עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאורח לחיים (לונטשיץ)

אורח לחיים (לונטשיץ) יח

Orach leChayim (lontshitz) 18 · אורח לחיים (לונטשיץ) · free full Hebrew text

Open in the reader →

לאור בידיעת השם יתברך לפיכך על הים הם רצה לומר המעונים הכירוהו תחלה כלפי שנאמר ידע שור קונהו וגו' וישראל לא ידע וגו' ור"ל שע"י החרישה והעמל ועינוי החומר ידע קונהו ונשא משל זה על ישראל שע"י העמל והטורח בתורה ומצוה הם מתישין כח החומר ומוסיפין כח בגבורה של מעלה דהיינו בכח השכלי שהוא למעלה ממנו במדריגה וע"י זה הם יודעים רבונם ומשיגים מציאותו ית' מתוך דרכיו ופעולותיו משא"כ ברוב ההמון ההולכים חשיכין יום ולילה אחר עסקיהם או עסוקים ברדיפת התאות או בדברים בטילים אשר אין להם שחר וכ"ש בדברים מזיקים כרכילות ולשון הרע בין כך ובין כך את פועל ה' לא יביטו ומעשי ידיו לא ראו ותושלך דת אמת ארצה אשר בסיבה זו גלו ישראל כמ"ש לכן גלה עמי מבלי דעת ר"ל שלא ידעו את ה' מתוך לימוד התורה ומאז ועד עתה אנו זרוים כבמזרה בגוים אין תורה ואין מצוה ורוב הלימוד והמצות נעשים בדרך מצות אנשים מלמדה או לשאר תכליות חיצוניות מדומות ושרידי ישרי הדור ראיתי והנם מועטים בני עליה אשר כל עסקיהם בתורת אמת חקים לשם שמים לא לשם שום תכלית מדומי והם בטילים ברוב והערה זו ראה בעל המאמר לומר קחו מוסר מן החמור והפרה ללמוד מן החמור שהחומר יהיה ניזון מיגיעת כפיו ולא יחמוד ממון זולתו וזה כלל גדול בתורה כמו שיסד הפייטן דברות אלה בלא תחמוד כלולים וילמוד מן הפרה שנקראת פרה על שם הפריה ורביה כך השכל פרי הגוף יעסוק ויעמול בעסקים אלהיים העושין פרי צדיק עץ חיים כמ"ש והיה כעץ שחול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ונשא המשל מן החרישה והדישה לתורה ומצוה כמו שהחרישה קודמת לדישה וע"י התורה שנקראת תושיה יותש ויתרכך החומר כריכוך הקרקע ע"י החרישה והדישה היא לסלת סולת נקייה רמז להוצאות המצות מן התורה והלכות פסוקות ע"ד ארז"ל הכל צריכין למריה דחיטי

הששי והשביעי הוא אחרי שהניח לפני האדם סדר קניית שלימותו ע"י שני מיני יגיעה יגיעת הגוף והנפש כאמור אשר על ידם יזכה האדם לב' שלחנות בזה ובבא שכר העולם הזה לגוף על היגיעה הגופנית ושכר העולם הבא לנפש על היגיעה הנפשית ואם אמר יאמר העבד כי יבא לדרוש על שכרו מה האות כי אעלה בית ה' אל רום מעונה אלהי קדם ליאור באור החיים הנצחי ומה הארץ אשר אנכי יושב בה אם תוסיף תת כחה לי אחרי העמל והיגיעה על זה אמר הסתכלו בארץ שמא זרעתם ולא צמחה שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים בשתים אלו נתן לאדם מופת חותך על שכר העולם הזה והעולם הבא כי הפעולה נמשלה לזריעה והשכר לקצירה כמ"ש זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ואמר ראשונה כנגד השכר של העולם הזה אל תהיה מסופק בו כי כמו שהארץ לא שינתה שבכל פעם שזרעתה הצמיחה לך כמה כפלי כפלים כך מעשיך יעשו פירות ושכרך אתך ופעולתך לפניך שאם זרעת לצדקה יוסיף ה' לך על זה כהנה וכהנה וכן שאר מצוה או יגיעת כפך בכולם תמצא שכרך משלם אך השכר של עולם הבא אם יעלה על לב המהרהר להסתפק בו מצד העלמו ולומר שכל זה איננו שוה לי אם יהיו יעודי העוה"ז סוף שכרי על כל המעשים והרי אני זורע מעשה התורה והמצוה מאכל אדם כד"א לכו לחמו בלחמי כי עסק זה אינו מיוחד כ"א למין האדם דוקא יען כי הבהמה אינה יודעת לעשות טוב ושכר העולם הזה נקרא מאכל בהמה כי הוא מיוחד אל החומר דוקא וכל יעודי העולם הזה הם משותפים לאדם ולבהמה הטמא והטהור יחדיו יאכלהו וא"כ הרי אני כמי שזרע חטים מאכל אדם וקוצר שעורים מאכל בהמה ע"ד ארז"ל בסוטה היא עשתה מעשה בהמה לפיכך קרבנה מן השעורים כנגד זה אמר הסתכל בארץ שמא זרעתה חטים וקצרת שעורים כשם שזה לא היה ולא יהיה כך אתה כל מה שתזרע תקצור אם שעורים ותעשה כמעשה הבהמה תקצור שכר לכח הבהמי שבך כפי פעלו ואם זרעת חטים מאכל אדם מתורה ומצות תקצור ג"כ שכר העוה"ב המיוחד למין האדם דוקא ואין לשאר הנמצאים חלק ונחלה בו כחטים המיוחדים לאדם אלו הן השבעה דברים שראה בעל מדרש זה להציב בהם ציונים אל האדם ללמוד מהם כל אופני ההצלחות לידע ולהודיע במה יזכה ארחו ויקח שם ויפת למצוא חן בעיני אלהים ואדם הלא בלכתו בשבעה דרכים אלו אז ינוסו לפניך כל המקטרגים וכל המונעים מבית ומחוץ ואחר הצעה זו נבא לביאור ג' פרשיות אלו נצבים וילך האזינו הנקראים ברוב השנים סמוך לר"ה ויוה"כ בימים הקדושים אשר הוקמו לטהר את האדם מכל חטאתיו שהיה מסגל בהם בכל השנה ונרמזו בהם כל ז' דברים אלו שאנו למידין משמים וארץ כדרך שנתבאר

אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם וגו' סמך פרשה זו למה שנאמר ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון ירצה בזה שתשמרו משמרתי כד"א על משמרתי אעמוד' כי לשון זה יורה על העומד במקום ידוע ואינו יוצא ממנו לכך נאמר ושמרתם וגו'. אך לפי שאדם אין צדיק בארץ שלא יחטא ולא יצא כלל מן משמרתי ע"כ ראה משה שישראל צריכין לכך להזהירם על התשובה לכך אמר להם אתם נצבים כלכם פרש"י מלמד שכנסם כו' בדרך שנתבאר למעלה בענין המרגלית שהיתה תלויה בצוארו של אברהם שהתשובה צריכה לכך שיהיו כל ישראל חרוזים בחוט של חסד באגודה אחד כדי שיהיו השבים רבים והקב"ה מקבל תשובת הרבים