אוצר המלך קכב

שם דלאחזוקי תקרה עבידא. וזהו כמו שכתבתי דהוא בלשונו קורא גם למעזיבה תקרה, אבל לא ידעתי לאיזה צורך כתב זה והרא"ש והרע"ב שם השמיטו לשון זה] ע"כ, הרי כתבו להדיא כדברי רש"י דהמעזיבה על גבי הנסרים ולא כהערוך שהנסרים הן המעזיבה. ובדברי הרע"ב מבואר בכמה דוכתי כן כמו שיתבאר ובאמת גם בעל הערוך לא החליט זה ובערך קר ט הביא גירסא שלפנינו ומפרש לה, וע"ש במוסף כתב להכריע דגירסא דערך מעזב אמיתית דאין דרך הגמרא לאסברא מלות הידועות אלא המלות שאינן ידועות ומלת תקרה ידוע מלשון קורה אבל כו' ע"ש. ולא דק כלל ואינו מרגיש מה שאומר. דאם תקרה מלשון קורה ר"ל דהקורות הם התקרה וכמו שהוא באמת לגירסא הנ"ל וכנ"ל, והרי לגירסא דילן אינו כן וא"כ שפיר הוצרכו לפ' מאי תקרה. וטובי אשמעינן בזה דלא תימא דהקורות בד הם התקרה ושעליהם אמר דהם על התחתון, ועל זה אמר דתקרה שאמרו ר"ל קנים וסנאים או נסרים, ותלוי במנהג מקומות, ודעל זה אמר על התחתון ומעזיבה לא הוצרכו לפרש דידוע דהוא דטיט. ומה שכתב עוד שם לקיים גירסת וטינא בערוך שם. כבר תמה עליו בסדר הדורות [סדר תנאים ואמוראים אות ו'] ע"ש, ומ"ש עוד דבאהלות פרק אדם וכלים מוכח בהדיא שהמעזיבה היא שע הקורות. ע"כ כונתו למשנה דפרק ו' הנ"ל ומשם אין מוכח כ"כ, ויותר הי' לו לומר מהמפורש בלשון המשנה דפרק י"ב הנ"ל קורות שאין עליהן מעזיבה, הרי דהמעזיבה על הקורות. ורש"י סוכה הנ"ל נדחק אבל באמת גם משם אין ראי' לגי' הנ"ל

[יח] והרע"ב שם כתב מעזיבה טיט וצרורות, בפרק כ' מכלים משנה ה'] כ' ג"כ מעובה טיט וצרורות של אבנים שנותנים על גבי התקרה, והוא מדברי הר"מ בפירושו שם שכ' הטיט והאבנים כו' ע"ש. אבל בפירושו דב"מ משנה ב' כתב מעזיבה טיח של טיט כו' והוא מלשון רש"י שם הנזכר לעיל. וכן כתב ובפרק ב' דב"ב משנה ב'], ובפירוש הרמב"ם בב"מ שם כתב הוא הטיט והעפר שטחין על התקרה ובפרק א' מסוכה משנת תקרה, שאין עלי' מעזיבה, כתב ומעזיבה הוא הטיט או העפר או הסיד שנותנים על הנסרים ע"כ, וצריך ביאור וטעם השינוי שהוסיפו כאן צרורות אבנים. ואפשר לומר דבההוא דכלים כיון דהמעזיבה לחזוקי תקרה שם במפץ שאינו חזק צריך להיות המעזיבה חזקה טפי ויוסיפו בה צרורות אבנים והא דהכא יש לומר לפי שהקורות אין סמוכות כ"כ זה לזה כמו הנסרים או קנים וסנאים ואין יכולים לקבל מעזיבת טיט לבד דיפול דרך האויר וצריכין להוסיף צרורות אבנים שעי"ז יתקשה ויתעבה שלא יפול וכונתו בזה ליישב קוש' רמב"ן וראב"ד הנ"ל דהכא בקורות אין יכולין לקבל מעזיבה בינונית ואפי' עבה של טיט לבד ומשום הכי רק תחתי' טמא] שרגילין לשום על גבי קורות ע"כ. הנה מפרש מעזיבה דטיט לבד ולא נסרים וסיים דמשימין ע"ג קורות ולא ע"ג נסרים, והוא לטעמי' שכתב [בפרק א' דסוכה ריש משנה ז'] תקרה גג העשוי מקורות או נסרים, מעזיבה הטיט או הסיד שרגילין ליתן ע"ג הקורות והנסרים ע"כ. ור"ל דמה שאמרו מאי תקרה אין ר"ל בזה לבד דוקא הוא תקרה דודאי אפשר שיעשו התקרה מקורות עבות סמוכות זה לזה ולא יצטרכו לנסרים או לקנים וסנאים. ובשמות [רבה פרשה א'] זה שמתקן תקרה כראוי נותן עוביו של תקרה זו בצד ראשה של אחרת שאינה שוה ע"כ, ולשון זה שייך בקורות העבות שתחתיתה עבה יותר מראשה אבל אחר שננסרה לא שייך על הנסרים לשון עובי אלא לשון רוחב דתחתיחה רחב וראשה קצר וממה שכתב דנותן כו' בצד כו' כנ"ל. משמע דמסמיך זו אצל זו ממש לעשותן תקרה שלימה מהקורות לבד, ואין ודאי יוכלו לתת מעזיבת טיט על גביו לבד, ואין צריך עוד תקרה אחרת, וכמשמעות לשון המדרש דזה לבד קרוי תקרה כראוי. ולפי גירסת ערוך הנ"ל דתקרה דמתני' ג"כ ר"ל קורות והמעזיבה לר"י שם רק לאשווי גומות משמע ג"כ דהקורות סמוכות יחד והם לבדם תקרה והנסרים או קנים וסנאים וטיט הוא להשוות הגומות והסדקים. ולרבנן לחיזוקי תקרה שגם קורות צריכים עוד חיזוק טפי ומלשון המדרש הנ"ל משמע דרק תקרה כראוי הוא כן והיינו הרוצה לעשות תקרה חזקה כראוי יעשוה מקורות ויסמיכום כנ"ל, ושאר תקרות יעשו רק איזה קורות על פני הבית מרוחקים זו מזו וישימו נסרים או קנים וסנאים מקורה לקורה והם התקרה. וי"ל דע"ז שאלו בגמ מאי תקרה אי צריך לעשות דוקא תקרה כראוי: [יט] ועיין בירושלמי שם [בפרק י' דב"מ ה' ב'] ר' יוספא בשם ר"ל התחתון נותן תקרה ולווחים, ושם אח"ר הורי ר"ח כו' נותנין את התקרה ואת הלווחים וע"ש בפני משה ד"ה