אורח לחיים (לונטשיץ) לד

ונמצא בה גם הריבוי שהמודה בה ככופר בכל התורה שמאל"ף ועד תי"ו ואעפ"כ יש לו תקנה בתשובה שהרי תשובת רבים נתקבלה במעשה העגל ותשובת היחיד אנו למידין ממנשה ואחאב וזה שדרש רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ר"ל אע"פ שחטא בע"ז בכפירה המגעת עד כסא כבוד כדדריש ר"י בר סימון שובה ישראל עד ה' אפי' כפרת בעיקר כו' וזהו דעת רבי לוי שדורש עד ועד בכלל ור"י סובר עד ולא עד בכלל דעתו שבכפירה אין התשובה מועלת להסיר החטא מכל וכל כי בדבר חילול השם התשובה תולה וכן דעת האומר שאין לך דור שאין בו קצת פרעון על מעשה העגל אך חסד האל יתברך הוא מה שהוא נפרע מעט מעט משא"כ בשאר עבירות שהם נמחקים בתשובה מכל וכל תכף ומיד ומקשה והאר"י גדולה התשובה שדוחה ל"ת כו' שנאמר לאמר הן ישלח איש אשתו וגו' ואת זנית ריעים רבים ושוב אלי נאם ה' והרי פשוטו מדבר בע"ז ואעפ"כ נאמר ושוב אלי נאם ה' כי בלא ר"י הייתי אומר שמא הקב"ה אומר דרך תמיה הרי זנית ריעים ואתה רוצה לשוב אלי הלא לא יתכן שאקבלך כדרך כל משלח אשתו אבל ר"י אומר שהתשובה דוחה ל"ת ושוב אלי הוא ציווי ולא שלילה וא"כ קשי' דר"י אדר"י ומתרץ הא ביחיד כי יחיד העובד ע"ז בודאי גדול עונו מנשוא לפי שרואה רבים עובדים את ה' והוא פירש מן הציבור וסר מלכת בדרך טוב כבושה לרבים ע"כ אין לו תקנה בתשובה לבד אבל רבים שתעו אחרי ע"ז כל א' תולה עצמו במקולקל כמותו וחושב הלא בדרך כבושה אני הולך אע"פ שלסטים כמותו כבשוהו לפיכך יש לו קצת התנצלות ותשובתו רצויה וזה"ש ואת זנית ריעים רבים וק' לר"י למה הזכיר ריעים רבים שמשמע הרבה מיני ע"ז ומשמעות הלשון כאלו בזה הוא מגדיל אשמתם שאוו לאלהות הרבה וכפי הנראה שאיפכא מסתברא שהרי רז"ל אמרו אלמלא וא"ו שבהעלוך נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה ומסיק שם שאוו לאלהות הרבה וזה קצת בזיון לכל ע"ז כי מאחר שעובד להרבה א"כ הוא ישליכם אחד אחד כי יכיר בפחיתות כולם שאין בכל אחת שום צד שלימות וא"כ מהו זה שאמר דרך הגדלת אשמה ואת זנית ריעים רבים כי לא יובן ממשמעות הפסוק לומר היא הנותנת בשביל שזנית ריעים רבים ע"כ שוב אלי לכך ראה ר"י לדרוש ריעים רבים על הרבה כיתות וחבורות מישראל שעבדו ע"ז אע"פ שחילול השם הוא יותר גדול כשרבים עובדים ע"ז ממה שמתחלל ביחיד עובד ע"ז מ"מ אחר שהרבים יש להם קצת התנצלו' נאמ' להם ושוב אלי נאם ה' להורות שתשוב' הרבים מועלת אפי' בע"ז וביאור הפסוקים לר' לוי שובה ישראל עד ה' אפי' כפרת בעיקר ואמר כי כשלת בעוניך כי זה הוא לשון אע"פ מלשון כי מנשה הבכור ועוניך משמע לשון רבים ור"ל אע"פ שכשלת בעון גדול כזה השקול כנגד הרבה עונות מ"מ יש לך תקנה בתשוב' ור"י דרש עד ה' ולא עד בכלל כי החוטא בכפירה אין לו תקנה בתשובה לבד ונתן טעם לדבר כי כשלת בעוניך ר"ל יען כי עשית עון גדול כזה השקול כנגד כל התורה ע"כ גדול עוניך מנשוא כי עוניך ביו"ד הרבה עונות משמע וה"מ ביחיד כמשמעות הלשון כי כשלת הרי שליחיד הוא מדבר אבל לרבים אמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' כי תשובת הרבים מקובלת אפי' בע"ז לכך אמר ושובו לשון רבים וכן נאמר אח"כ ולא נאמר אלהינו למעשה ידינו וכתיב ארפא משובתם וגו' הרי בההיא שתשובת הרבים מקובלת אפי' בע"ז ודבר זה בדמותו וצלמו נרמז בפ' וילך שנא' הנך שוכב עם אבותיך וקם העם וזנה אחרי אלהי נכר וגו' ואמר על כי אין אלהי בקרבי וגו' הרי שהודה והתודה וכפר בע"ז מה כתיב בתרי' ואנכי הסתר אסתיר פני מהם וזה הסתרת פנים של כעס כנ"ל בפרשת וילך ע"ש כי הסתר אסתיר האמור כאן רמז למחילת העון אחר הוידוי ואמר על כל הרעה אשר עשה וכבר בארנו למעלה לשון כל הרעה כי ברעה אחת לא יפול לשון כל הכולל הרבה אלא שר"ל אע"פ שעשה רעה אחת הכולל הרבה רעות וזה ע"ז כי פנה אל אלהים אחרים והמודה בהם ככופר בכל התורה מ"מ אחר החרטה והוידוי הכל שרי ומחול נמצא מבואר לדרך זה שיש תקנה לקצה האחרון בעבירה על ידי התשובה בין לר"ל בין לר"י כי אפי' רבי יוחנן לא חילק בין יחיד לרבי' כ"א בשאר ימות השנה אבל בעשרה ימים שבין ראש השנה ליו"כ אין הפרש בין יחיד לרבים כמ"ש ויחיד אימת בי' ימים כו' וטעם לדבר מה נשתנו י' ימים אלו יותר מכל ימות השנה לענין זה דוקא שגם תשובת היחיד מקובלת בי' ימים אלו יתבאר בעזרת השם בסמוך

הדרך הב' הוא שהשב צריך לידע מעלת החשובה שיש בה די השיב הנפש לשרשה למקום אשר היה שם אהלה בתחלה וזה תחת כסא הכבוד או בהקב"ה עצמו כדאיתא במדרש הנעלם וז"ל והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים נשמת מבעי ליה אלא זכאין אינון צדיקים דמתקשרן דא בדא נפש ברוח ורוח בנשמתא ונשמתא בקודשא בריך הוא אשתכח ודאי והיתה נפש אדוני צרורה וגו' וכבר ידעת מחלוקת רבי אבהו ורבי יוחנן במסכת ברכות שדעת ר"י שמעלת הצדיק גדול ממעלת הבעל תשובה ורבי אבהו חולק עליו שמעלת הבעל תשובה גדולה וזהו דעת רבי לוי שדרש גדולה התשובה שמגעת עד כסא הכבוד ר"ל שמגעת את הנפש עד כסא הכבוד ועד בכלל והרי נשמת השב בתשובה קבועה בכסא כבוד עצמו ונשמת הצדיק חצובה מתחת כסא הכבוד וזה"ש שובה ישראל עד ה' אלהיך ועד בכלל וזה ראיה שתזכה נשמת השב לדבקות השכינה דיבוק ממש בדרך דיבוק גבר בעלמה ור"י אמר לא עד בכלל כי הלך לשיטתו לאמר שמעלת השב אינה כמו מעלת הצדיק כדאיתא שם במסכת ברכות ומקשה והא אר"י גדולה תשובה שדוחה לא תעשה