אורח לחיים (לונטשיץ) כה

אמנם אמרו וילך משה נראה לפרש בשני דרכים הדרך הראשון היא על דרך המדרש בפסוק בקש שלום ורדפהו השלום אינו כשאר המצות שכל המצות כציצית ומזוזה וחלה אם תבא לידך אתה מחוייב לעשותה אבל אי אתה מחוייב לחזור אחריה אבל השלום אתה מחוייב לחזור אחריו שנא' בקש שלום ורדפהו ויש לדקדק מה נשתנה השלום יותר מכל מצות שבתורה ונראה לפרש על דרך ארז"ל גדול השלום שניתן לעושי תשובה שנאמר שלום שלום לרחוק כו' וכבר אמרנו למעלה שמדת התשובה צריכה אחדות העם הזה ושיהיה שלום בין עם ה' באופן שיהיו השבים רבים כי אז תשובתם בכל ימות השנה וזהו השלום הניתן לעושי תשובה ולפי שהאדם לא יראה חובה לעצמו בכל מעשיו ולעולם לא יתעורר מעצמו אל התשובה כי דרך כל איש ישר בעיניו לפיכך לא די לך כשתמתין עד שיבא החוטא אליך וידרוש ממך שלום התשובה אלא אתה צריך לחזור אחריו ולילך לביתם ולהוכיחם ולהכלימם על עונותם ואל תאמר שהוא יבא אחריך וכן עשה משה שלא המתין עד שבאו המה אליו לבקש דרך התשובה אלא הוא הלך לביתו של כל אחד ואחד אפי' למי שקטן ממנו וזה"ש וילך משה שהוא הלך לבתיהם וידבר אליהם את הדברים לתשובה שנאמר בה קחו עמכם דברים ושובו ורמז לדברי תוכחות כי בכל מקום שנאמר דברים רמז לדברי תוכחות וקשות ואמר אל כל ישראל להורות שלא היה בוש מלילך אפי' לבית מי שקטן ממנו לכולם הלך ודבר על לבם דברי תוכחות וכיבושים מה שלא ראיתי מעודי משום מנהיג שילך לבית של איש מישראל ומוכיחו אלא אדרבא כולם רואים בכמה קלקולים ושותקים ואינן מוחים מצד שהם חסים על כבוד עצמם והם יראים שלא יתבזו על ככה וכבוד עצמם שקול בעיניהם מכבוד שמים ולא כך עשו נביאי ישראל שסבלו כמה חרפות וגידופים וקללות ויסורים והכאות ואעפ"כ לא מנעו עצמם מלהוכיח כי כן אמר ישעיה גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלימות ורוק וכן ירמיה כמה חרפות סבל מישראל כמבואר בספרו ודי בהערה זו: הדרך השני באמרו וילך משה לפי שמצינו בפרשה זו שלשה מיני הליכה א' אצל משה נאמר וילך משה משמע שהלך מעצמו בלא עזר שני אצל יהושע נאמר וה' הוא ההולך לפניך. ג' לכל ישראל אמר כי ה' אלהיך הוא ההולך עמך וזה לפי שמשה נמשל לחמה שכולה אורה כך משה האיר משני חלקיו מצד השכל ומצד החומר כמ"ש כי קרן עור פניו וז"ש כשנולד משה נתמלא כל הבית אורה כי היה בזה רמז על העתיד שביתו האנושי יהיה כולו אורה כחמה זו ויאיר משני חלקיו ויהושע נמשל ללבנה שחציה מאירה וחציה חשוכה כך יהושע האיר מצד השכל והחשיך מצד החומר אבל ישראל נמשלו לככבים מצד רבוים ומיעוט אור שכלם ואין אצלם ממנו כי אם ניצוץ קטן זעיר שם זעיר שם כניצוץ הככבים לפיכך משה שהאיר משני חלקיו לא היה צריך לעזר וסעד לתומכו בלכתו נוכח ה' דרכו כאברהם שנאמר בו אשר התהלכו אבותי לפניו ופרש"י בפרשת נח שאברהם היה מתחזק בצדקו מאליו כו' וכמו שנאמר אצלו מי העיר ממזרח כי גם הוא נמשל לחמה והיה כולו רוחני אשר על כן לא היה צריך סעד לתומכו אבל יהושע מצד שהיה חושך מפאת החומר ויש לחוש שלא יחשיך החומר גם את החלק השכלי על כן היה צריך סעד לתומכו וזה הקב"ה ההולך לפניו כאמרו רז"ל אצל היצר הרע אלמלא הקב"ה עוזרו לאדם לא היה יכול לו שנאמר ה' לא יעזבנו בידו וזה צריך לכל אדם בינוני ההולך בדרך הממוצע כיהושע אשר מזה הצד הוא קל הנטיה אל הצדדים והוא צריך לסעד כלבנה זו שבזמן שיש לה סעד מאור החמה כולה מאירה ובהסתלק הסעד ההוא כולה חשכה כך האדם הבינוני בהסתלק ממנו העזר האלהי ילך כולו חשכים ואין נוגה לו וזה"ש כי שמש ומגן ה' המשיל הקב"ה לשמש הנותן מאורו ללבנה כך הקב"ה מאיר לנו כד"א כי אתה תאיר נרי ה' אלהי יגיה חשכי והמגן הוא ענין הסעד והסמיכה לכך נאמר אצל יהושע וה' הוא ההולך לפניך לא ירפך לא יתן לך רפיון ידים במלחמה חיצונית הנעשית בידים ממש ולא יעזבך במלחמה הפנימית ועל דרך שנאמר ה' לא יעזבנו בידו אבל ישראל שנמשלו לככבים מצד מיעוט אור שכלם ומצד נטותם אל הקצה האחרון לילך חשכים ואין נוגה להם בנר מצוה ותורה עד אשר אפי' העזר והסעד לא יועיל ואינן נותנים אל לבם לחזור בתשובה כי אם אחר ההכרח לכך נאמר אצלם וה' ההולך עמך ר"ל מחזיק בידך ומוליכך בדרך תלך דוגמת נח היותו מקטני אמנה נאמר בו את האלהים התהלך נח שהיה צריך לסעד לתומכו בידים ממש וזה ממש דוגמת ד' חלקי התשובה שנתבארו בהפטרת שובה. א' השב מעצמו זה כנגד משה ב' השב מאימת מוכיחין זה כנגד יהושע שלקח עזר מזולתו ג' השב אחר ההכרח זהו כנגד כל זרע ישראל כולו כי ברוב העולם אינן נותנים אל לבם לשוב מעצמם אל ה' כ"א אחר ההכרח והם היסורין והגלות כאמרו רז"ל גדולה הסרת טבעת של אחשורוש יותר מן מ"ח נביאים שעמדו לישראל ולא החזירום למוטב כו' וכן בדורינו זה מעולם לא נשמע ולא נראה שהכלל יתעורר מעצמו על התשובה כי אם בבוא חלילה איזה צרה כללית מצד האומות או מכת מדינה מפאת המערכה אז גוזרים תעניות ואומרים אבינו מלכינו ואפי' בזה הזמן אין תשובתינו שלימה וטעות גדול בידינו שאנו חושבים לתשובה שלימה מה שאין בו אפילו ריח תשובה והלואי שלא יהיה בו עון ומה נפלא לדברינו אלה מה שאמרו חכמי התכונה שמה שסובבים הככבים בשבעים שנה בקרוב יסבב