עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאורח לחיים (לונטשיץ)

אורח לחיים (לונטשיץ) ד

Orach leChayim (lontshitz) 4 · אורח לחיים (לונטשיץ) · free full Hebrew text

Open in the reader →

הנה עכ"פ עצם הלימוד אין לו שחרי'. עשה יעשה לו כנפי' וסנפירי'. והלימוד שט ופורח באוירי'. מדלג על הרי בתרי"ם. לבתר ולחלק כל פשט לגזרים. לעשות מעשה חידודין להתיר הקשרי'. זה יקרא סיני ועוקר הרים ומשרי הקטרי'. משמיע קול כקול הסירי'. ותבקע הארץ לקול היוצא מבליעת צוארי'. וישת לו עדרי' עדרים. ירכיב בחורי' הסומים על החגרי'. ויצברו חמרי' חמרי' וטובם כחדק אילו היודעי' לבחור בקיצורי'. והענין מתוכו סותרי'. מנגחין קרב כבקרדומות ומגירי'. כקוצי' מכאיבי' וסילוני' ממאירי'. כל היום מלחמות מגירי'. ובכלי מלחמתם המה חגורי'. ודברי ריבות מחרחרי'. וזה לזה בהלכה מקנתרי' הללו שותקין והללו מקרקרים. מפזזי' ומכרכרי'. כדלף טורד ביום סגרירי'. ובלשונם זה את זה דוקרי'. אילו הקופצי' בראש ומזדקרי'. מדלגי' ודוהרי'. ליקח כפלים פי שנים שכרי'. ועושין מן התורה קרדומי' ומוליירי'. הבט ימין וראה אם יש טעם ברירי'. ואיה איפה הדר וזוהר שני המאורי'. שני שדיך כשני עפרי'. תורה שבכתב ושבע"פ שני צנתרים. כי בכל מקרא משנה ותלמוד ומוסרי'. לא מצאו ידיה' באמרי נועם טהורי'. ואם כל היום יחרוש בבקרי'. והנה דרוש דרש והנה חסירי'. ומכל טוב טעם ודעת נעדרי'. בשער יפתח שפתיו והנם סכורי'. בכל עוד שידמה כי ירד לעומק החפירי'. והנה עומד על שפת היאורי'. ונמשל לעוברי גשרי' הפורחי' באויר כציפור דרורי'. לית נגר ובר נגרי'. דיפרוק לתקן קרע זה כתופרי'. גם זה חלי גדול הצריך לקילורי'. מכף ראש ועד רגל ועד טיבורי'. כי בלימוד זה קלנהו לכולהו אמברי'. וכסא האמת לארץ ממגרי'. ותורת אמת עדור יעדרון כבמעדרי'. וינתק מה' כאשר ינתק פתיל הנעורי'. ועל זה לבי דוה ומעי חמרמרי'. על האוכלי' דבש והדביש עם יערי'. ולא זו אלא שעושין הטפל לעיקרי'. יסולה יותר מכתם אופירי'. ועל דבר התפלה ראיתי שערוריה וחברבורי'. כי השלוחי' והצירי'. והמליצי' אשר הוקמו לסניגורי'. העומדי' בתוך העזרי'. מנחת שוא מובחי' ומקטרי'. והם מצלצלי' כבנבלי' וכינורי'. כאחת הנבלות וחצוצרות מחצצרי'. למצוא חן בעיני העם והשרי'. שיוסיפו להם שכירות כמה דינרי'. ועל כוונה זו קדמו נוגני' אחרי שרי'. לשורר בקול תרועה ושברי'. גם נתנה הבחירה לפני הצעירי'. יודעי נגן בקול צינורי'. מרוב ההמון מרחשן שפוותיה' ינועו כשיכורי'. ורעיוניו בדברי הבאי מהרהרי'. בצבים ופרדי' ובכרכרי'. והוא עומד בבית הכנסת ושפתיו מפצירים. ולבו יושב במארב חצירים. ומעטים המה בני הגבירי'. אשר פיה' ולבם מחוברי' ומעורי'. לחלות בפה ולב מהנותן לארץ מטרי'. ועל דבר הצדקה ראינו שבעי' בלחם נשכרי'. והמדוכי' מיני קרח קודרי'. וירד העיט על הפגרי'. עני חשוב כמת ישן אדמת עפרי'. ואין מאסף אותם הביתה בצל קורי'. יען ידי העשירי' והטפסרי'. דשכבי אדינרי כעכברים. ידיה' קמוצות וחלבמו סגורי'. והעניי' שואגי' לטרף אשישה ואשפרי'. עשירי' יענו עזות ובהם הם גוערי'. על מצות ומרורי'. וילכו בפחי נפש מוכלמי' ומוחפרי'. הרוב הנותני' הם היהירי'. המקריבי' אשכרי'. אשר בצדקת' מתפארי' ומאמירי'. או המוכרחי' בדין יפלו במכמורי'. ובני עליה מועטים אשר ממונם מעשרים. להנצל משני גוליירים. אף וחימה וקצפי אכזרים

ואם אמרתי אלך לי אל הר המורים. בני ציון היקרים הממונים והמלצרים. אשר יהיה לך הזכרי'. החרש והמסגרים. גבורי כח העומדי' על המשמרי'. לחזק בדק בית ישראל כמזופף בכופרי'. מסיעין על קצתם העוברים. אין עונשין אא"כ מזהירין ומתרי'. עושין חיזוק לדבריה' וישימו בארץ משטרים. דברי חכמי' כדרבונות וכמסמרי'. להעמיד יחד תקוה במקו' נאמן נבררי'. כאשר ישאו היונק האומני' וההורי'. והנה רובם אנשי' מדיני' סוחרים. אשר תמיד תועלת עצמם דורשין ופותרי'. ובחנם על הציבור משחררי'. ומקצת' אדרבה נעשו להם לצוררי'. כנבואת ישעיה שריך סוררי'. אשר עליה' נאמר לא תטע לך אשירים. אשר אפשיטי דספרי מזוירי'. ואפן כה וכה והנה אין מתום בבשרי'. מכף רגל ועד ראש והפדרי'. כל עצמות וכל איברי'. כלו סג יחדיו נאלחו ובהם מתעמרי'. בארץ אופל ולא סדרי'. ונשתעבדו המחוררי'. לקבל עליה' עולם כגמל היוצא באפסרי'. כי על ידי פרוטות ואסרי'. יקדימו המאוחרי'. וכרם ה' אשר מסר לנטורי קרתא וסנטירי"ם. ויקו לעשות ענבי'. וחמרים. והנה עלה כלו קמשוני' ודרדרי'. וכל אחד על חבירו בערמה יערים. ומלאה פני תבל שונאי' וערים. ואל תופע עליו נהרים

בינו נא בעם בוערים אשר הכו בסנוירים לבלתי קחת מוסרים הלא תבינו עד מתי יצא אף ה' מנחירים. אשר עד הנה השלכנו באחת המאורים. ועד מתי נהיה כגרים. שוכנים ערירים. ובינינו קול פחדים תמיד ושערורים. שערות בשרינו מסמרים מי כהחכם ומי יודע פשרים. לדעת על מה זה אבות אכלו בוסרים ובני בנים תקהנה ומבתרים. ומלך אלקום שמות השרים. יועץ נדיב דוכוס ואפפיורים. נצבו כמו נד בזיו קלסטרים. וצלחו למלוכה כאריה וכגורים. וחיצם נחתו בנו ואבני בליסטרים. וזרע ישראל הולכים ודלים ונצערים. ונתפזרו בכל פינה ונעשו הפקר כפירורים. ילכדו בחבלי עוני חבל המצרים והם סובלי הגלות הארוך ויסורים. לתהפוכות הימים והמקרים. והמה יזובו מדוקרים: