אוצר המלך קטו

אכסדרה בבקעה שהיא פרוצה מד' רוחות יעו"ש, עיקרו על הגג לבד ובבקעה אין לה כתלים כלל וכשסמוכה לבית או לבתים יש לה כותלי הבתים ואותם כתלים הם של הבתים ואין שייכים לאכסדרה כלל. רק שתקרת האכסדרה סמוכה להם, אך דעת הרמב"ם בזה אינו כן שהוא כתב בפרק י"ז מהל' שבת הל' ה] אאכסדרה בבקעה שיש בה ג"כ ג' מחיצות ופרוץ מרוח רביעית ע"ש. ומשמע דס"ל דכל בנין אכסדרה הוא כן, וכדמייתי תוס' [עירובין כ"ה א] ד"ה אכסדרה מהא דעולם לאכסדרה דומה. וגם בפירוש המשנה (פרק ח דעירובין על המשנה שם (פ"ה ב] בית שער אכסדרה. כתב ואכסדרה מקום מוקף מג' רוחותיו ע"ש. וכן כתב בפ"א דסוכה על לשון המשנה שם [י"ז ריש ע"א] ואכסדרה מקום לפני הבתים מוקף מג' רוחותיו ע"כ. וגם מדבריו בפירוש המשנה כאן משמע דקאי אמוקפת מג' רוחות שכתב וכבר ידעת צורתה ושהיא לשער הבית וכאשר נקרע הגג שלה על הארץ כולו הנה היה ב' חצאי ימין ושמאל ע"כ. ומלת הארץ אין לה ביאור ומובן כאן, ופשוט דט"ס הוא וצ"ל האורך וכמו שכתבתי בגליון הגמרא שלי וחידוש על הגדולים מגיהי הש"ס שבדפוס חדש הנ"ל שלא הערו להגיה בזה] ור"ל דעיקר חילוק הדין דאכסדרה שם הוא לפי שסדיקתה מגיע לצד הפרוץ ומשום הכי מהר"מ המובא בתוי"ט שם ולא נמצא לשון זה בפירוש מהר"מ הנדפס מחדש בש"ס הנ"ל כי שם נדפס רק מה שהוסיף על פירושו אח"כ בעת תפיסתו במגדל וכמו שיתבאר להלן] מפרש לה בפרוץ מג' רוחות או מב' ע"ש. והיינו כדי שבכל אופן שיהיה הסדק יהיה לצד פרוץ. אבל הרא"ש בפירושו שם כתב דפרוצה רק מרוח אחד. וע"כ הוצרך לפרש שם דהסדיקה מרוח הפרוץ עד הכותל הפנימי ע"ש. ועל זה כוון ג"כ הרמב"ם במה שכתב על האורך, והיינו דתקרת האכסדרה דרך להיות מונחת על אותו צד שיש ב' כתלים זה נגד זה שיוכלו לסבול התקרות והמעזיבה המחוברת להם שאותם כתלים נבנו לצורך האכסדרה, ואותו צד מסתמא יעשוהו קצר רק כמדת רוחב שער הבית וגם כדי שלא יצטרכו לקורות ונסרים ארוכים. וכן מבואר ובב"ב צ"ח סע"ב] דקורות אין מונחים לאורכו של כותל רק לרחבו ע"ש, וצד הארוך יעשו כנגד רוח הפרוץ, וע"כ כתב שהסדק הנ"ל יהיה על האורך כולו דהיינו מצד הפרוץ לכותל הפנימי, ומשום הכי קרי נמי להחצאים ימין ושמאל, כי הכניסה הוא דרך רוח הפרוץ להשער וכן היציאה מבית לחוץ והרי ב' החלקים לימין ושמאל הכניסה

ו) ומ"ש במשנה בסתם שנסדק ולא פירש לאיזה צד וכן הרמב"ם בחבורו סתם כנ"ל, צ"ל לפ"ד דסמכו דזה מובן מעצמו דכל החילוק בין בית לאכסדרה הוא רק במה שזה פרוץ לרוח אחת. וא"כ ע"כ מה שחלוקים בדינם בזה היינו כשהסדק לצד הפרוץ דבזה הוא שחלוקים זה מזה. אבל אם הוא מכותל לכותל היינו בית. וגם י"ל דהוא מובן משינוי לשון המשנה דגבי בית אמר לשון פנים וחוץ והיינו כשהסדק אינו לצד הפתח ושימוש דכניסה ויציאה הוא דרך ב' חלקי הסדק הא' פנימי והב' חיצון, ובאכסדרה אמר לשון צד זה וצד הב' דהיינו בשני צידי הכניסה ויציאה ימין ושמאל. וכן הוא בלשון הרמב"ם דבבית כתב ב' חלקים החיצון שהפתח בו ובאכסדרה כתב ב' זה בצד זה כנ"ל, וזהו עיקר החילוק לדינא ביניהם דכשהכניסה ויציאה דרך שניהם שייך דרך טומאה לצאת ולא ליכנס אבל כשהם בשני צדדים יש לכל אחד דרך יציאה לעצמו ואפשר עוד כי דרך הסדיקה ושבירה כך. כי בבתים שמשתמשין על גבי הגגות יעשו התקרה מנסרים עבים וחזקים ולא יסדקו. רק הסדק בא מהמעזיבה שע"י השימוש שעל גבי הגג תשבר ותפול דרך האויר שבין הנסרים. ויש לומר דגם בבתים לא היו משימים הנסרים מכותל שבו הפתח לכותל הפנימי כי יכבידו על גבי הפתח ויפילו קצת הכותל שעל גביו רק שמים על כתלים האחרים. וע"כ כשיסדק המעזיבה על פני כולה באויר שבין נסר לנסר יחולק לפנימי וחיצון. ובסמוך יתבאר סמך ראיה וסעד לזה. אבל אכסדרה אין משתמשים בגגה ולא שכיח שבירת וסדיקת המעזיבה על פני כולה. אבל הנסרים יעשו דקים ביותר ובקל יקולקלו ויחריפו ועל ידי כובד המעזיבה ישברו ויסדקו. ודרך שבירת וסדיקת הנסרים ע"י זה הוא ברוחב ולא באורך והוא מהפרוץ ולכותל, ועל ידי סדיקת הנסרים יוסדק גם המעזיבה שעל גביהם הסדוק עמה ורק קצת המעזיבה שבין הנסרים כנגד אותו הסדק. ושפיר נקטה מתניתין בסתם כל אחד כדרך סידוקו

ו) ועכ"פ משמע מדבריו ג"כ דמסובב בג' רוחות. אך הוא דייק וכתב ושהוא