אורח לחיים פ

נפלאים והעולה מזה שבכר נקרא חכמה וזהו שאמר נתינת טעם לפי התרגום שאהב אותו מכל בניו כי בר חכים הוא לו ר"נ שלפי מחשבתו הוא בכור שלו כי אעפ"י שבאמת היה ראובן כחו וראשית אונו אבל לפי מחשבתו שהיה סובר שנתן כוחו וראשית אונו ברחל אם כן יוסף הוא הבכור כי הוא מסר סימנים לרחל ובשעת ביאתו היה סובר שהיא רחל שאהב חת רחל ומסר לה סמנים כמ"ש ויאהב יעקב את רחל ע"כ ויעקב אהב את יוסף מכל בניו כי בר חכים חכים תרגום של חכמה ובכור הוא חכמה וזהו כי בר חכים הוא לו ולו דייקא ר"ל לו הוא בר חכים הוא בן בכור לפי מחשבתו אבל לפי האמת אינו כן ועשה לו כתונת פסים והנה ראיתי בס' מאור עינים בפ' וישב בפסוק זה לפי דרכו כתב פסים הוא ר"ת פ"ה ס"ח י"ציאת מ"צרים ע"ש לפי דרכו ולפי דברינו יש לומר מחמת אהבתו עשה לו כתונת הוא לבוש פסים שיהא גאולה ממצרים הנקרא פסח פה סח בשביל יציאת מצרים שיהא על ידו ופשיטא לפי מאמרם ז"ל כן הי' שבא דיוקן של אביו כשרצה לעבור עבירה ועל כן וינס החוצה ולא זרק הטיפים שנו בעבירה וע"כ אמרו רז"ל במדרש שוחר טוב בתהלים קי"ד בשכר וינס ויצא החוצה הים ראה וינס וזהו ועשה לו כתונת פסים שבכוחו עשה לו לבוש שיהא יציאת מצרים על ידו וזהו ר"ת פסים פ"ה ס"ח י"ציאת מ"צרים

והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה וכו' דהנה יוסף הי' מדת יסוד וידוע דכל הספירות משפיע שפע למדרגה התחתונה מדת מלכו' ויכול להיות ח"ו מניעות שפע ע"י קטרוג אבל ממדת יסוד אין שום מניעה מונע מלהשפיע למדת מלכות וזהו שאמר והנה קמה אלומתי הוא מדת יסוד וגם נצבה ר"ל נצב ה"א אחרונה מדת מלכות לקבל השפע ממדת יסוד כנ"ל

אם משול תמשול בנו ונראה דהנה שמעתי מפי מחו' הרב הגאון החסיד מוהר"ר לוי יצחק האב"ד דק"ק בארדיטשוב דמלוכה נק' מלך ע"ש שראשי עם יועצים להמליכו ונושאין ונותנין בדבר ומלוכה לשון המלכה כמו איזול ואמלוך בדביתהו אבל מושל הוא אינו מלך אבל בכוחו ובתוקפו הוא מושל שנא ברצון עבדיו כי הם לא המליכו עליהם ואמר על פסוק כי לה' המלוכה ר"ל על ישראל שהם ממליכים אותו ומושל בגוים שהם אינם מקבלים עליהם והוא מושל עליהם ביד חזקה ועלו מושיעים בהר ציון וכו' והיתה לה' המלוכה כי אז יהפוך אל העמים שפה ברורה לקרות כולם בשם ה' ויקבלו אותו נמלך וזהו והיתה לה' המלוכה והי' ה' למלך וכו' עכד"ק וזהו שאמר המלוך תמלוך ענינו בה"א התימה כי מלוכה צריך לקבל עלינו למלך וזהו בודאי אינו כי הם שונאים אותו אם משול תמשול בנו ואם הוא לשון שמא תמשול עלינו שלא ברצונינו ביד חזקה וע"כ לא כתוב בה"א התימה רק אצל מלוכה ולא אצל ממשלה

ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם. להבין מה זה נתינות טעם שהם רועים בשכם ע"כ צריכין לשלוח אליהם ונראה עפ"י אמרתי פי' הפסוק וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם כלומר שהלכו לברור ניצוצות הקדושות שנפלו אל השבירה להביאם אל הקדושה אל מדת מלכות שנק' כנסת ישראל ששם מתקבצים כל הנשמות הקדושות והנה מלת שכם פרושו לשון חלק כמו שפי' רש"י ז"ל על פסוק ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וכו' ע"ש ומדת מלכות הוא נבנית שלקחת חלק מכל הספירות העשירות כמו שכתוב בתיקונים תקונא שתין ותשע דף ק"ו וז"ל ועוד אתמר בה בשכינתי' תתאה נעשה אדם וכו' דתהא כלילא מכל ספירין דכל עשר ספירין יהיבו בה כל חד חולקי' ומאי חולקי' אלא כל ספירא יהיב בה עישור דילי' וכו' ע"ש וזהו וילכו אחיו לרעות לשון אהבה וריעות את צאן אביהם ומלת צאן כמו צאינה וראינה וזהו את צאן אביהם הניצוצות הקדושות שיצאו ונפלו מן השורש בשכם כלומר שהתחברו בשכינה מדת מלכות שהוא חלק מכל הספירות והנה רש"י ז"ל פי' נקוד על את לומר שלא הלכו אלא לרעות את עצמן ע"כ ר"ל כי ידוע שאי אפשר להאיר ולהשפיע אל מדת מלכות רק על ידי יסוד וזהו מדת יוסף ומאחר