אורח לחיים (לונטשיץ) מג

עשו ה' ידים של עשו ע"ד ארז"ל ה' עבירות עבר אותו רשע כו' וע"ד שפירש"י פ' וישב שהזכיר ד"פ לשון יד כנגד ד' חרמות שמעל בהם עכן כו' וזה"ש ידיכם דמים מלאו וכן מידכם היתה זאת לכם וכן רבים בסוד אומרו יד ליד לא ינקה וזהו סוד התפילין על יד כהה כי השלימים חושבים כאלו ידיהם אסורות והם מסורים ביד הש"י לא כמו הבעלי זרוע האומרים כחו ועצם ידו עשה לו החיל הזה והמשכיל ישמע ויוסיף לקח. גם נ"ל שכל מקרא זה מדבר בתשובה אמר ישובו יושבי בצלו כי תחת שנתרחק תחלה מן הקב"ה ואחר התשובה יחזור להיות יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן או מפני המקטרגים שיש לכל בעל תשובה במרום צריך הוא לברוח בצל שדי כדרך שכתב הרמב"ם בח' פרקיו יחיו דגן הצומח לאחר חרישה והתשת חומר הארץ כך יחיה מצות הבאים אחר התשת החומר בתשובה ואע"פ שזכותו של אדם לא יספיק לו מ"מ הקב"ה יעשה מקצת למען אבותיו אברהם יצחק ויעקב זה"ש ויפרחו כגפן זה שסומכין אותו על כלונסות נמצא שהגפן החי נשען על עץ היבש המת כך ישראל החיים נשענים על המתים זכרו כיין לבנון המשמח אלהים ואנשים כך הבעל תשובה גורם רפואה לו ולכל העולם כלו לפיכך הכל מזכירין אותו לטובה ונק' לשון לבנון בסוף כל פסוק להורות שהוא מדבר במעלת התשובה המלבנת עונותיו של אדם: או יאמר שהבעל תשובה דומה ליין זה העומד על שמריו שקט כי האדם המעורב משכל וחומר דומה לעירוב יין ושמרים ולסוף היין עולה למעלה והשמרים למטה כך רוח בני האדם היא העולה ונפש הבהמי יורד למטה והחוטא מערב השמרים ביין ואחר התשובה הוא דומה ליין לבנון המלובן מן סיג השמרים וק"ל

אפרים מה לי עוד לעצבים יאמר הקב"ה לאפרים מה לי עוד צורך בגלות זה שאמרתי להעציבך בו על חטאתיך כמו שנאמר ועצובת רוח קראך ה' אני עניתי ואשורנו ר"ל אחר שנעניתי לו ראשי וקבלתי תשובת ישראל אז בלי ספק אשורנו להשגיח עליו בעין חמלתי להצילו מן האומות הפך אמרו והסתרתי פני מהם ואחר שאני צריך להסתכל בו אם כן אין צורך בשום דבר מעציב בעולם הן האומות הן מקרי הזמן וא"ת שיש צורך בדבר מעציב כי יש לחוש שמא ישראל יחזרו לסורם אחר התשובה על זה אמר אני כברוש רענן שכופפים ראשו אצל שרשיו וכך בזמן הגאולה תהיה שכינתי תמיד בתוכם ע"ד שנא' ועשיתי אשר בחקותי תלכו ואת רוחי אתן בקרבכם זה"ש ממני פריך נמצא שפרי צדיק עץ חיים שלכל צדיק יהיה נמצא ממני מתוך רוחי אשר בקרבכם וא"כ א"א שיבואו לידי חטא לעולם ולפיכך אין לי עוד צורך בשום דבר מעציב כי אשלח משיחי לגאול את אפרים וקרא כל ישראל בשם אפרים או ע"ש מלכות ישראל שהתחיל מירבעם שהיה משבט אפרים או ע"ש כי הפרני אלהים וכמ"ש ממני פריך נמצא ואח"כ אמר מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם כבר ידעת כי סדר מדריגת קניית המושכלות הוא על סדר זה והם החכמה והבינה והידיעה כי הנבון גדול מהחכם מצד היותו מבין דבר מתוך דבר והיודע גדול מהנבון כי תכלית הבינה היא להביא את האדם לכלל ידיעה במציאות הש"י כמ"ש השכל וידוע אותי וגו' לכך נאמר כאן מי חכם ויבן אלה לידע ולהודיע שלעתיד ברצות ה' דרכינו אז כולנו נעלה תמיד ממעלה למעלה כדרך כל זקני ת"ח שמוסיפין והולכין כו' עד שמי שהיה חכם יבא לכלל בינה והנבון יבא לכלל ידיעה ונתן טעם לדבר כי ישרים דרכי ה' כד"א טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך ר"ל שהקב"ה הוא יהיה לנו למורה דרך ולפיכך נקראו דרכי ה' על שמו יתברך כד"א אני ה' מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך וכמ"ש ממני פריך נמצא ולפיכך לעולם לא יכשלו כל ההולכים בדרכי ה' יען כי דרכם סלולה תמיד וצדיקים ילכו בם באותן הדרכים המתוקנים להם ע"י הקב"ה כי העולה ממעלה למעלה אין מדרכו ליכשל לפי שהליכתו בלאט בנחת כך היא המדה בזקני ח"ח שמוסיפין והולכין כו' אבל הפושעים שאינן נותנים אל לבם לשוב אל ה' והרי הם מזקני עם הארץ הפוחתין והולכין לפיכך תמיד הם יורדים מידיעה לבינה ומבינה לחכמה ומחכמה לטפשות כשרז"ל זקני עם הארץ מטפשים והולכים יען כי הם הולכים לאחור ולא לפנים כמו שנא' נזורו אחור לפיכך המה כרעו ונפלו ונכשלו כדרך כל הרץ במרוצה מן ההר שדרכם ליכשל אמנם קוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים וגו' כמ"ש מי יעלה בהר ה' המה ילכו בדרכי ה' הישרים נוכח ה' דרכם עד אשר יזכו אל השלימות האחרון והוא הדביקות בזיו שכינתו יתברך במקור החיים כד"א כי עמך מקור חיים באורך נראה אור ורז"ל דרשו הפסוק כי ישרים דרכי ה' וגו' לשנים שצלו פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה עליו נאמר צדיקים ילכו בם ואחד אכלו לשם אכילה גסה עליו נאמר ופושעים יכשלו בם ורצו בזה שהעושה מצוה לא לש"ש כ"א למלא רסן בטנו הרי הוא נכשל במצוה זו ויותר טוב היה לו אלו לא עשאה כלל משעשאה ונכשל בה מצד פיגול הכוונה כאמור ונסמך ענין זה לפרשה זו המדברת מענין התשובה הגורמת שהזדונות נעשים לו כזכיות וביאר כאן שנמצא עוד בחינה הפכית ממש וזה שלפעמים המצוה נעשית עבירה לשמה ומכשול והוא כשעשאה לשם הנאתו וע"ד ארז"ל גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה אשר מטעם זה לא נתקבלו תשובתינו כל זמן הנפלא הזה באורך גלות זה המר והנמהר כי כל פעולת המצות נעשה בזיוף לא לש"ש כי כרובם כן כוונתם להדר עצמם בפני בני גילם כדי שישבחוהו על מעשיו