת זה כוכבי השמים במסילותם נשפעים ממלאכי האל והם מגדלים בני אדם שאין לך בן אדם ועשב שאין לו מזל המכה אותו ואומר לו גדל. וזהו אך באו"ה. אכן ישראל חלק ד' עמו ואין מזל לישראל. וע"כ אמר הכתוב כי עשו הי' איש שדה שהי' נמסר ליד הכו"מ ונשפע וגדל מהם. לא כן יעקב הי' איש האלקים כי ד' חלקי. וכבר זכרני דברי ר' מאיר שכל העוסק בתורה לשמה כל העולם כדי לו וכן אמרו [ברכות פ"ק] ובירושלמי [פ"ק דפאה] לא נברא העולם כלו אלא לצוות לזה. ולא זו שזה העולם כדי לו אלא שאף כל העולמות וכחות העליונים כדי לו. וכמו שביאר הרב הג' מוואלזין בספר נפש החיים בהרבה מקומות וביחוד בשער א' ביאר איך כל מעשה אנוש ותחבולותיו הטובות אם רעות פועלים בעולמות העליונים הרבה עיין שם. וזהו שאמר ר' טרפון לפי דעתו כי עיקר התורה לדביקות והוא לשמה האמיתי שזוכה לדברים הרבה וכל העולם כדי לו. ע"כ אמר איזה עושר זה שיש לו מאה כרמים [רומז לכללות בני ישראל כרם ד' צבאות אשר בפרטן הם מאה כנ"ל] ומאה שדות והם כללות הרקיעים וכל צבאם שמש וכל כוכבי אור וכנ"ל] ומאה עבדים שעובדים בהם והם כללות המלאכים המשפיעים לאותם השדות וכנ"ל] והיינו כשיש לו כל הנ"ל שהכל כדי לו זה העשיר בדעת האמיתי והבן. ובסידור המדרגות עיין בשו"ת מאיר נתיבים סימן ו]:

*) **(קונטרס אחרון בעז"ה קונטרס אחרון, מחידושי שחדשתי בעז"ה על הרמב"ם בקיץ תקצ"ט פה ק' וולאדאווקי, והוא נוספות מה שנתחדש אכלי בקיץ הנ"ל אחר שכתבתי הקונטרסים, וגם איזה הגהות פעלתי אף עשיתי בזיעת אפי בעזר השם הגדול והנורא, ההרים יוצר ורוח בורא, אשר רוח ממרום עלי הערה, עלי הצעיר באלפי צדוק באאמ"ו החסיד המנוח מוהרי"כ זללה"ה:

למה שכתבתי למעלה בשם הגאון יעב"ץ שנחלק על הרמב"ם. הנה בזוהר חדש במדרש הנעלם פ' בראשית [דף ח' ע"ב] וכן עוד שם בפ' יתרו [דף מ"א סע"ג] עי' שם גם בזוה"ק בא [דף מ"ב ע"א ושם ע"ב איתא כדברי רבינו עיין שם דקאמר עשרה משמורות של מלאכי השרת איכא ברקיע כו' ותדע לך האיך כד ישראל מסיימו צלותהון בלילא נסבין שירתא בתרייהו אינון דנקראו אישים כו' במשמורה שני' נסבין שירתא אינון דנקראין מלאכים וחשמלים ואראלים עד דסיים משמורה שני' כו' פתחו חיות הקודש כו' ובתחלת משמורה תליתאי אינון דנקראין כו' ע"כ. ויש לדקדק מזה אדברי רבינו בסדר המדרגות ועיין במאיר נתיבים [סימן ו'). ומה שכתב הרמב"ם שם ופרק ג' הלכה ט"ו ודעת הכוכבים כו' עיין שם. עיין בזוהר חדש שם [דף י' סע"ב ודף י"א רע"א] מבואר כן דתני ר' כרוספדאי השגת)**