אורח לחיים (לונטשיץ) מד

ותורתו והמופת על זה קללת ישעיה שנתקיימה בנו ירהבו הנער בזקן ונקלה בנכבד וזה מופת חותך על תכלית כל מעשינו שהם להשיג על ידם חמדות העה"ז ובזה חלוקים עם ה' אלה כי זה יפנה פני מגמתו להשיג יותרת הכבוד והשררה ואלו חשוקיהם כסף ורובם אוכלים למעדנים אוהבים אהבה בתענוגים ואף גם זאת בהיותינו בארץ אויבינו ראיתי בני עלייה והנם מועטים הדואגים והכואבים על שוממות היכלינו ועל חורבן בית תפארתנו ועל היותינו לחוצים נפוצים בארצות העמים עם היות העדר זה נראה בחוש וכל שכן שאין אחד חלי ומרגיש בעונשי העוה"ב להתבונן באחרית הזעם וכל זה מצד חמדות העוה"ז המעורין עיני בעליהם וכל אחד יאמר אך שלום יהיה לי בימי ואינו מיצר בצרת זולתו ולפיכך אין שום אחד חולק כבוד לחבירו וירהב הנער בזקן לכך נאמר כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ר"ל שלא יכשל אחד בחבירו ופושעים יכשלו בם כד"א וכשלו איש באחיו האמנם בשוב ה' שבות עמו ובא יבא רוח אפינו משיח ה' למרבה המשרה ולשלום אז נאמר אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא וכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא וזהו השלום הניתן לבעלי תשובה שנא' שלום שלום לרחוק ובזה נחתם דרוש התשובה לעורר לב כל נרדם וישן תרדימת הזמן ולידע ולהודיע ולהודע שאין הדבר תלוי כי אם בנו ע"ד שמצינו במדרש בפסוק השיבנו ה' אליך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע שלך הוא השיבנו אמר להם שלכם הוא שנאמר שובו אלי ואשובה אליכם אמרה לפניו רבש"ע שלך הוא שנאמר שובינו אלהי ישעינו. וקשה במדרש זה אחר שהקב"ה לא מילא שאלתם ואמר שלכם הוא איך חזרה כנסת ישראל לומר שלך הוא וע"ק למה הביא פסוק אחר שובינו אלהי ישענו ולא הפסיק הראשון השיבנו ונ"ל ע"ד משל כשנים המתקוטטים ואח"כ רודפי השלום עושין שלום ביניהם וכאשר הוא רוצה לקרבם לא זה רוצה לילך לביתו של זה ולא זה רוצה לילך לביתו של זה וכל אחד מהם אינו רוצה להתחיל ואז עושין פשרה זו ביניהם שהקטן שבהם הולך אל הגדול וכאשר הוא הולך וקרב אליו אזי הגדול ילך לקראתו להראותו כי חביב עליו השלום ובהליכה זו הוא מסייע אל השלום כך בזמן שריב לה' עם עמו כי פנו אליו יתברך עורף ולא פנים אזי גם הקב"ה כמסתיר פנים מהם וכאשר ישראל רוצים לשוב בתשובה אזי הם מבקשים השיבנו ה' ר"ל אתה תבא אצלנו תחלה ע"ד המדרש בירמיה בפסוק מי זה ערב לבו לגשת זו מעלה בישראל מבעובדי כוכבים דאלו בישראל כתיב ואנכי אהיה להם לאלהים ואחר כך המה יהיו לי לעם ואלו בגוים כתיב מי זה ערב לבו וגו' והיו לי לעם ואח"כ ואני אהיה להם לאלהים ע"ש ועל זה ישראל מבקשין פניו יתברך שהוא יתברך יקדים פניהם כאמור והקב"ה משיב אדרבה אתם הקטנים וראוי לכם להתחיל תחילה ושובו אתם אלי תחילה ואח"כ אשוב אליכם אח"כ חזרו ישראל לבקש דרך פשרה לומר ודאי ראוי שאנחנו צריכים להקדים עצמינו ולבא אליך יתברך אך שאתה תסייע לנו בדבר בראותך שכבר אנחנו מוכנים לבא ויש איזה סיבה המונעת ממנו דרך התשובה אזי אתה תלך לקראתינו וההליכה לקראתם היא רמז לישועתו יתברך ע"ד שנא' הכון לקראת אלהיך ישראל ר"ל האדם יתחיל ויכון לבבו באמת ובתמים לשוב אליו יתברך וכאשר השם יתברך בוחן לבבות שהוא חפץ לילך אליו יתברך ולשוב באמת אזי הקב"ה יוצא לקראתו ומסייע לו להסיר ממנו כל המונעים וזה"ש לקראת אלהיך כא' היוצא לקראת חבירו וזהו ארז"ל הבא לטהר מסייעין לו ר"ל האדם יבא תחלה ואח"כ מסייעין לו ולרמוז על זה נאמר במתן תורה ויוצא אותם משה לקראת האלהים פירש"י שבמתן תורה יצא הקב"ה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה וכל זה רמז נפלא שכך דרכה של תורה בזמן שישראל מכינים לבבם לשוב אליו יתברך אזי השם יתברך יוצא לקראתם וזה משל על העזר והסיוע מאתו יתברך להבא לטהר וזהו שחזרו כנסת ישראל דרך פשרה שובינו אלהי ישעינו ר"ל אנחנו נקדש עצמינו ואתה ה' תהיה ישעינו על דרך מסייעין לו ותצא לקראתינו כמו שנאמר אני לדודי ודודי לי ולפיכך נאמר פעם א' נקדמה פניו בתודה ופעם נאמר כי יקדמיני אלהי חסדי וזה מיושב ע"ד הנ"ל ששניהם נקראו מתחילין וזהו שאמר אצל התשובה תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם כי החוטא מתחילת ענינו הוא נקרא אנוש וחלוש כי כשל בעונו כחו וכשהוא מתחיל לתקן דרכיו ומכין לבבו אליו יתברך אח"כ גם הקב"ה מסייע לו ויאמר אליו שובו בני אדם ואמירה זו היא ההתקרבות של השם יתברך כאמור וקראו מאז אדם וזה טעם שעד הנה עדין לא עזרנו ה' יען כי לא ראה עדיין לבנו נכון עמו לשוב אליו יתברך באמת ובתמים האמנם כאשר כל איש מישראל יכין לבבו אל ה' לשוב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו אז ישוב ה' אלינו וירחמנו כימי עולם וכשנים קדמוניות ובזה סיימתי דרוש זה בשנת חמשת אלפים שנ"ה לפ"ק לבריאת עולם בשנת שוב"ו אל"י ואשובה אליכם אכי"ר

דרוש לפסח כולל הנהגת האדם והתעוררות נכבד

יקחו להם איש שה לבית אבות וגו' עד מן הכבשים ומן העזים תקחו גרסי' במס' פסחים ארבע צווחות צוחה עזרה כו' וחד מהם צא מכאן יששכר איש כפר ברקאי שמכבד