אורח לחיים (לונטשיץ) לא

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי היינו ע"פ מדרש רז"ל הסתכלו בשמים שמא שנו מדתם כו' והסתכלו בארץ כו' וכבר בארנו למעלה שאנו למידין ז' דברים נפלאים מן השמים והארץ והם כולם סיבת התשובה והם רמוזים כולם בסוף פ' נצבים וכן בתחלת ס' זו הם רמוזים א' שנלמוד מן השמים והארץ שלא לשנות המדה ולא ליצא ממנה אפי' כמלא נימא כמ"ש רז"ל שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה שנא' וסביביו נשערה מאד שאפי' בזמן שהוא יוצא כמלא נימא מן המדה הקב"ה פוקד עליו כנגד זה אמר יערוף כמטר לקחי וע"ד ארז"ל במסכת תענית פ"א שהגשמים אין בין טיפה לטיפה אלא כמלא נימא ללמדך שגדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ כו'. ויש לדקדק בדבריהם מה ענין יום שנבראו בו שמים וארץ לענין הגשמים שאין בין טיפה לטיפה כ"א כמלא נימא לכך נ"ל שרמזו רז"ל בדבריהם ענין שינוי המדה שאנו למדין מן השמים והארץ שביום הבראם היו מתפשטין והולכין עד שגער בהם הקב"ה והעמידן על מדה משוערת ומאז והלאה הם עומדים במדה זו ולא יצאו ממנה אפי' כמלא נימא וכן אצל גלי הים ארז"ל בפ' המוכר את הספינה פוק חזי גבורתיה דמרך דאפי' כמלא חוטא דחלא לית דעבר כו' שנא' האותי לא תראו אשר שמתי חול גבול לים כו' א"כ כולם כא' דהיינו השמים והארץ וכל צבאם הימים וכל אשר בהם קימו וקבלו עליהם גזירת האל ית' שלא לצאת כמלא נימא מן המדה אשר מדד להם הש"י ובבחינה זו נמשלו הגשמים ליום שנבראו בו שמים וארץ כי הגשמים יורדין בגבורת הש"י על מדה משוערת זו שאפילו כמלא נימא אין שום טיפה יוצאת מגבולה לבא בגבול הטיפה השניה ומהם ילמד כל משכיל לעמוד במדה אשר מדד לנו הקב"ה ע"י התורה שנקראת לקח טוב הה"ד יערוף כמטר לקחי זהו ענין א' מן אותן ז' דברים שהזכרנו ב' שאם כבר שינה האדם מדתו ויצא חוץ לגדרו כי אדם אין צדיק בארץ שיקלע אל השערה ולא יחטא כלל שלא לצאת אפי' כמלא נימא ואז מצא לו הקב"ה תקנה בתשובה להטות אל הקצה האחרון בדבר שחטא בו בעשותו תנועה הפכית כתנועת השמש כנגד זה אמר תזל כטל אמרתי כי הטל עושה בכל יום תנועה הפך טבעו אם זרחה השמש עליו כי מטבעו לירד מלמעלה למטה וכזרוח השמש עליו הטל עולה כמו שפירש"י על פסוק ותעל שכבת הטל וגו' לפי שכשהטל רואה השמש שעושה בכל יום תנועה הפכית ממזרח למערב אז גם הוא רואה ועושה כמותו וכמו שתנועת החמה הוא אות לבעלי תשובה כך תנועת הטל בדרך שנתבאר לעיל. ומה נפלא לדברינו אלה מה שדרשו רז"ל במדרש הרבות אצל קין וישם ה' לקין אות ר"י אומר הזריח עליו גלגל חמה אות זה למי רב חנן אומר אות לבעלי תשובה והכל הולך לדרך אחד כי ידוע שקין עשה תשובה בהתודותו על חטאו באומרו גדול עוני מנשוא והיה נע ונד בארץ כבעל תשובה הגולה ממקומו דהיינו בעצת התנועה ההפכית שלמד מן החמה אשר הזריח ה' עליו וזה אות לכל בעלי תשובה ללמוד התנועה ההפכית מן השמש כקין וזה"ש כאן תזל כטל אמרתי וכן יסד הפייטן במוסף דפסח אות ילדות טל להגן לתולדות פירשו המפרשים לפי שנא' לך טל ילדותך אמר הקב"ה לאברהם מה טל זה פורח אף עונות ישראל פורחים וקשה מה ענין פריחת הטל לפריחת עוונות. ונ"ל ע"ד רמז שפריחת הטל כעלות השמש הוא אות לבעלי תשובה שילמדו התנועה ההפכית מן החמה והטל ואז עונותיהם נמחלים וזה"ש תזל כטל אמרתי וכמו שהטל עולה בזריחת השמש עליו כך חומר האדם מטבעו לירד יום יום ע"י השתמשותו בחמדות הבהמיות אשר מטבעם לירד יום יום ובהנצץ עליו אור שכלו דוגמת זריחת השמש על הטל אזי עלה יעלה אל ה' לשוב אל ה' בתשובה שלימה זאת תורת העולה למעלה אל ה' ותשובתו הרמתה אם זרחה עליו השמש ואור שכלו וזה רמז נכון. ודבר זה אינו צריך לפנים שכל ענייני התשובה הם ירידה אל החומר היושב בחשך ועליה אל השכל היושב באור כי עיקר ענינה במיעוט התשוקות הבהמיות אשר אליהם מתאוים חסירי הדעת לכך אמר תזל כטל אמרתי כד"א כל אמרת אלוה צרופה וכתיב אמרת ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים וזה רמז לענין התשובה שתכליתו לצרוף ולמרק ולזקק החומר ככסף צרוף לכך אמר אמרתי. ג' שאנו למדין מן השמש לעשות תנועה הפכית זו מאהבה ובשמחה שנא' והוא כחתן יוצא מחופתו גם דבר זה אנו למדין מן הטל שהכל שמחים בו ומה יפה נרמז ענין התשובה בפסוק יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי וע"ד ששמעתי פשט על פסוק משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה' ע"ד המדרש שאלו לנבואה חוטא מה יעשה ויתכפר השיבה הנפש החוטאת היא תמות שאלו לתורה חוטא מה יעשה ויתכפר השיבה יביא קרבן ויתכפר שאלו להקב"ה חוטא מה יעשה ויתכפר השיב יעשה תשובה ויתכפר הה"ד טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך ע"כ. והנה להנחה זו הנבואה החליטה הדין על האדם לאמר שהחוטא ימות ואין לו תקנה והתורה אע"פ שמצאה תרופה אל האדם כשיביא קרבן מ"מ לא מצאה תשועה אל הבהמה כי אחד מהם הולך למיתה אבל הקב"ה שהשיב יעשה תשובה ויתכפר הנה בזה מצא תשועה לשניהם לאדם ולבהמה שיש תקנה לחוטא ואין שום א' מהם יצטרך לילך לאבדון וזה"ש אדם ובהמה תושיע ה' וכנגד ענין זה נ"ל לפרש פסוק יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי יאמר שלקחי דהיינו התורה והנבואה הלקוחין מאת הש"י הם כמטה זה שאין הכל שמחים בו כך בתשובת הנבואה והתורה אין הכל שמחים שהרי