אוצר המלך ח

ובזה אמרנו לבאר דברי ר' טרפון בשבת [דכ"ה ע"ב] ת"ר איזהו עשיר כל שיש לו נחת רוח בעשרו דברי ר' מאיר ר' טרפון אומר כל שיש לו ק' כרמים וק' שדות וק' עבדים שעובדין בהן רע"ק אומר כל שיש לו אשה נאה במעשים ר"י אומר כל שיש לו בית הכסא סמוך לשלחנו ע"כ. ובודאי לא היו דבריהם כשיחה בטילה ובאין ספק כיונו בזה רזים עליונים וגבוה מעל גבוה. אבל מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו. ואשר אנכי אחזה בביאור דבריהם דרך קל ופשוט הוא זה. כי נודע מאמרם פרק ד' דנדרים דכ"א אין עני אלא בדעת וכן אין עשיר אלא בדעת. וכן הוא דברי חז"ל בכתובות [דף נ' ע"א] על הכתוב הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זה הלומד תורה ומלמדה לאחרים. והנה ארבע דרכים בלימוד התורה [א'[ ללמוד כדי לידע המעשה אשר יעשון ועל דרך שאיתא בפ"ק דקדושין גדול התלמוד שמביא לידי מעשה. [ב'] להנצל מיצה"ר על דרך מאמר רז"ל אם פגע מנוול זה משכהו לבית המדרש ואמרו ברא יצה"ר ברא תורה תבלין. וב' דרכים אלו הנה הלימוד רק כמו הכנה למצוה. אכן יש עוד דרך [ג'] שהלימוד עצמו מצוה והוא שלומד לשם מצוה לקיים מצות והגית בו יומם ולילה ולזו צריך שמירות יותר להיות נקי מכל סיג ואינו דומה שמירת מצוה לשמירת הכנה למצוה. והנה דרך הזה הכי נכבד מב' הראשונות אבל עד הד' לא בא כי יש עוד אופן [ד'] בלימוד התורה והוא קודש קדשים והוא מה שקראו רז"ל תורה לשמה והיינו להתדבק על ידי התורה באור א"ס כנודע דאורייתא וקוב"ה חד וזו דרך גבוה ומאוד נעלה. ועליו אמר ר"מ בפרק שנו חכמים כל אותן המעלות ושכל הטולם כדי לו. ודברים אלו בפרטות ביארנו בחיבור אר"ץ הצב"י ואין עת האסף פה

והוא ענין דברי התנאים בברייתא זו. ר' מאיר אומר כל שיש לו נחת רוח בעשרו. והוא על דרך שראיתי בכתבי קודש מהג' החסיד המפו' מוהר"ח זלל"ה מוולאזין ביאור ענין שאמרו בתלמוד בכמה מקומות על אדם הנפטר ומת דנח נפשי'. ותורף דבריו היות כל הימים אשר האדם חי על פני תבל ולא ישקוט ולא ישליו מחמת המציק היצה"ר אשר מקומו אל ינח אף אם נפל פעמים ושלש יוסף לקום כי אם בהפרד רוחו מן גויתו אזי ינוח נפשו ממלחמתו מלחמת מצוה וחובה אי אז יתכן לקרות נח נפשי' שנחה שקטה ממלחמתה. והוא שאמר ר"מ באיזה עשיר בדעת [על דרך ב' הנ"ל] כל שיש לו נחת רוח בעשרו על ידי עשרו בדעת ותורת ד' נחת רוחו שרוחו נח ושקט מהמיית היצר שאם ברזל הוא נתפוצץ על ידי התורה תבלין זהו העשיר

ורע"ק אומר כל שיש לו אשה נאה במעשים הענין כי התורה נקראת אשה כמו שקראה החכם מכל אדם [משלי ל"א] אשת חיל מי ימצא וגו' וכל עקיבא תופס הדרך הא' בלימוד התורה ללמוד על מנת לעשות ע"כ אמר איזה עשיר בדעת זהו שיש לו אשה זו תורה נאה במעשים

ור"י אומר כל שיש לו ביהכ"ס סמוך לשלחנו. אחז דרך הג' היות התורה עצמה מצוה לא הכנה למצות. ונודע כי התורה והמצות הם מאכל לנפש כמו שאמר הכתוב לכו לחמו בלחמי וברבה קהלת פסוק אין טוב לאדם שיאכל ושתה וגו' כל אכילה ושתי' שנאמר במגילה הזאת בתורה ומעשים טובים הכתוב מדבר. וכן הוא ברע"מ ס"פ פנחס [דף רכ"ז סע"א] דנשמתא אתפרנסת במלין דאורייתא דאינון נהמא לה כענין נהמא דגופא ממלין דעלמא עיין שם. ונודע כי האוכל הוא בא לחזק כחות הגוף לבל ירפו. אולם להיות האוכל מעורב טוב ברע ורע בטוב ואם יהי' נבלע באברים גם החלק הרע לא די שלא יוסיף תת כחות בגוף אלא שירפהו ביותר. ע"כ ברא השי"ת בגוף האדם כח הדוחה אשר הוא דוחה חוצה כל סיג וכל פסולת המאכלים וכל זך ונקי אותו יניח לחזק הגוף. וכי כן במאכל הנפש צריך להיות כח הדוחה להיות שמאל דוחה והם המשמאילים בה ומכוונים לשם יוהרא וכדומה כל מום וכל נגע לא ימצא בקרבו כי הוא מזיק כחות הנפש ומחלישם ביותר חלף צורכו לחזקם. וזה שאמר ר"י לדעתו כי לימוד התורה צריך שיהי' לשם מצוה והוא עצמו מצוה ומאכל לנפש לא הכנה. ע"כ צריך שיהי' סמוך לשלחנו ביהכ"ס לזרות לשם כל סיג וכל מחשבה רעה לקינטור רק להותר הבר בעצמו וזהו העשיר בדעת

אכן ר' טרפון עקב רוח אחרת עמו. ודעתו כי העשיר בדעת האמיתי הוא הלומד כדי להתדבק על ידי כן באור גנוז וטמיר אור צח ומצוחצח. ע"כ ההוא אמר כי צריך שיהי' לו ק' כרמים וק' שדות וק' עבדים והענין על פי דברי רבינו ובפרק ג' הלכה ט'] כי ג' כתות חלוקות בהשגת הבורא ית' המלאכים והכוכבים ומזלות ובני אדם. וכן הוא בזוהר חדש בראשית במדרש הנעלם פסוק ויקרא אלקים לאור יום שכתבו השגת המלאכים היא השגה גדולה השגה שני' כו' השגה שלישית כו' והיא השגת