אוצר המלך קכג

התחתון כתב והתקרה דקאמר מעשה תקרה הוא והנסרים ג"כ הוא נותן ע"כ, ודבריו סתומים וכפי הנראה קצת דכונתו בזה ללשון רש"י בגמרא שם ד"ה קנים וסנאים מעשה תקרה כו' ע"ש, ומפרש התקרה דקאמר ר"ל קנים וסנאים שהם מעשה תקרה, ומשמע דר"ל דהירושלמי סובר דתרוייהו עבדי, או דנאמר דו' דולווחים וי"ו המחלקת הוא ובמקום או וכן אח"כ ו' דואת. וע"ש במראה הפנים בסוף ד"ה הורי משמע ג"כ קצת דכך כונתו ע"ש. אבל אם לזה כיון דבריו תמוהים מאוד דלמה יקרא לקנים וסנאים בשם תקרה סתם טפי מנסרים. ואדרבא סתם תקרה הוא מנסרים כנזכר לעיל וקנים וסנאים הדקים כמות שהם אין ראוים לתקרה כלל. ע"כ פירש"י מעשה תקרה שהם קלועים כמחצלת ומפץ דאז ראוים לתקרה ומה זה ענין לתקרה סתם דירושלמי שהקדימו ללווחים. ותו דהא דר"ל הוא ג"כ בתלמודין בשם ר"ל ור' יוסטא דירושלמי הוא וסטיני דתלמודין וכמו שכתב בסדר הדורות הנזכר לעיל והרי בתלמודין אמר רק לווחים ולא קנים וסנאים אבל פשוט דתקרה דירושלמי כונתו על הקורות ועיקר השם קורה בלשון הקודש אינו אלא מפני שעשוי לקרות בו דהכתלים נבנו בזמנם וארצם רק מאבנים ולבינים והקירוי יעשו מקורות. ןגם סתם תקרה דבלשון משנה עיקרו על הקורות, רק שהאמוראים באו להוסיף דגם לווחים או וסנאים בכלל תקרה. ובתלמודין ששאלו מאי תקרה, אפשר דר"ל מה יש לכלול בכלל השם תקרה דמתניתין, ואמרו רק מה שבאו להוסיף, ולא הוצרכו להזכיר הקורות שהם עיקר התקרה שהלווחים נתונים עליהם. ובירושלמי אמרו תרוייהו וקרי לקורות סתם תקרה כי הם לבדם ג"כ קרוים תקרה כשסמוכים זו לזו ומקרים כל הבית. והלווחים על גביהם הם רק לחזק התקרה ןאלו לדברי הכל לחיזוק תקרה. וכן הקנים וסנאים באתרא דעבדי הכי ואף הם בכלל תקרה וטפלים אליה. [וזהו כדברי הערוך הנ"ל דגם על תקרת קורות ישימו לווחים אבל לא כגירסא דהוא מעזיבה דבירושלמי מפורש דהוא תקרה שתחתון נותן]. ורק במעזיבת טיט פליגי ר"י ורבנן אי היא לחיזוק. ןהיא יש לה שם בפני עצמה אבל הלווחים או קנים וסנאים אין להם שם בפני עצמם:

כ] ויותר היה נראה דתלמודין פליג בזה עם הירושלמי דהירושלמי ס"ל דבעי תקרה מקורות דהיינו קורות סמוכים דאז נקרא תקרה ועוד לווחים על גביהם ותלמודין שאמרו מאי כו' בא להקל דאין צריך תקרה מקורות דוקא ואפי' קורות לבדן שיהיה כל התקרה מהם אין צריך דסגי לעשות תקרה מקנים וסנאים או לווחים הנתונים על איזה קורות. דאותן קורות אין קרוים תקרה כלל שאינם לקרות הבית כלל רק מעמידי תקרה הם להחזיק התקרה על גביהם. ומלשון הברייתא [שם ק"א סע"ב] לחזק לו תקרה לסמוך לו קורה מבואר דקורה לאו היינו תקרה יע"ש ברש"י. אבל הדבר תלוי בחילוק המקואות כמ"ש בגמרא הנ"ל, ובאתרא דתנא דהך ברייתא לא עשו תקרה מקורות. וסתם לשון תקרה דמתניתין כולל כל מיני תקרות בכל מקום כפי מנהגו לתלמודין, ופליג אירושלמי בפירוש דברי ר"ל דאמר לווחין סתם. ועכ"פ מתניתין דקורות שאין עליהן מעזיבה ולא אמר שאין עליהן תקרה שפיר מתפרש בקורות העשויין לתקרה. ודרך שלא להסמיך קורות [משא"כ תקרה מנסרים דתכופים יחד וכ"ש תקרה מקנים וסנאים דאריגה כמחצלת] דתקרה וחד ממש זו לזו רק ריוח קצת ביניהם ורק כדי לקבל מעזיבה וסיפא דהתם דעליונות כבין התחתונות נמי משמע דבתקרה מקורות קאי. דקורות העשויים לקבל תקרת נסרים רחוקים זה מזה הרבה, ולא רק כמלא רוחב קורה דמפורש בברייתא דמייתי בסוכה שהוא בפותח טפח או עוד פחות מטפח. וגם אותן קורות הנושאות על גביהם תקרה ומעזיבה הם עבות ורחבות הרבה. אבל הקורות שהם עצמן אין תקרה ונושאות על גביהם רק מעזיבה הם דקים ורחבים רק טפח ופחות וסמוכים, ובהפסק אויר טפח אפשר שיוכלו לקבל מעזיבה עבה העשוייה מטיט עב וצרורות אבנים ואפי' תימא דגם מעזיבה עבה לא יוכל לקבל בהפסק כזה. [וי"ל זה טעם רש"י ור"ש דמפרשי דיעשו תקרה ב"כ על גביהם, וכשהקורות דקות ואין רחבות כ"כ ישימו הרבה סמיכות קצת זו לזו כדי שיוכלו לקבל תקרה ומעזיבה], יש לומר דסיפא כשעדיין לא השלימו כל התקרה כי לא היו בידו כ"כ קורות לקרות שניהם רק א' מהם ושמים חציים על הבית וחצים על העליה, ועליונות כבין התחתונות דבזה הבית כאלו כולו מקורה והעליה חציה, אבל רישא דאמר שאין עליה מעזיבה משמע דהתקרה שלימה וראויה לקבל