אורח לחיים (לונטשיץ) נה

צווחה העזרה מקום גילוי שכינתו ית' צא מכאן כו' א' כת בעלי לשון הרע רמוז במ"ש יששכר איש כפר כמו הכפרי הזה מצד שאינו מכיר במעלת זולתו על כן הוא שולח יד לשונו בכל אדם ורז"ל דרשו משל של יחזקאל למה הוא דומה לבן כפר שראה את המלך כו' ועליו נאמר הולך רכיל מגלה סוד ומשה דומה לבן כרך שראה את המלך ועליו נאמר ונאמן רוח מכסה דבר וזה"ש ביששכר שהיה איש כפר אשר על הרוב יושבי כפרים אינם נזהרים בלשונם. ב' כת מספרי שקרים וחומדי ממון זולתם זהו שאמר ברקאי והוא שם מיוחד לחולי העינים כדאי' בפ' המוציא יין שכן כוחלין לברקית וכן אמרו השוכר החמור והבריקה פירוש שאינה רואה בטוב וזה משל על בעלי עין הרע החומדים ממון זולתם. ג' שהיה מגסי הרוח זהו שאמר שהיה מכבד עצמו כי כן דרך כל גס רוח לבקש הכבוד המדומי. ד' שהיה מכת החניפים הגורמים חלול השם זהו שאמר ומחלל קדשי שמים וע"ד ארז"ל מפרסמין החניפים מפני חילול השם ומטעם זה נטה יששכר לדברי המלכתא כי כל ד' דברים אלו נאותין לנשים א' מספרי לשון הרע כבר נודע שעשרה קבין שיחה ירדו לעולם ט' נטלו הנשים. ב' כת לצים הרמוז לגסות שנא' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון וגו' ג' החנופה שנא' באשה זרה בחלק שפתיה תדיחנו ובמסכת קידושין דרשו והנה שתי נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהן כנפים ככנפי החסידה ואר"י זו חנופה וגסות הרוח שירדו לעילם הרי שיחס שני מדות אלו לנשים שתמיד רוח גבוהה בכנפיהם כי מטעם זה נקרא גס רוח והחנופה היא שמראין בנגלה חסידות ככנפי החסידה וק"ל. ד' כת מספרי שקרים והם בעלי עין הרע זה ידוע שמדה זו מצויה בהם יותר מבאנשים וכן פירש הר"ר משה אלמושנ"ינו ארז"ל ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה ר"ל שלא תרבה לדבר עמה על דבר נתינת הצדקה כי לעולם עינה צרה בהם גם מין השני של החנופה שמחניפין לרשעים ואינן מוכיחין אותן על פשעם נרמז ג"כ בסיפור זה של יששכר שהיה מחניף לעם וזה היה הויכוח בין מלך ומלכתא אם להתנהג עם העם בנחת ולשון רפה כהוראת לשון אימרא וע"ד כה תאמר לבית יעקב בלשון אמירה רכה ולא קשות בין ישמעו בין לא ישמעו וזהו לשון אמרא ככבש רך בטבע או אם לדבר אתם קשות אם לא ישמעו לדברים רכים כהוראת לשון גדיא ועז המורה על דברים קשים כגידין ועזים וחזקי' כטבע העז שהיא קשה בטבע וזה"ש מלך אמר גדיא יאי כי כאיש גבורתו נטה דעתו שלא להחניף לעם אלא לנהגם בכל תוקף ועוז כהוראת לשון עז וע"ד ותגיד לבני ישראל דברים קשים כגידים אלו הזכרים כו' ומלכתא אמרה אימרא יאי כי לרכות טבעה ומזגה הסכימה לדבר אתם בנחת דוקא והלך כל אחד מהם לשיטתו ולכך הזכיר אצל הנשים לשון יעקב נגזר מלשון עקב כי זה יורה על חולשת המנהיג ושפלותו בזמן שהוא מוכיח לאיזה סיבה חיצונית לדבר דוקא בנחת בין ישמעו בין לא ישמעו ואצל הזכרים גבורי כח שאין מחניפין לאנשי זרוע הזכיר לשון ישראל נגזר ממאמר כי שרית עם אלהים ואנשים ותוכל וכמו שנא' טול מקל והך על קדקדם וזה הוראה על חזקו ותקפו של המנהיג הנוהג שררתו ברמה. ושלחו אחר הכהן גדול כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי זאת לפנים בישראל שהמלך ומלכא היו מנהיגי העם במילי דעלמא והכהנים היו מנהיגי העם במילי דשמיא על כן חשבו ללמוד הנהגתם מן הכהן ויששכר זה נראה ממעשיו שהיה מחניף לעם תמיד מצד היותו חס על כבוד עצמו ולא על כבוד שמים כמו שרז"ל האי ת"ח דרחימו ליה בני מתא לא משום מעליותא הוא אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא וזה"ש אצל יששכר שהיה מכבד עצמו ומחלל קדשי שמים ר"ל אוהב היה הכבוד המדומי וזה היה בעצם חטא בני עלי כי חפני חטא ופנחס לא מיחה בו כנ"ל וזהו בעצם ענין החנופה כנודע ומסיק מאי עביד ר"ל מה ראו בו שהוא בר הכי כריך ידיה בשיראי כו' וכמו שבזה היה חס על כבודו יותר ממה שהיה חס על כבוד שמים כך בענין ההנהגה ותוכחות מוסר היה מחניף לעם כדי שלא יבזוהו על ככה אם ידבר אתם קשות כמנהג החניפים. לפיכך פסק שהדין עם מלכתא ואמרא יאי ובזה פרק מעליו יראת שמים ונתן על צוארו עול יראת הבריות לכך אמר המלך אחר שלא היה בו אימתא דמלכות שמים ומורא לא יעלה על ראשו ולא על ראש זולתו א"כ לקצצו לימיניה כי ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל לשבר זרועות רמות בכל תוקף ועוז וה' עוז ותעצומות יתן למנהיגי ישראל כהוראת לשון עז וזהו שמסיק שיששכר זה לא קרא ולא תנא על כן לא ידע איזה דרך ישכון אור שהרי נאמר מן הכבשים ומן העזים תקחו וכבשים קודמין לעזים בכ"מ כי כך דרך המנהיג שמתחלה צריך לנסות אם ישגיחו בדברים רכים ואם לא ישמעו ילך עמהם בקרי ומתחלה בפה רך ואח"כ בפרך אם השעה צריכה לכך כמו שמצינו במשה אע"פ שנא' ויצום אל בני ישראל צוה להנהיגם בנחת כפי' רש"י מכ"מ כשהשעה היתה צריכה לכך כתיב ויסע משה את בני ישראל פי' רש"י הסיען בעל כרחם וכן באלה הדברים דברי תוכחות דבר אתם קשות וממנו יראו וכן יעשו מנהיגי ישראל לקנא קנאת ה' ולדרוש ברבים בתוכחות עלי עון כמו שנא' כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם והגד לשון גדיא שתגיד להם דברים קשים כגידים לא כוונות זרות במאמרי רז"ל ופירושים חדשים במקראות כדי שישובח על ככה לאמור כמה גברא חכים ידע מה בחשוכה יודע לפשוט צורה וללבוש