אורח לחיים (לונטשיץ) כ

וקול שופר הריעו לפני המלך ה' והתחלת המזמור מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו יאמר על תועלת של השופר שתוקעין בר"ה שגורם לערבב השטן העומד על ימין אדם לשטנו כי מטעם זה הופכין השופר לצד ימין לפי שנא' והשטן עומד על ימינו והטעם הוא לפי שהכח המתאוה שבאדם משכנו בכבד המונח בצד ימין והשטן הוא היצר הרע מצא לו מקום להתגרות באדם מצד כח המתאוה שותפו כי שם ביתו והשופר לא די שהוא מערבב השטן שלא יקטרג עליו אלא גורם שהשטן יהיה לאדם למליץ יושר ביום כיפור ע"ד המדרש אמר סמאל לפני הקב"ה יש לך עה אחד כמלאכי השרת כו' עד והקב"ה מקבל עדות המקטרגים והוא סמאל הוא מלאך המות הוא שטן ויצר הרע תועלת שני יוצא מן השופר שמדת הדין המקטרג על החוטאים יהפך למדת רחמים ללמד עליו סניגוריא כמו שלמדו מפסוק עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר עיין כל זה בעוללות אפרים במאמר קפ"ב ורז"ל אמרו שהצדיקים מהפכים דין לרחמים שנאמר ויזכור אלהים את נח וזה"ש כי נפלאות עשה ומהו הפלא הושיעה לו ימינו זהו פלא ראשון שאפי' השטן העומד על ימינו לשטנו לא זו שאינו מקטרג אלא הושיעה לו ללמד עליו סניגוריא פלא שני הוא שזרוע קדש של הקב"ה דהיינו מדת הדין הרמוז בזרוע שמאל כי מדת הדין מהשמאל מדת הגבורה והזרוע גם מדה זו יהיה לאדם לישועה כאמור ולכך לא אמר קדשו אצל ימין לפי שימין קאי על האדם. הודיע ה' ישועתו לעיני הגוים גלה צדקתו זהו המקטרג השלישי דהיינו האומות כי כבר מרגלא בפומא דאנשי לומר ששטן והאומות מונין עליהם וזה על דרך ארז"ל בטעם הלולב לפי שישראל והאומות נתונין בדין בר"ה ולית אנן ידעין מאן נצח אלא מאן דנקיט בידו בזין אנן ידעין דהוא נצח וניצוח זה הוא בקול שופר כדאיתא בפרשת החצוצרות ותקעתם בחצוצרות וגו' ונושעתם מאויביכם וגו' וזה"ש הודיע ה' ישועתו במה יושעו ישראל מן האומות שלא יהיו מונין עליהם כאמור. והודעה זו היא ע"י הלולב כאמור ועצם התשועה נמשכה מן השופר כאמור זה"ש לעיני הגוים גלה צדקתו ואמר זכר חסדו ואמונתו וגו' ע"ד המדרש בילקוט פ' אמור באחד לחדש כנגד אברהם שנאמר אחד היה אברהם. זכרון תרועה נגד אילו של יצחק מקרא קודש כנגד יעקב שנא' ישראל מקוראי וזה"ש כאן זכר חסדו כנגד אברהם שנאמר וחסד לאברהם ואמונתו כנגד יעקב שנא' תתן אמת ליעקב ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו כנגד עקידת יצחק כדאיתא בילקוט פרשת וירא שאילו של יצחק היה בא מן הגן עדן והיה ריחו נודף מסוף העולם עד סופו וטעמו של דבר כדי שיש שישאלו מה זה וידעו כל האומות המעשה הזה הגדול שעשה יצחק שהלך בשמחה לשחיטה על קידוש שמו יתברך וכדי שיהיה להקב"ה פתחון פה להשיב לאומות כמו שפרש"י בהדיא על פסוק עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ידעתי להשיב לאומות כו' לפיכך הריעו לה' כל הארץ וגו' בכינור וקול זמרה בחצוצרות וקול שופר כו' כדי שתזכרו אתם אל מעשה העקדה ויחרד לב כל העם אל ה' ואמר ירעם הים ומלואו וגו' מתחלה זכר הים ואח"כ אמר נהרות ימחאו כף דהיינו החשוב חשוב קודם וירעם הוא לשון חרדה ושברון לב כד"א הרועם בשבט ברזל ואמר שמתחלה יחרדון מאימת יום דין הים הגדול רמז כי הגדולים יצאו תחלה ואח"כ גם הנהרות הקטנים ימחאו כף וכן מתחלה הזכיר תבל ויושבי בה ואח"כ אמר יחד הרים ירננו גם זה משל אל הגדולים שקרא תבל יען כי עליהם עומד חבל ומלואה ואחר כך כל איש ישראל כנה בשם הרים כמ"ש שמעו הרים ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ וגו' ואמר יחד הרים ירננו רמז שיהיו באגודה אחת זרע ישראל כולו שנמשלו להרים גבוהים מן הארץ כך ישראל נתונים עליון על כל גויי הארץ ודבר זה נרמז בדמותו בפרשת החצוצרות שהזכיר תחלה הקהל הנשיאים ואחר כך הקהל כל העדה והזכיר שם ונסעו המחנות החונים קדמה רמז למדת הדין הקדומה במחשבה למדת רחמים כארז"ל רצה הקב"ה לברא את העולם במדת הדין כו' ואח"כ אמר ונסעו המחנות המונים תימנה רמז לשטן העומד על ימינו וזה ממש דוגמת אמרו הושיעה לו ימינו וזרעו קדשו ומסיים המזמור ואמר לפני ה' כי בא לשפוט הארץ ר"ל שמה שאמרתי שמתחלה יצאו לקראתו הגדולים היינו לפני היום הדין כי יבא ה' לשפוט כל העמים וכל זה הוא דוגמת אמרו החשוב חשוב קודם כו' וכל המצוי בזמן שאין קנאה ותחרות בינינו ושלום על ישראל אז' יטו כולם שכם אחד לעבוד את ה' בשמחה ולא בזמן שיש בהם שורש פורה ראש דהיינו מציאת הקנאה הגורמת כל ריב וכל נגע וזהו שמזכיר בפרשה זו פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה וזהו היא הקנאה שהיא שורש לכל המדות הרעות ונמשכה מן השורש דהיינו בני יעקב שנאמר בהם ויקנאו בו אחיו ותקנא רחל באחותה ואם ימצא בהם שורש רע בשמעו דברי האלה הזאת והברית כרותה שבין כל ישראל והתברך בלבבו לאמר רצה לומר יתן ברכת שלום לעצמו ויאמר מה לי לצרה זו להשתדל בתיקון זולתי די לי כשאשתדל בתיקון עצמי ומה לי לחבירי אם יהיה צרור בצרור החיים או בצרור נקוב וזהו שיאמר שלום יהיה לי רצה לומר אך שלום ואמת יהיה לי בעצמי כי בשרירות לבי אלך לטובה כד"א ולבי ראה הרבה חכמה ודעת ושרירות לב לאפוקי ראיית העין למען ספות הרוה רצה לומר שכוונתו להדיח הרעה שיספה בעוונותיו שגגות וזדונות לפיכך לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו של האיש ההוא שהיה לו על חברו ורבצה בו כל האלה והבדילו ה'