אורח לחיים (לונטשיץ) לו

הדרך הד' הוא ע"ד שמצינו לחכמינו הראשונים ז"ל שחלקו התשובה על ד' חלקים א' השב מעצמו ב' השב מאימת מוכיחין ג' השב כשרואה יסורין באין על אחרים ד' הוא המתרשל בתשובה עד אשר באו עליו יסורין ממש ותשובה זו היא הפחותה שבכולם ואעפ"כ הקב"ה מקבלה ברחמיו וקרוב לענין היסורין הוא השב לעת זקנתו כאשר תש כחו כי זו וזו באים בסיבת תשות כח החומר כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ושם נאמר כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה ר"ל אע"פ שיראה הקב"ה כי אזלת יד וכחו תש והרי הוא כמוכרח בתשובתו מ"מ הקב"ה ברחמיו הגדולים מקבלו ועליו יתנחם זהו שדרש רבי לוי גדולה חשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוניך ר"ל אע"פ שכבר כשלת מצד הייסורין שפגעו בך או שכשל כחך מצד הזקנה מ"מ שובה אל ה' והוא ית' מקבלך אע"פ שהזקנה והמכשול מכריחך ואומרו עד כסא כבוד רמז על הדין הנעשה ברשעים כשהם נפגעים מן היסורים שמו יתברך מתכבד ומתקדש כמו שפירש"י בפסוק בקרובי אקדש וזהו בעצם כבוד הכסא ואין חילוק בין דרך ד' זה לדרך ג' זולת שדרך שלישי מדבר בגמר דין אבל עדיין לא באו היסורין ודרך ד' זה מדבר כשכבר באו היסורין וה"ה לזקנה כי טעם אחד להם ור"י אמר עד ולא עד בכלל כי סבור שעד קאי על כל מה שנא' לאחריו בכל הפסוק כאלו אמר עד הכשלון ולא עד בכלל. או יאמר עד אלהיך דהיינו מדת הדין שכבר פגעה בך וזהו עד כסא דין למ"ד עד ועד בכלל ולמ"ד עד ולא עד בכלל ומקשה והכתיב הן ישלח איש אשתו וגו' ויש להתבונן מה ראה הקב"ה להמשיל ישראל לאשה שלקחה איש אחר כו' אלא ודאי שהצעת הענין כך הוא שהאשה שנראה בה ערות דבר עד אשר גירשה אישה והיא לא חשקה אליו עוד כי אלו חשקה נפשה באישה היתה נותנת דעתה ולבה לתקן במה שקלקלה עד אשר ישוב אישה לקחתה והיא לא עשתה כן אלא נישאת לאיש זר אך כאשר ימות האיש האחרון או גירשה גם הוא הרי היא כמוכרחת לשוב אל אישה הראשון ולתקן מעללה כשתראה שאזל יד כחה ומת האיש האחרון או גירשה וכל זה משל נכבד על ישראל בזמן שהם זונים מאחרי ה' ללכת אחרי מראה עיניהם אשר המה זונים אחריהם לילך אחרי אהבה בתענוגים או להתדבק ברשעי העולם ולילך בדרכיהם כנמצא בדורינו רבים מעמי הארץ הולכים בחקות הרשעים וכל משאם ומתנם עמהם בבתי משתאות והם שעשועים בחצרותם למלאות רסן בטנם ותאותם מהם. ואח"כ ימות האיש האחרון דהיינו ימי הזקנה שהם ביטול התענוגים וביטולם היינו מיתתם. או כי ישוב גם האיש האחרון וגירשה כו' שהקב"ה מסבב שגם רבים יטילו עליהם שנאה ויגרשום מביתם למען ענותם בסבלותם וכאשר יענו אותו אז ישוב אל ה' כמ"ש ורדפה את מאהביה ולא תשיג אותם וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון וגו' וזהו בעצם התשובה הבאה מפאת ההכרח ואעפ"כ הקב"ה מקבלה קשיא לר"י ומשני הא' ביחיד כו' אבל ברבים נאמר גם אחר הכשלון קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו' והמה יתודו עונם לאמר אשור לא יושיענו וגו' ולא ישימו כסלם באדם כ"א בהקב"ה מה כתיב בתריה ארפא משובתם וגו' כי שב אפי ממנו וזהו ממש דוגמת אמרו והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו צרות רבות ורעות וגו' ויש לדקדק אחר שהזכיר רעות וצרות א"כ למה אמר בהתודותם על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הצרות והרעות האלה. ע"כ נ"ל שהרעות רמז אל היסורין שנקראו חליים רעים כי רעים המה באמת וצרות יאמר על ימי הזקנה שצר כחו לרדוף ולהשיג כמו שנא' התרפית ביום צרה צר כחך לכך אמר בוידוי ואמר על פי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה דהיינו היסורין כי על הזקנה אין שייך לומר זה שאפילו אם יש אלהיו בקרבו סופו לבא לידי זקנה כי מי גבר יחיה ולא ימות או יראה חולשה סמוך למותו שהרי אפילו משה שנא' בו לא כהתה עינו וגו' מ"מ העיד על עצמו לאמר לא אוכל עוד לצאת ולבא בדבר הלכה. או נוכל לומר בהפך זה שצרות רבות יאמר על היסורין ורעות יאמר על ימי הזקנה שנא' עד אשר לא יבאו ימי הרעה כי באמת רעים הם אצל הפתאים ע"ד שנא' אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על אלה ר"ל אינך מכת החכמים שימי הזקנה טובים אצלם מימי הילדות לכך אמר על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות ר"ל מצאוני ימי הזקנה להיות רעים כי אם היה ה' בקרבו א"כ היו לו ימי הזקנה טובים להשגת החכמות אבל היסורין לא אמר עליהם על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות כי אדרבה את אשר יאהב ה' יוכיחו ביסורין כדי שישוב ולרשע רעתו כל תאותו בעה"ז כדי שיבא ריקם לעה"ב וע"ד רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו ר"ל שהיסורין אינן כואבין אותו והוא יודע ומכיר שחסד האל יתברך הם כדי להביאו לידי תשובה על מעט עבירות שבידו ולהנחה זו לא קאי ומצאוהו צרות ורעות על אומרו וקם העם וזנה רק לסוף אמר שהוידוי מועיל על ע"ז הן על היסורין והזקנה המכריחין אותו אל התשובה והמבין יבין לכך נאמר אחר הוידוי ואנכי הסתר אסתיר פני רוגזי מהם וכפל ההסתר כנגד היסורין והזקנה לכך נאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת כי אז ישיר ישראל אף גילה ורנן בראותם שיש תקנה לחוטאים בכל ד' קצות אלו הן בעבירה החמורה שבכולם כע"ז הן בהשגת התכלית האחרון הן אחר גמר דין הן אחר היסורין לפיכך אז ישיר ישראל כי זולת זה יש להקשות את השירה הזאת קינה מבעי ליה ובאמת יש מקום לשור שהקב"ה מקבל התשובה