אורח לחיים (לונטשיץ) סז
Orach leChayim (lontshitz) 67 · אורח לחיים (לונטשיץ) · free full Hebrew text
Open in the reader →במה שאני מכבדך כך אמר הקב"ה למשה זאת תורת העולה היא בתמיה וכי בזו אתה מכבדני אמר ליה רבש"ע לפי שעה אני מכבדך אבל כשתטיב ברצונך את ציון אז תחפוץ זבחי צדק כו' ומאמר זה קשי ההבנה וכי שייך לומר כלפי מעלה וכי בזה אתה מכבדני הלא אין חפץ לה' בריבוי מוהר ומתן ועוד קשה להבין שבפ' זו נאמרה התמיה של הקב"ה והתשובה נאמרה בספר תהלים גם מהו זה שאמר וכי זה דורון פשיטא שהוא דורון אלא שאינו חשוב לפי כבודו וא"כ הל"ל וכי זה דורון חשוב כי בודאי דורון הוא אלא שאינו לפי כבודו ונ"ל במאמר זה לפי שהוא מהידוע שהקרבנות הבאים למחילת חטא ולסליחת עון אע"פ שהקב"ה מקבלם מ"מ יותר היה טוב ונוח לאדם שלא יחטא כלל ויהיו כל קרבנותיו שלמים נדר או נדבה הבאים דרך דורון ממש משיחטא ויביא חטאות ואשמות ועולות הבאות על חטא ההרהור וכמו שנאמר הנה שומע מזבח טוב וזהו יתרון לקרבנות אשר בלי עון ירוצון והם מזבחים בית ה' דרך דורון והם זבחי צדק הבאים דרך צדקה ודורון אבל המין הראשון אינו דורון אלא תשלום החטא והחוב שהחנוני הגדול מקיף לנו וכי מדרך העולם לכבד המלך בתשלום חובו וזהו כוונת המשל אשר נשא מן התאנים ויין להורות על הנמשל שבזמן שישראל חוטאים אז הם מביאים דבר המתיחס עם החוטא כי הדבר הלקוח תמורת דבר מה צריך שיהיה איזה דמיון ויחס ביניהם כי זולת זה שוא יהיה תמורתו וכן כתב בנוה שלום פ"ז מ"ט וכנסת ישראל נמשלו ליין ולתאינה כמ"ש כענבים במדבר מצאתי אבותיכם כתאינה בבכורה וע"כ בזמן שישראל חוטאים ומביאים קרבן המשיל הקרבן למביא תאינה ויין וזה הוראה על קרבנות של חובה לפיכך אמר המלך וכי זהו דורון הרי אינו כי אם תשלום החטא ובאה התשובה לפי שעה כבדתיך כי בעוד היות המלך מתגורר עם עבדיו בדרכים בלתי ישוב הדעת אז בסיבה זו אין העבד יכול להיות נזהר בכבוד המלך שלא יחטא בו כלל כי גם העבד אין דעתו מיושבת עליו מטרדת הדרכים אבל כשתכנס לפלטין והמלך יושב בהיכלו שאנן ושלו ואז ממילא גם העבדים יושב לו כל אחד תחת גפנו ותאינתו ושקט על שמריו ואז יכול העבד להיות נזהר בכבוד המלך ומאז כל הכיבודים יהיו דרך דורון ממש ומתנות חנם חלף טובות שהמלך מטיב עמו ובדרך זה יהיה הנמשל דומה מכל צד אל המשל כי הקב"ה אמר למשה וכי זאת תורת העולה היא העולה הבאה על מוקד אש תבערת יצרו הבוער בקרבו והחטיאו בהרהור הלבבי הפנימי דהיינו במבחר החלק שבאדם וכי זהו דורון ומתנה חלף הטובות של הקב"ה והלא אין זה כ"א תשלום החטא וזה אינו דורון וכיבוד כלפי מעלה כי יותר היה טוב שלא יחטא משיחטא ויביא כפרה וזהו סמיכות מכל אשר יעשה לאשמה בה זאת תורת העולה ר"ל וכי זו עולה ודורון קרבן הבא על אשם גזילות התלוי בלב החומר וק"ל על זה השיב מש"ר להקב"ה כל הלילה עד הבוקר כי כפי הנראה שעד הבוקר מיותר לדרשה וזה שמשה אמר רבש"ע אל תתמה על החפץ לפי שכל הלילה דהיינו באורך גלות החל הזה ובעה"ז שנמשל ללילה שאז גם המלך ה' צבאות עמנו בגלות ואינו בהיכל תמידי כפי מעשינו ועונותינו הטו אלה והיינו בעוה"ז שהאדם מסובב בהיולת חשכי חומרו אז אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כי חשכת החומר והגלות מעבירין את האדם על דעת קונו אבל עד הבוקר ולא עד בכלל כי בהעלות בוקרו של משיח שנא' בו כסאו כשמש אז יכנס המלך לפלטין שלו והבנים יהיו שלוים ושקיטים סמוכים על שלחן אביהם שבשמים אז יסתלקו כל המונעים מבית ומבחוץ ויוסר לב האבן מקרבינו ואז לא יבואו לכלל חטא וממילא יהיו כל הקרבנות המובאים בית ה' דרך דורון ממש ויהיו נקראים זבחי צדק כמו שאמרו רגזו ואל תחטאו וגו' זבחו זבחי צדק וגו' ואמר אמרו בלבבכם על משכבכם ר"ל תהרהרו בדברי תורה ואז תנצלו מחטא ההרהור ואז יהיו העולות דרך דורון ומה שהביא פסוק הטיבה ברצונך את ציון לפי שגם דוד המע"ה ראה ויספרה כל הויכוח הלזה ע"כ אחז לו אגב שיטפא הלשון הנאמר בתהלים כי דוד בהתודותו על חטא בת שבע אמר כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה שאין חפץ לה' בכסילים המביאים זבחים ועולות על חטאם ופשעם וזבחי אלהים רוח נשברה ור"ל וכי לא היה יותר טוב לאדם אלו היה לו רוח נשברה לכתחלה ואז לא היה בא לידי חטא ההרהור ואח"כ בא כמתרץ לאמור אל תתמה על זה כי בעוד היות האדם מסובך בחשכת חומרו א"א להנצל מכל וכל מן החטא אבל כשתטיב ברצונך את ציון אז יוסר לב האבן מקרבנו אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל שהעולה וכליל יהיו זבח צדק ודורון לא תשלום החטא ואז יעלו על מזבחך פרים לרצון כמ"ש עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וחתמתי דרוש זה במאמר זה לפי שברוב סיפור הדרוש הגדלתי האשמה על כמה מדות רעות המצויות בינינו ואחר שובי נחמתי להיות כמתנצל ולמליץ יושר לעם ה' אלה לאמר שכובד הגלות גורם לנו להרבה דברים המעבירין את האדם על דעת קונו וא"כ אין האשמה גדול כ"כ כי כשייטיב הקב"ה ברצונו את ציון וישיב אותנו לארצינו ששים ושמחים אז כולנו נטה שכם אחד לעבוד את ה' בשמחה וביראה אכי"ר