אורח לחיים (לונטשיץ) ט

ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלמדה ר"ל שיראתם אותי דומה כאלו לא נצטוו מן השי"ת עליה אלא כאלו הם מצווים מן אותם האנשים אשר המה יראים מהם לפיכך נקראו מצותם מצות אנשים כאלו הם מצווים מהם ובאמרו מלמדה רמז אל ההרגל המכריחם על העשייה כדי שלא יהיה לחרפה בין העושים אם לא יתפלל או לא יעשה איזו מצוה כמותם

גם נרמז בנגישה זו אל הענין הראשון שהזכרנו למעלה והוא הלומדים התורה מחמת קיבול פרס ולאיזה תכלית מדומי אשר אליו הוא פונה פני מגמתו והרי הוא כאנוס בעשייתו כי התכלית החיצוני המדומי אשר אליו הוא מתאוה מכריחו על התורה ועל העבודה ונמשך מזה שתורתו אינה כ"א משפה ולחוץ אבל לבם רחק ממני יען כי אין התורה חביבה עליהם בעצם וראשונה כאמור לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת וגו' וזה דומה ממש מכל צד לארז"ל אם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס ר"ל כנס חכמתך ואז תהיה חכמתך אבודה מאנשי הדור אבל היא מצויה אצלך על כל פנים וזה"ש ואבדה חכמת חכמיו אין הפי' שהחכמים יאבדו מן העולם חלילה שאילו כן היה כתוב ואבדו החכמים וחלילה לה' מעשות כדבר הזה וכי מפני שוטים שקלקלו יאבדו החכמים גם אין הפירוש שחכמת החכמים תהיה אבודה מן החכמים שאלו כן היה כתוב ואבדה החכמה מחכמיו אלא שהחכמים יהיו מצויים בעולם ולא יאבדו זולת שחכמתם תהיה אבודה ואף גם זאת לא מהם תהיה אבודה אלא מאנשי הדור כי יתן ה' בלב החכמים שיכנסו דבריהם בדור שאין התורה חביבה עליהם מן הטעמים שהזכרנו יען כי אין חפץ לה' בכסילים אשר כל מעשיהם מן השפה ולחוץ ולבם לא נכון עם ה' ע"כ ה' סוגר פי האריות שבחבורה שלא יוכיחום ולא ישמיעו בחוץ קולם בקול ה' על המים התורנים עד אשר ימקו בעונם ולא ידעו לפעול אפי' הפועל החיצוני בזמן שגלוי לפניו ית' שלעולם לא יבואו מתוך שלא לשמה לעשות לשמה וזה"ש הפלא ופלא כי דבר זה נראה פליאה נשגבה בעיני העם כי ידעו בחכמיהם כי עמהם עצה ותושיה ולא יבצר מהם כל מזימה ואיך הם רואים בקלקול אנשי הדור ושותקין ואינן מוחין או מי שמוחזק לנבון לחש וחכם חרשים איה איפה כל חכמתו ותורתו והוא פלאי ולכך הזכיר אצל החכם לשון אבידה ואצל הנבון לשון הסתר כי החכם יכול להיות שיחשבו עליו שמא באמת חכמתו אבודה כי אינו מרגיש כל כך בתחבולות זדים עושי רשעה אבל הנבון המוחזק בכך שמבין דבר מתוך דבר ובודאי מבין ומרגיש ושותק אין זה כי אם הסתר שהקב"ה כינס והסתיר חכמתו מאנשי דורו לכך נאמר ובינת נבוניו תסתתר והסתר זה היינו כינוס כארז"ל אם ראית כו' כנס

וענין נפלא זה נרמז בארז"ל עתידה התורה שתשתכח מישראל שנא' והפלא ה' את מכותך הפלאה זו איני יודע מהו כשהוא אומר הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו וגו' הוי אומר הפלאה זו הפלאת התורה כדאיתא במס' שבת פ' תולין ולפי פשוטו מאמר זה קשה ההבנה שיכלול הקב"ה בתוכחות העון שהוא ית' ישכח התורה מישראל ואין זה ממדתו ית' שיגרום לנו שכחת התורה אלא לפי שנא' אם לא תשמור את המצוה הזאת ליראה את השם הנכבד והנורא והפלא ה' את מכותך וגו' ופסוק זה כולו מחוסר ביאור יען כי לא פירש ביראה זו אם הפי' שתהיה ירא או בלתי ירא וע"י התוארים הללו הנכבד והנורא מה טיבם לכאן ע"כ לבי אומר שפסוק זה מאמת בביאור נפלא כל הדברים הנזכרים ונעשים למעלה ויהיה ביאור הענין שפסוק זה מדבר בדור שומרי מצות ה' אך לא מיראה כ"א מיראת אנשים המכריחים אותם על העשייה לכך אמר אם לא תשמור המצוה ליראה את ה' ר"ל שלא תשמרה מיראת ה' כי אם מיראת אנשים ואתה עושה המצוה ממצות אנשים מלמדה או מיראת העדר התכלית המדומי החצוני אשר אליו נכספה וגם כלתה נפשך ועל דרך יען כי נגש העם הזה כו' אז עונשך שיפליא ה' את מכותך שחכמי הדור יכנסו דבריהם הנעימים ע"ד אז"ל כנס וע"ד ואבדה חכמת חכמיו ובסיבה זו תשתכח התורה ממך מכל וכל ותלך חשכים גם בפועל חיצוני וזהו אומרו והפלא בדרך שנתבאר שתהיה החכמה נפלאה ונסתרת כאמור

וכנגד כתות אלו אשר אינן עושין מיראת הש"י כ"א מיראת אנשים המכריחים אותן או מיראת התכלית החיצוני אמר השם הנכבד והנורא לומר ראה איך אתה מחליף וממיר יראת ה' הנורא ונכבד באמת ביראת אדם בזוי ושפל כמותך אשר מפניו אתה ירא או מקוה להשיג ממנו איזה כבוד מדומי וזה"ש הנכבד והנורא כי אין כבוד כי אם מכבודו ית' ואין יראה כיראתו ית': ולספרים שגורסין נגש בשי"ן לשון נגישה וקריבה יהיה ביאור הענין ע"ד אז"ל כינוס לצדיקים טוב להם וטוב לעולם פיזור לצדיקים רע להם ורע לעולם כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם פיזור לרשעים טוב להם וטוב לעולם בסנהדרין פ' בן סורר ומורה והנה כינוס לצדיקים אינו צריך ביאור כי טוב הוא בלי ספק בזמן שהם באגודה אחת ופיזורם רע אבל כינוס הרשעים רע להם מצד שכשהם באגודה אחת אז שום אחד אינו חוזר