אורח לחיים (לונטשיץ) סו

אפרים פירשתים בדרך אחר ורבו בהם הדעות כי י"א שד' כוסות כנגד ד' כוסות של פורענות לאומות וי"א כנגד ד' מלכיות וד' נהרות אך בדרך רחוקה מן הפשט וי"א כנגד ארבע פעמים כוס שנזכר אצל פרעה וי"א פסח מצה ומרור כנגד אברהם יצחק ויעקב ד' כוסות כנגד ד' אמהות על שם אשתך כגפן פוריה וי"א כנגד ארבע פרשיות של תפילין לפיכך בין ג' לד' לא ישתה כמו שבתפילין בין פרשה ג' לפרשה ד' סתומה ואין הפסק וי"א ארבע כנגד ארבע שצריכין להודות א' מי שיצא מבית האסורים זהו כנגד יציאת מצרים ב' מי שהיה חולי ונתרפא זהו כנגד כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך ג' הולכי מדבר כנגד מה שהלכו ישראל במדבר ד' יורדי הים כנגד ירידתם לים לפיכך באו שני כוסות אחר גאל ישראל כי ים ומדבר היה אחר הגאולה וזולת טעמים אילו נמצאו טעמים לאלפים וכולם דברי אלהים חיים זולת בכוס חמישי שהוא רשות אין בו זכרון דבר בשום מחבר. ונראה שהוא כנגד והבאתי אתכם וגו' והוא כנגד התועלת הגשמי שהיה להם מכניסת הארץ דהיינו סתם מזון גופני ולפיכך הוא רשות ואומרים עליו או הלל הגדול לפי שיש בו נותן לחם לכל בשר או מזמור ה' רועי לא אחסר כדאי' בפסחים וא"כ בין הכל ה' לשונות והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי וכן מוכח פשוטו של מקרא שאמר והבאתי אתכם אל הארץ וגו' ונתתי אותה לכם מורשה ר"ל לדבר שירושה הוא לכם כד"א בית והון נחלת אבות מה שאין כן בחלק הרוחני שאין אדם מורישו לבניו כארז"ל התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך וק"ל. זה שיעור מה שרצינו להוסיף ביאור בפסח מצה ומרור וה' כוסות אך בביאור הגדה לא זכרתי דבר כי כבר באו בה כוונות ופירושים אין מספר גם בענין י' מכות י"א שהיו כנגד עשרה נסיונות וי"א כנגד י' מאמרות שבהם נברא העולם וי"א כנגד י' עלולים אראלים כו' וי"א כנגד י' גלגלים וי"א י' ספירות וי"א כנגד י"ג עקרים בצירוף סימני ר"י דצ"ך עד"ש באח"ב סוף דבר בכ"מ שראו מספר עשרה רצו לכוונם לי' מכות אילו על כן משכתי ידי מדבר ששלימים וכן רבים האריכו למעניתם

וראיתי לחתום דרוש זה בדבר הכולל כל ג' מועדי ה' אלה פסח עצרת סוכות ואומר בדרך קצרה שהם כנגד ג' העקרים שהניח בעל העיקרים והם מציאת ה' ותורה מן השמים והשגחתו יתברך לשכר ועונש א' מציאת הש"י נתאמת בחג הפסח על ידי הנסים והנפלאות כי הוא ית' נמצא ויכול שהרי החרטומים הודו לומר אצבע אלהים הוא וכן על הים נגלה מציאותו ית' עד שאמרו כולם זה אלי. עצרת כנגד מתן תורה סוכות כנגד השגחתו ית' לשמירה והגנה על ידי היקף ז' עננים ופריסת סוכת שלומו עליהם דרך שני נוכל לומר שלכך נקראו רגלים לפי שהם כנגד האבות שנקראו עמודי העולם כרז"ל אם כסא של שלש רגלים אינו עומד כו' פסח כנגד אברהם כמו שיסד הפייט ואל הבקר רץ זכר לשור ערך פסח וכן אברהם בירר לו מלכיות גלות מצרים ובזכות המילה נגאלו ממצרים ואברהם ראש, לנימולים עצרת כנגד יצחק כמו שיצחק נעקד בהר המוריה כך התורה נתנה על ה"ס וכמו שבסיני הקדימו נעשה לנשמע כך יצחק הקדים נעשה ולא חקר תחלה איה השה לעולה וכמו שבמתן תורה נאמר היו נכונים לשלשת ימים כך בעקדה נאמר ויהי ביום השלישי וישא אברהם עיניו וכן יצחק מסר נפשו לזבח וכן בתורה נאמר זאת התורה אדם כי ימות באוהל סוכות כנגד יעקב שנאמר ויעקב נסע סכותה דרך שלישי לפי שמצינו ג' שלומות הכרחיים לישראל א' השלום הפנימי מן היצר הרע כי בהתגברותו נאמר אין שלום בעצמי מפני חטאתי וזהו כנגד פסח מצד ביטול השאור שבעיסה שהיצר הרע נמשל בו ב' השלום שבין איש לרעהו זהו כנגד מתן תורה בעצרת כמו שנא' שלום רב לאוהבי תורתיך וכמו שפירש"י על פסוק ויחן שם ישראל נגד ההר. ג' השלום מן האומות זהו כנגד סוכות שנא' ויהיה בשלם סכו וגו' שמה שבר רשפי קשת וגו' והוא בעצם היקף ז' עננים ולפום ריהטא נראה שג' שלומות אלו כנגד ארז"ל בזכות ג' ראשון זכו לג' ראשון כי שלום הפנימי מן היצה"ר הוא כנגד אך ביום הראשון תשביתו שאור ושלום האומות כנגד ראשון דסוכות כאמור ושלום על ישראל כנגד לקיחת ד' מינים ואגודתם יחד על ארץ יסדה כי ד' מינים מרמזים על ד' כתות שבישראל וזה הוא מדתו של אהרן שהיה רודף שלום ולפיכך ניתן לו למנה שוק התרומה כי הרגלים מעמידין הגוף והם רצו כאילות לרדוף אחר השלום וכמ"ש בקש שלום ורדפהו וניתן לו החזה מקום חיבור הצלעות והצלע הפך הרגל כד"א אספה הצולעה וגו' כי העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום והצולעה אינו עומד ואהרן העמוד הצולעה בשלום זה: וזהו שמסיק במס' ברכות ג' שלומות הם נהר ציפור וקדירה כו' הקדירה כד עביד תוך תוך רמז לשלום פנימי וריכוך החומר על ידי. מים התורנים כמים המרככין הבשר כאלו אינו בנמצא וזהו שמסיק שם ובקדירה שאין בה בשר כו' נהר רמז לשלום מן האומות שנמשלו לנהר שנא' את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור צפור רמז לשלום שבין ישראל כי סתם צפור בטהורים מדבר שאינן דורסין זה את זה אלא שלום ביניהם לאפוקי האומות תמיד חירום ופירוד ביניהם כדרך העופות הטמאים הדורסים זה את זה וליוצא ולבא אין שלום וראיתי לחתום דרוש זה בשלום כחתימת ברכת כהנים כי השלום בכ"מ גמר החתימה והנני חותם כל הדרוש במדרש רבותינו ז"ל וז"ל זאת תורת העולה וגו' משל לאחד שכיבד את המלך בכלכלה של תאנים וחבית יין אמר המלך וכי זו היא דורון אמר ליה אדוני המלך לפי שעה כבדתיך אבל כשתכנס לפלטין תראה