אורח לחיים (לונטשיץ) סד

שיוחש ויוחלש כח החומר ביותר יתחזק הכח השכלי שבאדם וימי הזקנה יוכיחו וכשרז"ל ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל ארץ ישראל והתורה והעוה"ב וכולם ע"י יסורין כו' כי יסורי החומר וחולשתו הוא בעצם סיבת התחזקות הכח השכלי וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ הכח השכלי וזה הוא החרישה שהזכירו רז"ל כי זהו משל החומר והחלשתו כהחלשת הקרקע ע"י החרישה כי פירושו של פסוק על גבי חרשו חורשים בודאי אינו מדבר בחרישה ממש ונבלעו בקרקע רמז לההסתר בסתר כנפי יד הש"י שלא היה כח ביד האויבים לכלותם לגמרי ועל הים הם הכירוהו תחילה ר"ל הם המעונים ביותר בעבודת פרך ונחלש חומרם ביותר אז נתחזק ביותר ראות שכלם עד שראוהו תחלה ואמרו זה אלי ואנוהו וכן בכל הגאולות מצינו שקדם לו שעבוד וצרה וזה טבע הוטבע מברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא ומאז נעשה לטבע שאין אור בלא חשך קדום וכן נאמר ביוסף וירצהו מן הבור וכן בגלות מצרים וכן לעתיד יתגברו הצרות ביותר סמוך לביאת הגואל וכן בכל יום כמו השחר עלה אז הוא מחשיך ומאפיל יותר מחשכה של לילה וזהו בעצם המרור הבא לזכר וימררו את חייהם ואכילתו כזית חובה כי כמו שזית זה תחלתו מר וסופו מתוק כך כל המעונים ומוכים מפגעי העוה"ז תחלתם מר וסופם מתוק כמו שנא' והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד וזכירה זו טובה מאד להשקיט מעל ה' תלונת האנשים האומרים יש לנו מקום ללון על ראותינו בעוה"ז צדיק ורע לו רשע וטוב לו וכן באזנינו שמענו ובעינינו ראינו שכל החסידים והתמימים והישרים מדוכים בעוני ועלבון ומיתת בנים ויסורין ונגעים מפגעי הזמן וקורותיו יעקב אמר ימי שנותי מעט ורעים יצחק ואברהם היו גרים נדים ונעים ומה יתרון לאברהם יצחק ויעקב על נמרוד הרשע וחביריו שמלכו בכיפה אין זה כ"א השקפה צרופה ומאת ה' היתה זאת להטיב אחריתם: וענין זה במלואו נרמז בסמיכות פ' ויקרא לפ' צו שנא' מכל אשר יעשה לאשמה וגו' זאת תורת העולה וגו' כי כבר ארז"ל שמרע"ה נתחבט בשאלת צדיק ור"ל רשע וט"ל כולי ונרמזו שתי שאלותיו אלו ברמז בסמיכות שתי פר' אלו א' כנגד שאלת רשע וטוב לו אמר דרך תימא מכל אשר יעשה האדם לאשמה בה ר"ל עם היותם מלאים אשמות ואעפ"כ זאת תורת העולה הוא למעלה ביתר שאת ועוז על הצדיק ובאה התשובה ע"ז למשה היא העולה על מוקדה ע"ד המדרש הדורש היא העולה על מוקדה על נבוכדנצר וחביריו הנדונים באש של גיהנם ור"ל שלכך היא העולה בעוה"ז כדי שירדו לגיהנם לעוה"ב ושיקבלו כל שכרם בעוה"ז ע"ד שנא' משגיא לגוים ויאבדם וכתי' בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד וזהו כענין המצוי ברשעים תחלתם בפה רך מחליק להם הזמן ואח"כ בפרך. ב' שאלת צדיק ורע לו נרמז ג"כ בסמיכות זה כי פרשה שלפניה מדברת במשיב גזילה שזה בודאי בעל תשובה מעולה וטוב כי קשה גזל הנאכל עד שאפי' צדיקים גמורין אינן יכולים להחזירו וזה המשיב הגזילה בודאי הוא בעל תשובה גמור שמעלתו גדולה ממעלת צדיק גמור אעפ"כ ראה משה שבעוה"ז הבעלי תשובה מוכים ומעונים בפגעי הזמן והם נתונים במוקדה אש צרות אכלה סביבותיהם כד"א באנו באש ובמים וגו' וזהו שאמר משה כמתמיה וכי זאת תורת העולה בתשובה הרמתה אל ה' הלא היא העולה על מוקדה אש הצרות אשר אכלו כאש סביביו ובאה התשובה למשה על זה דווקא כל הלילה עד הבוקר שדוקא בעוה"ז הנמשל ללילה תמצא סדר מעוקל זה כי ראשיתם מצער אמנם עד הבוקר ולא עד בכלל כי בעלות הבוקר של עוה"ב אז תהיה מוחלפת השיטה כי אחריתם ישגא מאוד והנתנים למטה יהיו למעלה וכן בהפך וזהו סוד אמרו והרים את הדשן שהצדיקים שהיו כעפר לדוש בעוה"ז יונפו ויורמו ביתר שאת אותן בעלי הדשן אשר תאכל אש הצרות בעוה"ז ושמו אצל המזבח שהקב"ה יקבל מהם מיעוט חלבם ודמם שע"י היסורין כאלו הוקטר הכל על המזבח ויעלה הכל לריח ניחוח לפניו יתברך וכן בפרשת מצורע נרמז ענין זה כי זאת תורת המצורע המיוסר והמעונה בעוה"ז מנגעי הזמן ותכלית הנגעים להטיב אחריתו כדי שיובא אל הכהן הגדול שבמקדש של מעלה וכן ישראל בעוה"ז מוכים בגלות זה הנמשל לנגע כמו שנא' מפשע עמי נגע למו ותכלית הנגעים לטובה כדי למרק חומרם כאמור ומטעם זה יביא עץ ארז ואזוב ושני תולעת המורה על הכנעת החומר ושתי ציפרים כדי לשחוט האחת ולשלוח השניה חפשי וזהו הדבר שאמרנו ששחיטת החומר ויצה"ר בעה"ז ומרירתה הוא בעצם שילוח של הצפור השני חפשי דהיינו הנשמה החיה תצא לחפשי לעוה"ב כדאיתא במס' ברכות מה שן ועין שהיא אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחירות יסורין הממרקין כל גופו של אדם לא כ"ש וכן ישראל הנשחטים בעוה"ז בגלות על קדוש שי"ת וסובלים נגע הגלות זהו סיבת שליחותם לחפשי לחירות וגאולה כמו המרור שמורה סיבת חירות וגאולת מצרים כי סמוך לגאולה הכביד פרעה עול עליהם וסמוך לכובד השעבוד נגאלו כאמור וכן בפרשת אחרי מות נרמז עינוי החומר ביום כפורים ואכילתו מרורים בעוה"ז שתכליתו לטהרו מכל חלודת עון וזהו שנא' בעינוי יום כפורים לטהר אתכם וגו' ובזאת יבא כל איש טהור אל הקודש פנימה במקדש של מעלה ושל מטה כשסבל בעוה"ז עינוי החומר ומירוקו עד אשר נזדכך כח שכלו שבו ויבא אל הקודש בדרך סלולה בלי שום מונע ומסך מבדיל וכל זה מבואר מעצמו למשכילים ולא יבינו כל רשעים כי חושבים הצלחתם שבעוה"ז עיקר ולא ידעו כי בנפשם הוא וזה הדבר אשר ראתה עיני בעוה"ז כי ניתן הסכל במרומים וכל ההצלחות המדומות שבעוה"ז כעושר וכבוד ובנים וחיים כולם כאחד נתנו למוקצים שבמחנה ולחניפים הצבועים המראין חסידות בנגלה כדי שיתלו הצלחתם