אורח לחיים (לונטשיץ) מח

יצרו של אדם מתגבר בכל יום כו' ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר ה' לא יעזבנו בידו וא"כ מצדו צריך האדם סמיכה ועזר וסעד לתומכו וזהו סוד הסמ"ך כמו שמצינו בנח שהיה מקטני אמנה כדעת רש"י והיה צריך סעד וסמך לסעדו לא כאברהם שהיה מתחזק בצדקו מאליו כי כאיש גבורתו לעמוד כנגד יצרו אף בלא סמיכה וסעד לכך באה הסמ"ך הראשונה שבתורה בתיבת ויסגור בשר לרמוז כי סוגר ה' בעדו ומצילו מן היצה"ר כמ"ש בנח ויסגור ה' בעדו וזה רמז נכון ובא הסמ"ך אות ראשונה בשטן כי הקב"ה מקדים רפואה למכה וע"ד ארז"ל אמר הקב"ה בראתי היצה"ר בראתי לו תבלין דהיינו התורה כי התורה עזר מצריו תהיה וכמ"ש סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו וזה"ש יצר סמוך תצור שלום ר"ל התורה שכל נתיבותיה שלום תצור את האדם מן היצה"ר המושך כחו מן השטן המתחיל בסמ"ך לפיכך קראו יצר סמוך ובא הרמז עליו בשיר השירים בפסוק סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני האיש השלם המבקש להשיג השלימות האחרון יאמר סמכוני באשישות ודרז"ל בשני מיני אשות דהיינו התורה שהיתה כתובה כאש שחורה ע"ג אש לבנה רפדוני בתפוחים להורות לי הדרך הישר אשר צדיקים ילכו בו כנ"ל להקדים יראת חטא במחשבה בכל פעולה ומעשה כקדימת הפרי לעלין כתפוח זה דהיינו האתרוג כנ"ל וכל כך למה כי חולת אהבה אני ר"ל אני חולה ורודף אחרי אהבה בתענוגים וכל היום אני מתאוה תאוה לפיכך אני צריך סמיכה ועזר וסעד להצילני מרעת יושב בקרבי להדיחני. או יאמר חולת אהבה על אהבת הש"י שאני חולה באהבת הש"י בחלי הנפשות ע"כ אני מבקש עזר וסמיכה כאמור. ועל ענין זה נאמר לעתיד נקבה תסובב גבר אע"פ שמפשוטו יובן שישראל אשר תשש כחם כנקבה בגלות זה יסובבו להיות להם גבורת אנשים מ"מ נוכל להמליץ מקרא זה גם על דברינו אלה שלעתיד יברא ה' חדשה בארץ ר"ל בחלק הארצי שבנו החומרי הנמשל לנקבה והחידוש יהיה שהחלש בתורה ומצוה כאשה יאמר גבור אני וכולם יטו שכם אחד לעבוד את ה' עבודה שלימה הכשירה באנשים ולא כנשים ורז"ל אמרו במס' סוכה שהלוים עלו מעזרת נשים לעזרת אנשים ט"ו מעלות ואמרו אבותינו השתחוו לשמש ואנחנו עינינו ליה רמזו בזה כי השימושים הגופניים אשר בהם חושבים להעזר החלשים אשר דרך נשים להם נקראו עזרת נשים כי המה חושבים שכל עזר וסעד שלהם מתענוגי העוה"ז הבאים ממגד תבואות שמש ובוטחים במזלם דהיינו השמש ראש לכל המזלות ושימושי הנפש נקראו עזרת אנשים כי בהם נעזרים השלימים הבוטחים בה' כמ"ש עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ לא מן החומר שנקרא עזר כנגדו דהיינו עזרת נשים וט"ו מעלות אלו היו כנגד ט"ו מעלות שנזכרו בכמה מעלות טובות למקום עלינו כו'. המעלה הראשונה היא אלו הוציאנו ממצרים וידוע שהיציאה ממצרים לבד לא היה במעלה זו כי אם תועלת הגוף להצילם משעבוד מצרים ומעבודה קשה אשר עובד בהם ויצאו מטועני כל רכוש מצרים והצלחות אלו וכיוצא בהם נקראו עזרת נשים כי המה חושבים להעזר בהם וזה"ש רז"ל בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים כו' וכי לא היה שום זכות באנשים בדור ההוא חלילה אלא שרצו בזה שכל שאר המעלות הרוחניות אשר זכו אליהם בקבלת התורה ובנין בית הבחירה לכולם זכו בזכות אנשים צדיקים שבאותו דור כי למעלות רוחניות אלו נתאוו שלימי הדעת וזכותם היא שעמדה להם אבל הנשים עם היותם צדקניות מכ"מ לחולשת שכלם לא בקשו דבר כ"א עצם הגאולה מבלתי השקפת שאר המעלות הרוחניות ולא נתאוו כ"א לגאולת החומר ולמעלות הגופניות שזכו אליהם ביצ"מ לכך ארז"ל שבזכות הנשים נגאלו ממצרים דוקא אבל שאר המעלות שבאו לבסוף באו בזכות האנשים כי אצל שלימי הדעת לא זו הדרך ולא זה המקום לסוף ההצלחה זולת שהיא הכרחית לבא על ידה ממעלה למעלה עד המעלה הט"ו דהיינו ובנה לנו את בית הבחירה והיינו עזרת אנשים הנקרא בית הבחירה והוא מקום דביקות שכינתו ית' ע"י הקרבנות שאינן כשרים כ"א באנשים ודביקות אלהי זה הוא סוף כל ההצלחות אשר אליו זוכין האנשים גבורי כח לעמוד בהיכל המלך ה' צבאות לפיכך כאשר עלו ממדריגה תחתונה זו מעזרת נשים ובאו למדריגה ט"ו עזרת אנשים אז אמרו אבותינו השתחוו לשמש ר"ל אבותינו נמשלו לנשים שנאמר בהם היו לנשים לפי שבטחו במזלות השמים לפיכך השתחוו לשמש כי באחד לחדש ניסן הוא זמן כניסת השמש במזל טלה לפי' נקרא אחד בניסן עיגול החיים כנודע מתכונה כי הוא זמן כניסת השמש למזל טלה והוא סיבת צמיחת כל הצמחים וחיות כל הנבראים ומטעם זה הוא תחילת השנה כאלו נתהוו ביום זה וזהו טעם היות הגאולה הגופנית בניסן כי הגאולה היתה בזכות הנשים כאמור לכך אמרו אבותינו השתחוו לשמש כי דרך נשים היה להם ואנחנו עינינו לי"ה ר"ל למדריגה ט"ו כמספר י"ה אליה עינינו נשואות לבא עד אותה מדריגה והוא ענין הדביקות האלהי כי זה תכלית כל השלימים ונקט שם יה שבו נבראו שני עולמות שנא' כי בי"ה ה' צור עולמים לידע ולהודיע שכל העולמות לא נבראו כ"א עבור תכלית אחרון זה הרמוז במדריגה ט"ו דהיינו גילוי שכינתו ית' כמו שנא' כל פעל ה' למענהו ועוד לפי ששם י"ה משותף בין איש לאשה להודיע שאמת נכון הדבר ששני מעלות אלו שבשני הקצוות המתיחסים לזכר ולנקבה שניהם הכרחיים להשגת השלימות האחרון כי התכלית האחרון לא יושג כ"א ע"י הקדמת המעלה הראשונה