אורח לחיים (לונטשיץ) מז

גם תפוח שנאמר אצל ישראל היינו אתרוג ולמה המשילם אליו כי בודאי שני הדמיונות באו על סגנון אחד והמשכיל יבין. וזה"ש שהמע"ה סוף כל דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' הנה שלמה ע"ה חתם ספרו ביראת השם וכן ספר משלי חתם ביראת ה' שנאמר אשה יראת ה' היא תתהלל וכדי שלא יתפסו עליו דורות הבאים למה הזכיר היראה לבסוף הלא היא גדולה על כל תהלות המעלות אשר הזכיר לפנים ע"כ בא כמתרץ לומר סוף דבר הכל נשמע יאמר שאדרבה כל דבר הנזכר בסוף הוא הקדוש ועיקר תכלית כל המעשים אשר קדמו לו וזה ממש דוגמת הזכרת אלהים אחר ברא ודוגמת השלום שארז"ל שהוא חותם כל הברכות וחתימת ברכת כהנים כו' ודוגמת ארז"ל כ"ו דורות קדמה דרך ארץ לתורה כו' א"כ האחרון הכביד וכן בכל יצירת מעשה בראשית כל המאוחר יש לו קדימה במעלה על כל הנמצאים שקדמו לו: וזה"ש במדרש תפוח עקיבו של אדם מכהה גלגל חמה כי עקיבו לשון איחור ע"ד שנא' אשר חרפו עקבות משיחך ולשון עקב מורה על הסוף ויאמר שאיחורו של אדם ביצירה והיותו נוצר בעקב זהו מכהה החמה ר"ל זה הראה שהחמה שקדמה לאדם ביצירה לא נבראה כ"א בשביל האדם ואם כן האדם גדול ממנה ועקיבו האמור הוא ממש דוגמת יעקב ועשו לכן אמר תפוח עקיבו הזכיר לשון תפוח דוגמת שדה של תפוחים הנאמר בפסוק ראה ריח בני כריח שדה כו': ע"כ אמר שלמה סוף כל דבר הכל נשמע ר"ל שהדבר הנזכר בסוף כולל הכל כי כל אשר נזכר לפנים הכל בעבורו וא"כ בו נמצא הכל כמו השלום הנאמר בגמר החתימה כי אם אין שלום אין כלום וא"כ הכל תלוי בו כך היראה כוללת כל המעלות והכל נברא בעבורה וא"כ היראה הנאמרת בגמר החתימה היא דוגמת יצירת האדם בסוף כל מ"ב לכך אמר כי זה כל האדם ר"ל זהו בעצם ענין יצירת האדם באחרונה כי דבר זה הוראה בכ"מ שכל מה שהיה לפניו היה בעבור הדבר התכליתי הבא באחרונה וזהו בעצם ענין הקדמת המעשים הגופניים בזמן כאמור וזה ארז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו כו' וזה מדבר בקדימה במחשבה וחכמה זו בעניני צרכי הגוף אשר עליהם נאמר אל תתחכם יותר ואע"פ שהתחכמות זה קודם בזמן מ"מ היראה הבאה לבסוף היא קודמת במחשבה ובמעלה וזשרז"ל במס' ברכות מאי כי זה כל האדם אר"א כל העולם לא נברא אלא בשביל זה וק"ל וקדימה ואיחור שהזכרנו יהיה ממש דוגמת ארז"ל כבשים קודמים לעזים כו' בדרך שיתבאר בסמוך בע"ה

הקדמה שניה הוא בהיות שהוא מהידוע ששני מיני יגיעה אלו הגופנית והנפשית מתחלפים בפחות ויתר כפי החלוקה המצויה בכתות האנשים הכת האחת המה האנשים גבורי כח אשר להם יד ושם לעמוד בהיכל החקירה לדרוש את ה' וכאיש גבורתו לנצח את יצרו הרע כיום הלחמו ביום קרב וירק את חניכיו ילידי ביתו האנושי ויצא ונלחם בכל כחותיו ותאותיו עד אשר יעמוד כנגד רסן התאוה שלא להשתמש בהם להנאתו כ"א לשם התכלית האחרון אשר לא יצויר מציאת התכלית ההוא בלעדם כל עוד היות האדם מסובך בחשכת חומרו. הכת השניה המה רודפי התאות המשולים לנשים ותשש כחם כנקבה וצר כחם ביום קרב כי דרך נשים להם שדעתן קלות להתפתות ליצרם כחוה אם כל חי וכל זה מהתענג ומרוך כי ירך לבבם אחרי אהבה בתענוגים כמו שנא' ברשעים נשתה גבורתם היו לנשים ואלו הם הכתות אשר עסקי הגוף קודמים אצלם בזמן ובמעלה וענין זה אנו למדין מקריאת שמות של קין והבל ושת כי בקין נאמר ותאמר קניתי איש את ה' הרי שחוה קראה לו שם זה ואצל שת נאמר ויולד בדמותו וצלמו ויקרא שמו שת ואצל חוה נאמר ותקרא שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר גו' ואצל הבל נאמר ותוסף ללדת את אחיו את הבל ודבר זה מסכים לדברי הרב המורה ח"ב פ"נ שקין רמז למי שאוהב קניני האדמה והמה הנבחרו אצל תשושי כח אשר דרך נשים להם כחוה לכך נאמר ותאמר קניתי איש וגו' והבל היה רועה צאן רמז למי שאוהב הכבוד המדומי להיות רועה ומנהיג וחלק זה יש בו צד גשמי וצד רוחני כמבואר בביאור הרב ר' שם טוב בחלק הנזכר לכך נאמר סתם ותוסף ללדת את אחיו את הבל ולא יחס קריאת שם זה לא אל הזכר ולא אל הנקבה או לפי ששניהם מסכימים עליו מצד היות לשניהם חלק בו כדברי המורה או בהפך זה שאין לשניהם שום חלק בזה כי לא זו שרדיפת הכבוד אין בו חלק רוחני אלא אפי' חלק גשמי אין בו כי הוא ענין מדומי אין בו כ"א הדמיון לבד ולא שום הנאה עצמית אבל אצל שת נאמר בחוה כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי לא בקשה הזרע לשום תכלית דבר רוחני כי אם למלאות מקומו של הבל אבל באדם נאמר ויולד בדמותו וצלמו וכפל הלשון הוא ע"ד ארז"ל כדמותינו להבין ולהשכיל כך דמות הנאמר כאן נאמר על הצורה השכלית הפנימית הנקראת אבן שתיה כי עליה הושתה כל בנין בית האנושי ועל שם זה קראו אדם שת כי הושתה יסוד העולם כאמור ובמדרז"ל שכאשר נבראת האשה נברא השטן עמה שלא נאמר סמ"ך באדם מתחלת התורה עד בריאת האשה שנא' ויסגור בשר תחתינה ע"כ. וטעמו של דבר לפי פשוטו כי הוא שטן הוא יצ"ה ועיקר דירתו אצל כת רודפי התאות המשולים לנשים כי שם ביתו והסמ"ך אע"פ שרז"ל דרשוה כלפי השטן מ"מ נראה ליתן טעם בדבר למה הוציא אות זה מכלל שאר האותיות שבשטן אלא כלפי שדרז"ל