אורח לחיים (לונטשיץ) נד

ובא בעל מאמר זה להורות לנו כשם שצוחה העזרה צאו מכאן בני עלי כו' כך בזמן שהחנופה מצו יה בנו לא חפץ ה' בנו וזה הדבר אשר ראה ראיתי בעונינו שני מיני חנופה המצוים בדורינו. א' הצבועים המראים עצמם כשירים וילבשו אדרת שער למען כחש עד אשר העולם טועים בהם וחושבים לצ"ג את מי ששבע תועבות בלבו והולך שחוח כמ"ש ידכה ישוח וגו'. ב' החונפים שמחניפים לאנשי זרוע ואין מוכיחים על פניהם על מרים וערפם הקשה וכל זה מצד היראה וכן מעודי לא ראיתי מעורר ומוכיח באמת כ"א להיותו חס על כבודו שלא יבזוהו על ככה נמצא בעונינו ש"ש מתחלל ונעשה הכל כהיתר בינינו וכבר נודע חורבן בית תפארתינו וסיבתו על שלא הוכיחו זה את זה לדעת רז"ל וכ"ש בדור תהפוכות זה שהקנאה כ"כ גוברת עד שבזמן שאדם רואה או שומע דבר מגונה מחבירו לא די שאינו מוכיחו אלא אדרבה מחניף לו בפניו ואומר יפה עשית ולא פעלת און וכל זה כדי להדיחו ברעתו ושלא יהיה לו תקומה חלילה. צוחה שנייה צא מכאן יששכר אכ"ב שמכבד עצמו כו' רמז לכת ליצים בעלי גסות הרוח אשר כבודם כ"כ ספון וחשוב בעיניהם יותר מכבוד שמים כיששכר שהיה מכבד עצמו ומחלל קדשי שמים כנמצא הרבה בדורינו אשר לכבוד עצמם הם דורשים ביותר ממה שדורשים אחר כבוד שמים אע"פ שכבוד שמים במקומו עומד ומישראל גלה כבוד כהיום אשר אנחנו רטושים נטושים נפוצים בין העמים השמים כל כבודינו לכלימה. צוחה ג' שאו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן פאבי תלמידו של פנחס וישמש בכהונה גדולה פירש"י שישמעאל כשר היה אבל ביתו היה אנשי זרוע רמז שלא היה מכת בעלי הלשון המחריבים העולם בדברי ריבות הבאים מצד הלשון הרע וזה ישמעאל היה תלמידו של פנחס שנא' בו הנני נותן לו בריתי שלום ופנחס זה אליהו שנא' בו והשיב לב בנים על אבות וזהו מדתו של אהרן כנודע ויהיה אמרו מתלמידו של פנחס ע"ד ארז"ל כל מי שיש בידו ג' מדות הללו מתלמידיו של אברהם כו' וכן אמרו הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום כו' ואמר אע"פ שבני ביתו היו אנשי זרוע האומרים מי אדון לנו וזה מיוחד לבעלי הלשון כמ"ש אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו מ"מ הוא לא הלך בדרכיהם אע"פ שהמשורר קרא תגר ע"ז באמרו מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה וגו' וסמיך ליה אויה לי כי גרתי משך וגו' אני שלום וכי אדבר המה למלחמה ונראה מדבריו אלה שאפילו איש שלום הדר בין בעלי המחלוקת קשה לו להפרד מדרכם ובקושי גדול אך ישמעאל בן פאבי לא למד מאנשי המלחמה שבביתו בחץ שחוט לשונם שע"כ בחרה בו העזרה וכן תבחר בנו בזמן שיסירו מקרבינו בעלי הלשון אשר השמיעו כל ישראל אין נקי כי אין לך א' מישראל שלא יצא עליו הקצף מבעלי הלשון. צוחה ד' היתה שאו שערים ראשיכם ויכנס יוחנן בן נדבאי וימלא כריסו מקדשי שמים אמרו עליו שהיה אוכל שלש מאות עגלים כו' ולא היה נותר במקדש בימיו ופירש"י שהיה מגדל כ"כ כהנים הרבה רמז שלא היה מן כת של מספרי שקרים לאהבת הממון כי כל אוהב הממון הוא בעל עין הרע ואינו מפרנס לזולתו וזה כלל גדול בתורה בדיבור לא תחמוד הכולל כל הדברות כמו שיסד הפייטן אלה דברות בלא תחמוד כלולים כו' וזשרז"ל כל כלה שעיניה יפות כל גופה א"צ בדיקה וזה דבר שהחוש מכחיש ועוד הלא שקר החן והבל היופי ואיך ידברו רז"ל ביופי חיצוני זה אלא ודאי שלא דברו רז"ל אלא במי שבודק אחר מעשיה ונתן לך סימן מובהק אם היא בעלת עין יפה בזולתה אז כולה אין צריכה בדיקה וכן מצינו באליעזר עבד אברהם שלא בדק את רבקה כי אם בעין טובה שנא' והיה הנערה וגו' אותה הוכחת לעבדך פירש"י גומלת חסדים כו' כד"א טוב עין הוא יבורך וזה אין צריך לפנים שכל החומד ממון זולתו בכל תושיה יתגלע ועבירה זו גוררת הרבה עבירות כמו שפירש"י בפסוק לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו ומטעם זה לא נתחתם ג"ד של דור המבול אלא על הגזל וכן בפ' ויקרא מזהיר על הגזל בתחלת הקרבנות באמרו מה אדם לא הקריב מן הגזל כו' ובסוף הפרשה באשם גזילות לידע ולהודיע שע"י הקרבנות אנו מקרבין השכינה וגזל גורם ריחוק השכינה וכמ"ש מי יעלה בהר ה' וגו' נקי כפים וגו' והיינו מן הגזל וכל זה מצוי במי שלהוט אחר חמדת הממון שאינו אוכל נפשו לשבעה וכ"ש שאינו נותן לאחרים לכך אמרו ביוחנן בן נדבאי שימלא כריסו מק"ש כי לפי שהיה מגדל בביתו כהנים הרבה וצדקת ה' עשה ולא היה מבקש קיבוץ הממון המותרי על כן היה אוכל כל ימיו בחולין שנעשו על טהרת הקודש וכל אכילותיו היו לש"ש לא לשם מילוי תאותו ואז כל אכילתו נקראת ק"ש והועד עליו שלא היה נותר בימיו במקדש לרמוז על מדותיו שלא היה מבקש רדיפת הממון המותרי כדרך שאר מאספי הממון העוזבים לאחרים חילם ובימיו לא בקשו הבריות מותרות ולמדו ממנו לעשות משפט בחלק המותרי אשר חנן אותו אלהים בהמה וזה בלי ספק סיבת הגאולה כמ"ש שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וזה אין צריך להרבות עליו ראיות שבעלי עין הרע שבינינו מעכבים ביאת משיחנו וא"כ מתוך ד' צווחות אלו נשכיל ונדע הסיבות הגורמות עיכוב ביאת משיחנו להשמר מהם ויען כי ראינו שבעל מאמר זה האריך בענינו של יששכר איש כפר ברקאי יותר מכולם א"כ עלינו להוסיף ביאור ונבאר שבענינו של יששכר נרמזו כל ד' כתות אלו וכל המדות הללו הגורמים ריחוק השכינה כולם היו בו על כן