אורח לחיים (לונטשיץ) לז

הנעשית אחר ההכרח כי כבר מצאוהו רעות רבות ולא בטובתו הוא שב גם כי יזקין לא יסור ה' ממנו כי ישוב אליו אחרי אשר נתרחק הקב"ה ממנו בתכלית הריחוק כי כל עוד שיוסיף עון על עון ביותר השכינה מתרחקת ממנו כמ"ש משל להולך מיל מחבירו זה למזרח וזה למערב נמצא הם רחוקים שני מילין וזהו אמרו אם תעזבני יום יומים אעזבך לכך נאמר דרשו ה' בהמצאו בהיותו קרוב ר"ל בעוד שלא נתרחק כ"כ כי בימי הבחרות התשובה טובה ומובחרת כי עדיין קרוב ה' אליו ולא נתרחק כ"כ ורז"ל דרשו בהמצאו אלו י' ימים שבין ר"ה לי"כ וכבר אמרנו שאפילו למ"ד שיש חילוק בין תשובת יחיד לרבים בכל ימות השנה מ"מ הכל מודים שבי' ימים אלו גם תשובת היחיד מקובלת. ונראה ליתן ג' טעמים על זה הטעם הא' הוא שכבר אמרו רז"ל כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא כו' וכן דרשו על פסוק ונפל ממנו רב שאפילו אחד רב הוא בעיני הש"י וזה נמשך מהתחלת היצירה שנברא אדם אחד ונתמלא ממנו העולם וידוע שאנו סוברין כמ"ד שבכ"ה באלול נברא העולם והאדם נברא בר"ה ובאותו פעם היה היחיד נחשב כרבים כך נמשך ענין זה לדורות מר"ה והלאה עד עשרה ימים שהיחיד חשוב כרבים לכל דבר שבקדושה ונמשך ענין האחדות מיום ראשון עד עשרה ימים כי מספר האחדות נמשך מא' עד י' כמו שהאריך מזה רבינו אבן עזרא בפרשת שמות בפסוק אהיה אשר אהיה וגו' והביא ראיה מעשר ספירות בלי מה וז"ל והנה עשרה הוא דומה לאחד והוא שם כולל כל האחדים כו' לפיכך נקבעו י' ימים אחדים אלו לכל יחיד להיות עומד בעצמו כאלו אין לו צירוף אל זולתו עד אשר תהיה תשובתו מקובלת כתשובת הרבים ולמעלה בארנו על פסוק יצב גבולות עמים למספר בני ישראל שאיש אחד מבני ישראל חשוב בעיני הש"י כאומה שלימה ולפיכך חשוב בעיניו יתברך תשובת יחיד כתשובת רבים ויכול להיות שנמשך זה מאדם הראשון כדאיתא ברבתי בפ' אמור אמר הקב"ה כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת בדימוס ר"ל בחסד כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאים בדימוס וידוע שאדם הראשון יחיד היה וקיבל הקב"ה תשובתו ומזה נמשך לדורות בעיקר זרעו דהיינו ישראל ע"ד אתם קרוים אדם כו' שכל יחיד העושה תשובה בזמן זה שהקב"ה מקבל תשובת היחיד כמו שקבל תשובת אדם בזמן זה ונמשך עד י' ימים יען כי גם אדה"ר עשה תשובתו בי' ימים אלו. הטעם השני הוא שר"ה ויום כפורים הם הימים אשר הוקמו להתאחד זרע ישראל כולו שיהיו באגודה אחת וכל חדש תשרי מסוגל בזה השלימות בראש השנה מצד השופר הבא להקהיל את כל העדה כמבואר בעוללות אפרים במאמר רי"א רי"ב ויום כיפורים מצד השלום המתווך ביניהם כמ"ש מה מלאכי השרת שלום ביניהם כו' ובזמן שישראל באגודה אחת הרי הם נחשבים כאיש אחד שבזמן שהוא לוקה באחד מאיבריו כל גופו מרגיש וכן בזמן שנרפא אותו אבר מתפשט התועלת בכל הגוף הנה מטעם זה אז"ל גדולה התשובה שאפילו בזמן שיחיד עשאה מוחלין לו ולכל העולם כולו שנא' ארפא משובתם וכתיב כי שב אפי ממנו מהם לא נאמר אלא ממנו כו' והטעם מבואר לפי דרכינו שהאחדות גורם שכל ישראל נחשבים כאיש אחד עד אשר נאמר בחטא עכן שהיה יחיד חטא ישראל וגו' ובתשובת היחיד נאמר ארפא משובתם וכל זה נמשך מן האחדות המתווך בישראל בי' ימים אלו יותר מבכל השנה לכך תשובת היחיד בימים אלו חשובה כתשובת הרבים וידוע שגם חג הסוכות מורה על השלום בסוד סוכת שלומו והיות כל ישראל באגודה אחת כמו הלולב על דרך שלש שלומות הם נהר צפור קדירה כו' בדרך שיתבאר בדרוש של חג הפסח שיש בג' שלומות אלו רמז על ר"ה יום כיפורים סוכות וזה"ש במדרש כי במה שישראל נוטלין בזין בסוכות בזה אנו יודעין שישראל נצחו ויצאו זכאין בדינן בר"ה ויום כיפורים כו' והבזין היינו הלולב עם הנאגדים עמו והוא סימן שמצד היות ישראל באגודה אחת בר"ה וי"כ על כן יצאו בדינן לפי שא"א שלא יהיה אחד מישראל שלא ישוב בימים אלו בתשובה שלימה בכל לבבו וכבר אמרנו שתשובת היחיד גורמת שמוחלין לו ולכל העולם כלו אע"פ שבזמנינו זה כלו סג אין גם א' שיעשה תשובה שלימה בכל תנאיה שוטטו נא בכל רחובות קריה במחנה העברים מי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו להתבונן ולהתאונן על עונותיו ועל איבוד ימיו בדברי תוהו ועל היום הדין האחרון לעה"ב ועל הראשון בעה"ז ועל הגלות ועל חורבן בית מקדשינו סוף דבר כל הדאגות האלו לא יזכרו ולא יפקדו ואין משים לבו להם כי אם כל דאגות רוב איש מישראל לנצח את חבירו הן בעושר וכבוד הן בלימוד וביתר המעלות האנושיות ולהפחית כבוד רעהו ולהגדיל מעלת עצמו והתשובה והצומות שעושין בימים אלו נעשים מצד ההרגל בדרך מצות אנשים מלומדה והסליחות והוידוים נאמרו על צד ההעברה בפיו ידבר ולבו בל עמו לא ידע ולא יבין דבר מזה כדרך כל התפלות של כל ימות השנה. סוף דבר עוד היום דרכינו דרך נחש עקלתון ואין מורה הדרך הישר כי עד מהרה ירוצו דבריהם על כל מוכיח לכו ונכהו בלשון לאמור טול קורה כו' דיו אלו ימי כו' לא יספיקו מלהעלות על ספר את כל רוע מעללינו המתפשטות בכלל ההמון נוסף על כל מעללי איש ואיש ואם נדקדק בכל ספר הנביאים מפי סופרים וספרים נמצא שכל האשמות אשר נאשמו בהם אבותינו בחורבן ראשון ושני כולם מצויים בדורות הללו זולת ע"ז ג"ע ש"ד שאינן נמצאים כל כך וכנגדם נתפשט חטא הלשון השקול כנגד ג' כנודע. הטעם הג' הוא ע"ד שארז"ל במסכת ראש השנה שבראש השנה כל באי עולם עוברין