אורח לחיים (לונטשיץ) טו

לעוברי עבירה ושבים בתשובה כמו שהארכנו לדבר מזה בחיבורינו עוללות אפרים על ארז"ל וילך למסעיו בחזרתו פרע הקפותיו ר"ל בחזרתו בתשובה פרע החובות שהחנוני הגדול מקיף אשר עליהם אנחנו מבקשים א"מ מחק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו ולכך נאמר אצל אברהם מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו ר"ל שהתשובה היא בעצם התנועה הבלתי טבעית כתנועת השמש ממזרח ע"י גלגל המקיף המוליך השמש ושאר הככבים כולם הולכים לרגלה בתנועה זו זה"ש צדק יקראהו לרגלו ר"ל כוכב צדק וזו היא המרגלית טובה שהיתה תלויה בצוארו של אברהם בהיות שהוא מהידוע שתשובת רבים גדולה מתשובת יחיד כי תשובת יחיד אין הקדוש ברוך הוא מקבל כ"א בי' ימים שבין ר"ה ליו"כ ותשובת רבים הקב"ה מקבל בכל קראינו אליו בכל ימות השנה ובדרך זה המשיל כל ישראל למרגליות כי בכל מיני אבן יקרה אין שום נקב שיהיו ראוין לחרוז כמו המרגליות שהם נקובים וחרוזים בחוט וכל זמן שהם חרוזים בחוט כולם קיימים וכל אחד מחזיק את חבירו וכאשר תפול אחת מהם כולם נופלים כך ישראל שעושין תשובה אין תשובתם מקובלת עד שיהיו השבים רבים חרוזים באגודה אחת ואז כל אחד מחזיק את חבירו ע"ד שארז"ל גדולה תשובה שאפי' בזמן שיחיד עושה אותה מוחלין לו ולכל העולם שנאמר ארפא משובתם וגו' כי שב אפי ממנו ובהפכו נאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה וראייה מעכן שחטא לבדו וכתיב חטא ישראל וארז"ל עשה עבירה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה וא"כ ענינם דומה ממש למרגליות חרוזות בחוט כאמור וזו היא המרגלית שתלה אברהם בצוארו ע"ד המדרש אחות לנו קטנה זה אברהם שאחה את כל העולם כו' ר"ל איחה ותפרו וחברו וגרם להיות באגודה א' ואז תשובתם רצויה ביותר כאמור בדרך שיתבאר בסמוך בביאור פר' הקהל על ארז"ל מרגלית טובה היתה בידכם כו' כי כל ענין ההוא נמשל ג"כ למרגליות חרוזות שכל אחת מחזקת את חברתה כך הגדולים מדריכין את הטף ולעומת זה הטף נותן שכר למביאיהם וא"כ כל אחד מזכה וזוכה כמשה שזכה וזיכה הרבים כמרגליות חרוזות שכל אחת מחזקת את חברתה ולפי שא"א להקהיל את זרע ישראל כולו שיהיו באגודה כי אם ע"י הדיבור והמוסר כמו שפירשנו בעוללות אפרים במאמר ר"ן על מה שפי' רש"י פרשת ויקהל שאינן אוספם בידים כי אם ע"פ דיבורו הם נאספים כי בודאי הוא מן הנמנע להקהיל הלבבות בידים כי אם ע"פ הדיבור של מוסר ישיב לב אבות על בנים ע"כ אמר באברהם שהיתה תלויה בצוארו ר"ל ע"פ דבורו היוצא מגרונו איחה ותפרם כאמור ובא המשל על זה מן מרגליות החרוזות דרך תוכם ע"י החוט אע"פ שגם שאר אבני יקר דרך העולם לחברם מבחוץ ע"י משבצות זהב מ"מ החיבור החיצוני אינו כ"כ בר קיימא כמו חיבור המרגליות ע"י החוט הנכנס דרך תוכם כי חיבור כזה לא ינתק לעולם כך בזמן שישראל נראין כאוהבים זה לזה מן השפה ולחוץ ולבם בל נכון זה עם זה כמנהג דורינו אהבה כזו בטילה אבל החיבור הפנימי וקירוב הלבבות לא ינתק כאמור. וזה"ש כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה יאמר על רודפי השלום בין עם ה' אלה וע"י דבור שפתותיהם הם נאספים בהקהל פנימי לבבי כחוט זה הנכנס דרך תוך המרגליות וחורזם ומחברם לפיכך נמשלו שפתותיהם כחוט זה. וכבר אמרנו שביותר צריכין להקהל לזה כת החוטאים אשר חטאיהם יאדימו כשני וכתולע ולכך נקט השני כי גם החטא גורם להם שיתאחדו כדי שיהיו השבים רבים והקב"ה מקבל תשובת הרבים בכל ימות השנה כי יותר הקב"ה חס על אבדון הרבים ראיה מאנשי ננוה שתלה הדבר בריבוי שנאמר ואני לא אחוס על ננוה אשר יש בה הרבה משתי עשר ריבוא וגו' לכך נאמר כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כי ע"פ דבורך הם נאספים להיות באגודה אחת ובלב אחד לאביהם שבשמים ושבים בתשובה שלימה ואמר כפלח הרימון רקתך וארז"ל אפי' הריקים שבך מליאים מצות כרימון ולשון זה סותר מתוכו לפי פשוטו שאם קראם ריקים איך שב לומר שהם מלאים מצות כרימון ואם הם מלאים אינן רקים ואם הוא מדבר בבעלי תשובה כהנחתינו יבא על נכון ויש בו רמז נפלא לארז"ל שהעושה תשובה אפי' העוונות נחשבים לו כזכיות שנא' קציעות כל בגדותיך אל תקרי בגדותיך אלא בגידותיך וא"כ הריקות שעשה דהיינו מעשה החטא שהוא מעשה ריק אשר אין לו מציאות כי לכך נאמר בהפכם במעשה המצות כי לא דבר רק הוא מכם וע"כ אמר שאפי' הפועל הרק ישוב להיות מצוה וזה"ש אפי' רקים שבך מלאים מצות וזה רמז נפלא

ומסיים ואמר מבעד לצמתך ר"ל שתהיה צמות וקשור מבעד ר"ל מבתוך דהיינו בעצם ענין חרוזות המרגליות כחוט הנכנס דרך תוכם כאמור רמז לדבר התשובה עולה למספר ז"ו מרג"לית וזוהי המרגלית טובה שהיתה תלויה בצוארו של אברהם וכל חולי מחלי הנפשות כאשר ראה אותה ולמד ממנה דרך השלום ואהבה מיד נתרפא כי זו הדרך הנבחר ומקור נפתח אל התשובה כאמור ובמותו דאג אברהם פן השחת ישחיתון ומי יורה להם דרך התשובה כמו שמצינו במרע"ה שדאג גם כן על זה לאמר כי ידעתי כי אחרי מותי השחת תשחיתון וגומר ומצא לו תקון לאמר הקהילו אלי את כל ראשי שבטיכם וגו' ואעידה בם את השמים ואת הארץ והיינו שיסתכלו בשמש שבשמים וילמדו