אורח לחיים (לונטשיץ) נט

הרוח נאמר לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה' כי האשרה הוא הדיין שאינו הגון שכל עיקר מינויו הוא לכדי שיהיה מאושר ומשובח וק"ל. ד' כנגד מספרי לשון הרע הגורמים ההירוס והפירוד כנגדם אמר וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים המורים על שלום ועליה השלם כל הקרבנות כי השלום סוף החתימה וסוף ההצלחות הרחבנו הסיפור הזה במאמר ד' בעוללות אפרים וכן בהפטרת וערבה שקורין בשבת הגדול נרמוז ג"כ כל ד' כתות אלו א' כת מספרי שקרים נגדם נאמר והייתי עד ממהר וגו' ובעושקי שכר שכיר וגו' ב' כנגד החניפים הקרובים זה לזה בפיהם ולבם רחוק זה מזה כרחוק מזרח ממערב כנגדם אמר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם כי החנופה תלויה בלב שנא' וחנפי לב ישימו אף. ג' כנגד הליצים בעלי גסות הרוח נאמר והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ואין זדים אלא יהירי הרוח שנא' זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ודרז"ל אין עברה אלא גיהנם כו' לכך אמר כאן ולהט אותם היום הבא ד' כנגד כת מספרי לשון הרע שנא' בהם שתו בשמים פיהם כנחש שספרה לה"ר בהקב"ה כנגדם אמר בהפטרה חזקו עלי דבריכם אמר ואמרתם מה נדברנו עליך וגו' ומטעם זה קורין הפטרה זו בפרשת צו ובשבת הגדול לפי שהעדר ד' כתות אלו הי' סיבת גאולת מצרים ע"ד דרז"ל בזכות ד' דברים נגאלו אבותינו כו' כנ"ל ובפ' מצורע נרמזו ג"כ ד' כיתות אילו שאינן מקבלין פני שכינה ובדד מושבם כמצורע זה המרוחק ממחנה שכינה ועל ד' מדות אלו בא הצרעת וע"ד הכרזת הרוכל שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי ומכריז מאן בעי למזבן חיי כו' הוציא להם ספר תהלים מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו' הכרזת רוכל זה בארתי בחיבורי עוללות אפרים ובאתי עתה להוסיף ביאור שהוא היה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לצפורי ר"ל שהיה מחזר על אותן עיירות שמצא בהם ד' כתות אלו שאינן מקבלין פני שכינה והוכיחם על פניהם א' כנגד כת ליצים המתלוצצים בזולתם מצד גסות רוח שבהם כי לדעתי המה לבדם מגביהים לעוף ביתר שאת ומעלה על זולתם וחושבים שאין על עפר משלם זה"ש סמוכות לצפורי כצפור זה המגביה לעוף וכמ"ש כציפור לנוד כן איש נודד ממקומו ר"ל שכל איש הנודד ממקומו ומדריגתו ואינו מכיר מקומו וערכו הרי הוא נמשל לצפרים עפות יען כי כל ישעו וחפצו לילך בגדולות ובנפלאות ממנו וכלפי שארז"ל שהנגעים באים על ג"ר שנא' בעזיהו והצרעת זרחה במצחו על אשר בקש להשתמש בכהונה גדולה כידוע ע"כ טהרת המצורע צפרים ואזוב שישפיל עצמו כפירש"י ב' כנגד כת מספרי לשון הרע זה"ש סמוכות לציפורי כצפור זה העושה מעשה קול ע"פ מדרש רז"ל בטהרת המצורע צפורים יבא דבר שבקול ויכפר על הקול כו'. ג' כנגד מספרי שקרים החומדים ממון זולתם כמ"ש אל תיגע להעשיר וגו' כי עשה יעשה לו כנפים כעוף השמים וגו' ר"ל העושר פורח ממנו חיש קל מהרה וכבר ידוע שהצרעת בא על החמדה וראיה מגחזי על כן טהרתו צפרים. ד' כנגד כת חניפים אמר סמוכות לציפורי על דרך ארז"ל כרום זולות לבני אדם עוף יש בכרכי הים ושמו כרום שכיון שזרחה שמש עליו יש לו הרבה גוונים כך הנצרך לבריות פניו מתהפכים לכמה גוונים וזה נאמר בעצם וראשונה על המחניף לבריות מצד שהוא נצרך להם להשיג מהם איזה ענין מדומי או ממון או כבוד ואז פניו מתהפכים לכמה גוונים כי כך הוא דרך החנף שבפיו ידבר שלום עם רעיהו ומראה לו פנים שוחקות וכאשר יספר עם מתנגדו הוא מראה לו פנים זועפות וכנגד החונף העושה כל מעשיו שלא לש"ש והקב"ה מפרסם על החניפים מפני חלול השם עליהם נשא המשל מעוף זה שכיון שזרחה השמש עליו נראים הגוונים כך חנף זה אם זרחה השמש עליו ותגלה רעתו בקהל אז יבוש ויכלם ופניו מתהפכים לכמה גוונים כעוף זה וזה שאמר סמוכות לצפורי ולפי שהצרעת בא על החנופה שנא' ועדת חנף גלמוד ר"ל בדד מושבו וגלמוד מבריות ע"כ טהרת המצורע צפרים גם לפי שהחנף אשר כל מגמת מעשיו להדר עצמו בפני הבריות ומן ה' יסור לבבו גורם חלול השם שרבים יבעטו במוסרי הש"י כצפור על דרך שמבאר רש"י ז"ל לעוף ולמרוד בשמים כו' לפיכך הוא נלקה בצרעת לגלות על רעתו וזה שאמור במצורע ראשו יהיה פרוע מגולה וכן במעשה העגל וירא את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם ר"ל שאהרן ידע מזימות לבבם והיה מסייע בדבר להוציא מחשבתם לפועל כדי שיהיו לשמצה בקמיהם שלא יענשו על ההרהור כי בע"ז נאמר למען תפוס את בית ישראל בלבבם ואם יענשו יתחלל ש"ש על ידם לפיכך אמר אהרן טוב שיהיו המה לשמצה בקמיהם וכבוד שמים במקומו יעמוד וק"ל והרוכל הי' מחזר בעיירות שארבע כתות אלו מצויין בהם והיה מכריז מי האיש החפץ חיים כי המרוחק מן השכינה מקור חיים נחשב למת בחייו וכן המצורע חשוב כמת נצור לשונך מרע כנגד כת מספרי לשון הרע ושפתיך מדבר מרמה כנגד כת החניפים כי זה דרכם כסל למו לדבר במרמה ואין פיהם ולבם שוים סור מרע מן הגאוה שנא' בה יראת ה' שנאת רע גאה וגאון ועשה טוב אחוז במדת הענוה הפכה שנא' טוב שפל רוח את ענוים וגו' בקש שלום ורדפהו שלא תהיה מכת מספרי שקרים הגוזלים וחומסים וגורמין המריבה וההירוס כמ"ש רז"ל דור המבול שהיה מריבה ביניהם כו' והיכן מצינו שהיה ביניהם מריבה אלא הגזל והחמס גרם המריבה אך לפי הדרך שבארנו בחיבורינו עוללות אפרים בביאור פרשת ויבתר אותם בתוך ואח הציפור לא בתר שהאומות נמצאו בהם כתות אלו אבל ישראל שנמשל לציפור שאין בהם כיתות אלו וא"כ אדרבה הציפור מרמז אל הכשרים ושם