אורח לחיים (לונטשיץ) נח

חצי החדש יהיה לכם למשמרת ומאז והלאה יפרנס בו שכיניו כאמור ומאמר וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים וגו' פירשנו בחיבורינו עוללות אפרים שהמשכיל יאכל בעה"ז על זה האופן כאלו הוא מוכן בכל עת לשום פעמיו לדרך העוה"ב לפי' יכין לו הדרך וצידה לדרך ויעמוד חי לפני ה' מוכן לילך כשיתבקש ותמצא שם כל הענין מבואר בדרך נפלא ואומרו מן הכבשים ומן העזים תקחו כבר פירשנו במאמר של יששכר. ובמעט השקפה צרופה תמצא בפרשה זו רמז להרחקת ד' כתות שאינן מקבלין פני שכינה א' כת לצים דהיינו בעלי גסי הרוח הזהיר עליהם באמרו ולקחתם אגדת אזוב וכמו שפירש"י במצורע שישפיל עצמו כאזוב ונתינת הדם בסף רמז שיעשה עצמו כאסקופה. ב' כת מספרי שקרים עבור חמדת הממון כבר הזהיר על זה במאמר שה לבית שלא ישתמש בעושרו הרמוז בשה ע"ד עשתרות צאן כ"א כדי הביא שבר רעבון ביתו ג' הזהיר על החנופה שנא' והיה הדם לכם לאות ולא לאחרים לאות ודרז"ל שהדם ניתן מבפנים ר"ל שלא תהיה עבודתכם להראות מעשיהם מבחוץ לבריות כמנהג החניפים אלא מבפנים שיהיה תוכם כברם ויהיה תוכם רצוף אהבת הש"י וק"ל. ד' הזהיר גם על מספרי ל"ה המפרידים בין אחים כי כבר אמרנו שכל חקות הפסח מורין על האחדות כמו בבית אחד יאכל ושלא לחלקו לחבורות ושלא יתפרק בבישול וכל זה הוראה לאחדות השה שישראל נמשלו בו שנא' שה פזורה ישראל: וכל החזיון הלזה נרמז בפרשת צו. א' כת מספרי שקרים החומדים ממון זולתם נרמז בסמיכות פרשת צו לפרשת ויקרא כדאיתא במדר' זאת תורת העולה מה כתיב למעלה מן הענין והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה וגו' ואח"כ זאת. תורת העולה אמר הקב"ה אם בקשת להקריב הקרבן לא תגזול לאדם כלום כו' עיין בילקוט הרי בבירור שזאת תורת העולה קאי על וכחש בעמיתו הנאמר בפרשת ויקרא ואמר שאין הקב"ה מקבל העולה מכח מספרי שקרים המכחישים בעמיתם כי מעשיהם הם סיבת הרחקת השכינה כמ"ש למה ה' תעמוד ברחוק וגו' ונתן הסיבה באמרו בגאות רשע ידלק עני וגו' ובוצע ברך נאץ ה' וגו' והקרבן סיבה לקירוב השכינה והרי הכחש והגזל שני הפכים עם הקרבן כי הגוזל חושב שלית דין ודיין כי מטעם זה אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה לכם כו' אלא כדי שלא יאמרו לסטים אתם כו' וכי חששא זו מספקת לשנות סדר התורה בעבורה אלא לפי שהגוזל מכחיש מציאת הש"י כמ"ש בסוף פרשת ויקרא וכחש בעמיתו וגו' ונשבע על שקר כו' הרי בבירור שהגוזל מכחיש מציאותו ית' עד אשר נקל בעיניו לטבע לשבע לשקר בשמו הגדול יתברך כי מטעם זה אמר דוד בהפכו מי יעלה בהר ה' רצה לומר מי הוא שיעלה עולות בהר ה' והקדוש ברוך הוא מקבלו נקי כפים מן החמס אשר לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה כי הגוזל סופו לישבע כאמור וא"כ הרחקת הגזל הוא יסוד התורה והאמונה אשר על כן בא עליו הרמז בפרשה החדש הזה לכם שלא יבקש המותרות וממילא לא יבא לידי גזל בדרך שנתבאר למעלה וא"כ היה מן הראוי להתחיל התורה בפרשה זו כי יש בה יסוד לכל התורה והיסוד ראוי להקדים לשאר הבנין ובא כמתרץ לומר שאלו היה מתחיל התורה בהחדש הזה לכם ללמוד וללמד הרחקת הלסטיות היה הקב"ה נותן מקום למהרהר לבטל יסוד זה כי יאמר איך תאמרו לנפשי שמצוה זו באה להרחיק הלסטיות והרי אנו רואין בהפך זה שלסטים היו אבותיכם ולא כיהה בהם ה' וא"כ בודאי לית דין ודיין חלילה לכך הוצרך להתחיל בבראשית כפשוטו וא"כ הגזל הוא ממש הפך הקרבן לפיכך התחיל בפ' קרבנות אדם כי יקריב מה אדם לא הקריב מן הגזל כו' וכן חתם פ' ויקרא בהרחקת הגזל ואח"כ אמר זאת תורת העולה שהמשיב גזלה הקב"ה מקבל עולתו מנחתו ונסכו לא מכתות אשר ידיהם דמים מלאו. ב' כת חנפים נרמז ג"כ בפ' זאת תורת העולה הבאה על הרהור הלב שנא' והעולה על רוחכם וזהו בעצם דרך החניפים אשר מן השפה ולחוץ הם נראים אוהבי ה' ולבם לא נכון עמו ועל משכבם בלילות הם מהרהרים בעבירה ע"כ נאמר בקרבן זה היא העולה על מוקדה כל הלילה עד הבוקר ולא הוציאו מחשבתם אל הפועל כדי שיהיו נראים צדיקים בפני הבריות וזהו שאמר איוב והעלה עולות מספר כולם כי אמר אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם וזהו בעצם חטא יששכר שהיה מחלל ק"ש כאמור. ג' כת ליצים דהיינו ג"ר נרמז ג"כ בפסוק היא העולה על מוקדה וע"ד המדרש כל המתגאה נידון באש של גיהנם כו' שנא' זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה ועונשו מכ"מ לפי שאחז טבע האש שמטבעו לעלות למעלה כי מטעם הזה נמשל הקב"ה לאש כי הוא יתב' מתגאה על כל גאים וק"ל ע"כ יהא נידון באש וע"כ הוא נקרא גס רוח כי הרוח ג"כ טבעו לעלות אבל דרך הענוה רמז במים ועפר שמטבעם לרדת למטה וכארז"ל מה המים מניחים הגבוה ויורדים למקום נמוך כו' וכן העפר כאברהם שאמר ואנכי עפר ואפר ר"ל יש בי טבע העפר לירד למטה וזהו סוד עולים ב' ויורדים ב' האמור בסולם ובמשה ואהרן שאמרו ונחנו מה בגי' אדם נגזר מלשון אדמה וזהו סוד אמרו ולבש הכהן מדו בד כמדתו כו' שלא יבקש ללבוש מדה של שררות ורבנות יותר מכדי מדתו רצה לומר יותר מן הראוי לו כמו שנא' ואל תבקש כבוד יותר מלימודך וזה מצוי בדורינו לאלפים ולרבבות ואמר והרים את הדשן כי כל המשפיל עצמו כאברהם ואומר ואנכי עפר ואפר היינו דשן אזי הקב"ה מגביהו ומרימו למעלה למעלה ושמו אצל המזבח שיזכה להיות מן הסנהדרין יושבי לשכת הגזית אצל המזבח כמו שנא' ולא תעלה במעלות וגו' וסמיך ליה ואלה המשפטים ואמרו רז"ל שסמיכות זה מורה שתשים סנהדרין אצל המזבח ועל בעלי גסות