אורח לחיים (לונטשיץ) מא

והריצוי בדברים רכים שייך ביה לשון אמירה לכך נאמר אמרו אליו: ולמדנו סדר הריצוי מדוד המלך ע"ה שכללו בשני פסוקים שנא' אם עונות תשמור יה ה' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא יאמר שמשני צדדים ראוי שהש"י ימחול למבקשי סליחה א' הוא אם לא למענינו יעשה אזי יעשה למען שמו הגדול כמ"ש לא למענכם אני עושה כי אם למען שמי וביאור הדבר הוא על דרך שפי' רבינו בחיי בפסוק כי יד על כס יה מלחמה לה' וגו' ששם יה הוא מדת הדין וילחם בעמלק ו"ה הוא מדה"ר דהיינו מדת טובו ית' כדרך שאנו אומרים ותבא לפניך מדת טובך וכו' וא"כ איפה כשאינו רוצה למחול והוא מתנהג עמנו במדת הדין א"כ השם הגדול אינו במלואו כי יחסר מדת טובו לכך אמר אם עונות תשמור יה בשם של יה אדני מי יעמוד ר"ל מי יעמוד השם הגדול במלואו וטובו וראוי להקב"ה למחול לנו כדי שיהיה שמו ית' הגדול במלואו ב' הוא שראוי להקב"ה לוותר כדי שיראו ממנו כדרך שפירש האבן עזרא בפסוק למען תורא וז"ל כאשר תסלח לחטאתי ישמעו חוטאים וישובו גם הם ויניחו חטאם ואם לא תסלח לא ייראוך ויעשו חפצם בכל אות נפשם עכ"ל ושתי בחינות אלו הם בלי ספק דברי פיתוי וריצוי להש"י ושניהם רמוזים בפסוק זה שאמר אמרו אליו כל תשא עון ותתן לו יתברך ב' סיבות אלו. א' כדי שיהיה שם הגדול במלואו וטובו זה"ש וקח טוב רמז אל ו"ה שבשם והם מדת טוב וכאמור ורמז להם בפסוק ונקה לשבים לא ינקה לשאינם שבים כי בתיבת ונקה נרמז ו"ה מדת טובו ורחמיו וזה לשבים ובתיבת לא ינקה נרמז י"ה בתחלה וסוף וזה מדה"ד לשאינן שבים: וזהו אמרם אל תסתכל בקנקן היינו ב"פ נ"ק שבשני תיבות אלו אלא במ"ה שיש בו כי מ"ה הוא כמספר שם של ד' כשתכתוב יו"ד ה"א וא"ו ה"א בסוד אומרו מה שמו ומה שם בנו כי בני ישראל נקראו אד"ם כמספר מ"ה וק"ל. יש קנקן חדש מלא יין ישן כו' רמזו בזה ענין נכבד לומר שהאדם דומה לקנקן וכלי מה כמ"ש וכלי יקר שפתי דעת והחדש הוא הבעל תשובה הדומה כאלו נולד באותו יום כמ"ש הסולח לכל עוניכי וגו' וסמיך ליה תתחדש כנשר נעוריכי והוא מלא יין ישן כי כל בעל תשובה העונות הישנים נעשו לו כזכיות ומצות שהמשיל ביין משובח על דרך ושתו ביין מסכתי ויש קנקן ישן זהו מי שאינו נותן אל לבו לחדש רוח נכון בקרבו כמאמר המשורר ורוח נכון חדש בקרבי ואז אפילו חדש אין בו שאפילו המצות שהוא מחדש דבר יום ביומו אינן דביקין בו אחר שאינו עושה תשובה על הראשונות שעשה ע"פ גזירת המלך זקן וכסיל והרי הוא כקנקן ישן שלא הוגעל מפליטתו דוגמת גיעול הכלים שכתב בעל העקידה פ' א"מ על ד' חלוקי כפרה שהיה ר"י דורש כו' לכך נאמר וכלי יקר שפתי דעת הוא הכלי שנטהר מפליטתו ונזדכך ככסף צרוף ע"כ המשיל השלמים שבאנשים בקנקן חדש מלא יין ישן ולקנקן דוקא כלפי ארז"ל ונקה לשבים לא ינקה לשאינן שבים וק"ל. ב' כדי שיראו מפני ה' והוא ע"ד שנא' אלמדה פושעים דרכיך וגו' זה"ש ונשלמה פרים שפתנו כי בשפתנו נספר מדת טובך ובזה יפרו וירבו בעלי התשובה ויראי הש"י וזהו אמרו פרים שפתינו וק"ל: או יאמר וקח טוב רמז לתשובה כד"א טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך ואח"כ אמר אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו פסוק זה כולל כל חלקי התשובה והוא השלכת השרץ מידו לשוב לעבודת הש"י וזה כי ג' מיני עבודה הם הא' העבודה מאהבה כמ"ש ואהבת את ה. ב' מיראה כמ"ש ליראה את ה' ג' מקיבול שכר כמ"ש אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם כו' ושלשה סוגים אלו כולם נכנסים בגדר עבודת האל ית' אך שג' חלקים אלו מקבלים העדר מג' צדדים. א' אהבת הש"י לפעמים היא נדחית מפני אהבת הבריות כי לפעמים תמצא אדם אוהב שבח הבריות וירא מגנותם וזה סיבת כל דבר פשע כי כמה מצות שהאדם עוזב מפני הלצים שמתלוצצים בו גם כי יעשה איזה דבר טוב ומצוה הוא שם פני מגמתו לכדי שיהיה מאושר בארץ ויהיה אהוב על הבריות ולא יעשה לש"ש כי אהבת הבריות גדלה בעיניו על אהבת הש"י כנגד זה אמר בתשובה אשור לא יושיענו כי המשכיל יחשב דרכו שהיותו מאושר ומשובח בעיני הבריות דבר זה לא יושיע אליו והוא לא לעזר ולא להועיל ובמותו גם אהבתם גם שנאתם כבר אבדה לפיכך ראוי לכל משכיל לעזוב אהבת עולם ולבחור באהבת הש"י ב' יראת הש"י לפעמים אין פחד אלהים לנגד עיניו כי יחשב שיש לו המלט מכל עונש ופורענות ולדעתו נראה כי בחכמתו וחריצתו ימלט נפשו מדבר ומחרב ומרעב כרוכב על סוס קל כדור המבול שאמרו קל הוא על פני המים וכמ"ש ישראל לישעיה לא כי על סוס ננוס ועל קל נרכב כנגד זה אמר על סוס לא נרכב אלא נדמה בנפשינו כאלו אנו במקום צר שאין דרך נטות ימין ושמאל כי אם אעלה שמים שם אתה וגו' וא"כ אין מקום לברוח מפני ה' ובזכירה זו תהיה יראת ה' על פניו תמיד כנודע. ג' הקיבול פרס לפעמים ידמה האדם בנפשו שכחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה והרי הוא בטוח במעשה ידיו לא בהקב"ה לפיכך אינו מבקש צרכיו מאת ה' והוא מבקשם ממעשה ידיו והרי הוא דומה כאילו מעשה ידיו היו אלהיו כי בם הוא בוטח ומן ה' יסור לבו לבקש צרכיו על זה אמר כאן ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו שלא נבטח עוד במעשה ידינו לאמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה אך ורק מאת ה' היתה זאת לי למנה ואף גם זאת לא