אורח לחיים (לונטשיץ) כג

התחתון כי לא יהיה לתחתונים המתים חלק ונחלה בו זה"ש למה תשומם ר"ל הלא כבר נאמר לא לתוהו בראה לשבת יצרה ואח"כ הזהירו על הנטייה לקצה השני ואמר אל תרשע הרבה להיות שטוף כל היום בחמדות הגויות למה תמות בלא עתך כי אז תהיה מן התחתונים המתים וע"ד אמרו אם אני בורא אותו מן התחתונים ימות ולא יחיה טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח ידך שתהיה מן העליונים ומן התחתונים וזה בזמן שיאחז צדיק דרכו לכוין בכל פעולה לשם שמים ואז יש לשניהם חלק בכל מעשה כאמור כי גם בזמן שיעסוק בצרכי הגוף המת תהיה כוונתו לשם הנפש המשכלת החיה ונמצא שמיתת החומר וביטולו הוא סיבת חיותו ומציאתו אבל חיותו הוא מיתתו וזה"ש כי ירא אלהים יצא את כלם ר"ל אם הוא שלם במעשיו כ"כ עד שבכל פעולה גופנית תהיה יראת ה' על פניו לעשותה לש"ש אז הוא יוצא ידי שניהם כאמור ואח"כ אמר והחכמה תעוז לחכם וגו' ודרז"ל בגמרא וכן פירש"י שהחכמה יועצתו לשוב בתשובה ויש לדקדק בדברי רז"ל תשובה זו מאן דכר שמה ולפי דרכינו הוא מבואר לפי שהזכיר ההליכה בדרך הממוצע אשר היא מידת הנטייה אל הקצוות אשר על פיה יהיה כל חטא וכל נגע ואם כן כבר נחלש יסוד זה שהעולם בנוי עליו והוא צריך לסעד ולחיזוק ליתן לו עוז ותעצומות שישוב לאיתנו ומאין יבא עזרו לסעדו ולחזקו על כן אמר והחכמה היא הנותנת לו עצה על התשובה והיא תעוז לחכם נותנת לו עוז ותעצומות להשיבו על כנו כבראשונה ועוז זה נמשך לו מעשרה שליטים ר"ל מן י' ימי תשובה כי בימים אלו אפילו תשובת היחיד מקובלת וקראם שליטים כדרך שנקרא יום הראשון ר"ה מצד היותו ראש לכל ימות השנה כך י' ימים יש להם שלטון ויתרון על כל ימות השנה מצד היות קרוב ה' לכל השבים בימים אלו יותר מבכל ימות השנה כמו שלמדו רז"ל מפסוק דרשו ה' בהמצאו זה"ש שעוז זה נמשך לו מי' ימים שליטים אלו ואין מ"ם של מעשרה מ"ם היתרון ואז גם החלש יאמר גבור אני הפך ממה שנאמר ברשעים נשתה גבורתם היו לנשים כי תשש כחם כנקבה להתגבר על יצרם זה"ש והחכמה תעוז לחכם כי היא הנותנת לו עצה על המילה מערלת לבבו ואז יחזור לחזקו ועוזו כאמור. ונתן טעם לדבר שמציאת התשובה היה ענין הכרחי כי אדם אין צדיק בארץ וגו' אשר ע"כ הוצרך הקב"ה ליתן פתחון פה לשבים וכבר אמרנו למעלה שאדם ר"ת אברהם דוד משה ע"ש ואם נפשך לומר מעשרה שליטים מ"ם היתרון אז יהיה ביאורו לפי שכל חוטא נקרא כסיל ופתי בשעת החטא כי מטעם זה תמצא בכל דברי שלמה המלך שכנה הרשעים בכסילים וזה"ש כאן שהחכמה היא המונעת את האדם מן החטא והיא תעוז לחכם יותר מן י' ימים שליטים אלו הבאים לתקן החטא בתשובה כדעת הרמב"ם שהצדיק הגמור יותר טוב מן החוטא השב בתשובה אך לפי שזהו מן הנמנע כי אדם אין צדיק בארץ וגו' אשר על כן הוצרך הקב"ה להעמיד י' ימים שליטים אלו. וכל זה נרמז בבריאת העולם בעשרה מאמרות להורות שקיום העולם תלוי בתשובה של י' ימים שליטים אלו או בתורה הכלולה בי' מאמרות וזה כוונת רז"ל בי' מאמרות כו' כדי להפרע כו' ר"ל שלכך נברא בחשבון י' מאמרות להודיע שקיום העולם תלוי בתורה הכלולה בעשרת הדברות וזה"ש מה ת"ל ר"ל לאיזה צורך הודיענו הקב"ה שנברא בי' מאמרות ובא כמתרץ להפרע מן הרשעים כו' שאם יקראו הרשעים תגר על ה' שהענישם בעונש גדול על פשעם ישיב להם שהם ראוין לכך לפי שבחלול י' הדברות אבדו את העולם התלוי בהם כי מטעם זה גם את זה לעמת זה עשה האלהים ובראו בי' מאמרות וק"ל. וזה"ש בראשית ברא ר"ל בשביל התשובה שנקראת ראשית שנבראה קודם שנברא העולם שנאמר בטרם הרים יולדו וגו' תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם כי כן דרך הבנאי להעמיד היסוד קודם לכל הבנין ואמר בראשית בשביל התשובה שנקראת ראשית בשבילה ברא השמים והארץ אע"פ שהם הפכיים והם צריכים לאמצעי המחבר הקצוות ואיננו מ"מ בהשקפת יסוד התשובה ראה הקב"ה שיתקיימו השמים והארץ אע"פ שנראים הפכים וזה"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אותיות באברהם בדרך שבארנו למעלה שאברהם העמיד יסוד התשובה והוא קיום כל תולדות השמים והארץ בהבראם. וזה מסכים מכל צד למה שדרשו בב"ר אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה את כל העולם כו' ואיחה לשון תפירה וחיבור ור"ל שע"י התשובה גרם חיבור כל העולמות ההפכיים כאמור. ואמר והארץ היתה תוהו ובוהו ודרז"ל אלו מעשיהם של רשעים כו' רמז בכאן אל התשובה כי החטא בא מחלק הארצי שבאדם כמ"ש דבקה לעפר נפשי חייני כדבריך על כן אמר שהחלק הארצי יש לו תקנה ע"י תשובה בזמן שהוא תוהא ומתחרט על הראשונות שעשה וכן פירש הרמב"ן תוהו מלשון רז"ל תוהא על הראשונות ולפי דרכינו על פי המדרש שהזכרנו יש בזה רמז אל בעל התשובה התוהא ומתחרט על הראשונות ובוהו מלה מורכבת בו הוא ר"ל יש בו ממשות כי העבירה נקראת פועל ריק ובטל ואחר התשובה אמרו רז"ל גדולה התשובה שאפי' הזדונות נחשבים לו כזכיות כו' כדאיתא במסכת יומא ואם כן פועל ריק נעשה בו הוא ר"ל דבר שיש בו ממשות. וחשך דהיינו העבירה שהיא פועל ריק והעדר מלשון ולא חשכת בנך יחידך יושלך אל פני תהום כד"א ותשליך במצולת ים כל חטאתינו ורוח אלהים אשר בקרבו מרחפת על פני המים דהיינו התשובה שנמשלה למים כד"א וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' וכתיב רחצו הזכו וגו' כי בשעת החטא כל רוח אין בקרבו