אוצר המלך קטז

לשער הבית כנ"ל. וכבר נזכר לעיל דיש ג"כ אכסדרה בבקעה שאינה סמוכה לבית, וגם מלשון המשנה בית שער ואכסדרה ובית שער הוא הסמוך לשער. משמע דאכסדרה אינה סמוך לשער, והוא הסמיך וחיבר זה אל מה שכתב וכבר ידעת. ועי' שם בפרק י' דיש משנה ב'] כתב כבר הקדמנו שאכסדרה הוא כבית שער לבית, וצ"ל דסתם אכסדרה הוא כן אם לא כשפירש בבקעה או כשהסמיכו לבית שער, ושם בפ"י מבואר מהמשנה דהוא בכה"ג דקאי לענין להכניס הטומאה לבית דרך השער ע"ש, וקרי לה אכסדרה סתם, אבל מ"מ יש לדקדק לאיזה צורך כתב זה כאן, ושם בפ"י הוצרך לענין פירוש המשנה דמיירי ע"כ בכה"ג כמו שכתבתי. אבל הכא מאי נ"מ בזה והי' לו לומר רק שהסידוק לרוח הפרוץ. ונראה מזה ראיה למה שכתבתי בדעתו וטעמו דבבית בעינן דוקא סידוק הכתלים ג"כ וכאן כתב בגג לבד ונהי דלרוח הפרוץ ליכא כותל הרי כנגדו יש כותל והרמב"ם מצריך סדיקת ב' הכתלים עד לארץ שלא יהיו מחוברים גם בכותל אחד. [ופרעות דרמב"ן הנ"ל נמי מחוברים רק מצד אחד] ועל זה כתב דהוא לשער הבית ואותו כותל הוא כותל, הבית ואח"כ הסמיכו אליו גג האכסדרה ואין לגג חבור עמו ולא יוצא ממנו רק נסמך לו לבד, וע"כ אין צריך בזה סדיקתו. ובחבורו שכתב הרמב"ם אכסדרה סתם צ"ל משום דסתם אכסדרה כן

ח] ואפשר לומר עוד דגם בבית לא בכל כתלים אמר. ומדויק כן בלשון רמב"ם בפירוש המשנה הנזכר לעיל שכתב ובכתלים הנושאים הגג, מכלל דאיכא שאין נושאים והיינו אותם ב' כתלים שהקורות והנסרים של תקרה תקועים וקבועים בהם שכל הגג והתקרה נשוא עליהם והרי הוא חבור עמהם ויוצא מהם, אבל ב' כתלים האחרים אין התקרה נשואה עליהם ולא יוצאה מהם רק נסמכה להם, ואע"כ שטח בטיט וסיד שם במקום הסמוך לכתלים עד שנראים כחבור אחד. מ"מ אין נחשבים מכותל אחד כיון שאין קבועים בכותל ונשואים על גביו, ואם היה הסדק בתקרה נגד אותם כתלים אין צריך סדיקת הכתלים עם הגג, ומה שכתב בסתם להצריך סדיקתן זהו כמו שכתבתי לעיל דסתם הסדיקה הוא כן לאורך הקורות, ומה שכתב באכסדרה לשער החצר ולא סגי שיאמר שסדוק לרוח הפרוץ. יש לומר משום דאכתי היה אפשר לומר שהקורות והנסרים נתונים ותקועים בכותל שכנגדו ובצד הפרוץ נתונים על קורה שעל גבי העמודים, וכמו לרש"י באכסדרה הפרוצה מכל ד' רוחותיו, ולמהר"מ הנזכר לעיל בפרוצה מב' או ג' רוחות דע"כ התקרה נתונה ברוח הפרוץ על גבי עמודים. ואלו הי' בזה כן הי' צריך סדיקת הכותל עמו משום הכי אמר דהוא לשער הבית, וזה הכותל כבר נבנה ולא יעשו בו נקבים אח"כ לשום בו התקרה דאכסדרה רק ישימוה על כתלים החדשים שיבנו להאכסדרה, ובחבורו שכתב סתם אכסדרה ולא פירש, צ"ל דס"ל דבאמת בכל אכסדרה ג"כ כיון שיוכלו להשים התקרה על ב' כתלים זה נגד זה לא ישימוה על רוח הפרוץ כלל, ובפירוש המשנה דעדיפא קאמר לפי שהאמת דאכסדרה סתם ששנו חכמים הוא לשער הבית ואותה ודאי לא ישימו התקרה לאותו צד, ועכ"פ מתבאר מדברי רמב"ם דלא מהני סדיקת גג לבד אם הסדק לצד הכתלים שהוא מחובר להם וכמו שנתבאר

ט] ואיברא מה שכתבתי מראב"ד ורמב"ן נדה הנזכר לעיל, הוא לשיטתם דשיעור לקבל מעזיבה בפרעות הוא כשפרודות זה מזה ויש אויר מבדיל ביניהם. אבל הרמב"ם יש לו שיטה אחרת בדין דסככות ופרעות כמו שכתב בפירוש המשנה (פ"ח דאהלות מ"ב) ובחבורו [פי"ג מהט"מ הל"ב] דקאי באהל שלם רק שאינו חזק ובריא. ובזה אמר דצריך שיהיה עכ"פ חזק לקבל מעזיבה מדאורייתא יעו"ש ולפ"ד לא נזכר שם דין הפסק אויר כשיוצאים ממקום אחד כלל, אבל מ"מ יש לומר טעמו בזה כמו שכתבתי וממתניתין דהכא גופיה למד זה ממה שאמר בית ולא גג בית כמו שכתבתי לעיל, ונ"מ בזה דלדידהו ידעינן שיעור לסדק הזה שאם אין יכול לקבל מעזיבה הוא מפסיק אף שיוצאים ממקום אחד, וסגי בזה מיהת גם בסדיקת הבית לבד ולהרמב"ם לא נזכר כאן שיעור לזה, ועיין בתוספתא [פ"ט דאהלות הל"ד] ומובא בהר"ש (שם פ"ח מ"ב] איתא אהא דפרעות ואם היו מובדלות זה מזה אם יכולות לקבל כו' ע"ש, הנה מבואר בזה הך שיעור דלקבל מעזיבה במובדלות והראב"ד למד פירושו מזה וכמו שסיים שם תמצא כל זה בתוספתא דאהלות ובספרא לא מצאתי כעת בספרא ולא בספרי מזה כלל ואולי כיון לספרי זוטא שלא נמצא אצלינו] ע"ש, וכן הר"ש שם דמפרש כראב"ד כתב אח"כ דיש לפרש גם בסתום [וכרמב"ם] ודחאו מהך תוספתא