אורח לחיים סז

ח"ע מבחוץ בעבודה ובעשיות המצוה כדי להטעות בני אדם וזה הוא שעושה מן המצוה עצמה שקר וזהו שהתפלל דוד המע"ה כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני ר"ל מצותיך הם אמת ואמונה שקר רדפוני ר"ל מחשבת חוץ פני' רדפוני כדי נעשות מן המצוה עצמה שקר שלא יהי' כוונתם בפנים כעשיותם מבחוץ וזהו עזרני וזהו הוא גדר עשו שמלבש עצמו בזה הבגדים ומרמה את אביו ומראה שהוא צדיק ושאל האיך מעשרין חת התבן ובקרבו ישים אורבו אבל יעקב אבינו ע"ה שיש תם שהיה תמים מבפנים ומבחוץ במחשבה אחת ומי שהוא אוהב את הגדלות ולהנשא עצמו עושה זאת ועובד עצמו ח"ו אבל מי שמקטין עצמו ואינו חפץ בגדלות ובהתנשאות אינו עושה זאת והנה יצחק הי' יודע בעשו שאין דרכו להזכיר שם שמים כמו שפירש רש"י ז"ל על פסוק גשה נא ואמשך וכו' וז"ל חמר יצחק בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו וזה אמר כי הקרה ה' אלהיך ע"כ אבל יצחק היה מחשב שיש בו יראה פנימית בשאלותיו הי' מרמה אותו ששאל האיך מעשרין המלח והתבן כמו שפי' רש"י ז"ל ויעקב אבינו ע"ה הי' איש תם מבפנים ומבחוץ במחשבה אחת ומקטין עצמו ודרכו הי' לזכור תמיד שם שמים וכעת הי' צריך לרמות את אביו ולדבר גבהות ושלא לזכור שם שמים כדי שיסבור אביו שהוא עשו והיה מלביש בגדי עשו לדבר גבהות ושנא נזכור שם שמים כדי לרמות את יצחק כדרך עשו שהי' מרמה את אביו וזהו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול שהי' דרכו בגדלות וע"כ מרמה את הבריות וזהו הי' בגדי עשו ותלבש אותם ליעקב בנה הקטן שהיה דרכו בקטנות והי' איש תם ואינו יודע לרמות והי' מלביש אותם שירמה את אביו אשר חתה בבית ר"ל כי עשו הי' מרמה את אביו אבל רבקה היתה יודעת האמת שהוא מרמה את אביו ובקרבו ישים אורבו ולשון בבית פרושו בפנים כמו מבית ומחוץ וזהו אשר אתה שהיא היתה יודעת האמת בבית בפנים היתה יודעת האמת שהוא מרמה זהו הבגדים הלבישה ליעקב וצותה ליעקב שירמה לאביו ג"כ וידבר גבוה ולא יזכור שם שמים ויסבור אביו שהוא עשו ויעקב לא הי' יכול לזהר כל כך ואמר כי הקרה ה' אלהיך לפני והרגיש יצחק כפירש"י ז"ל ובתחילת דבריו אמר ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשיך כדרך עשו כי אין דרך יעקב לקיים מצות כיבוד בשביל הנאתו וחמר אח"כ ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו כי גדיי עזים מרומז על הקליפות כמ"ש שעיר בשעיר מוחלף ר"ל במקום גילוי של יעקב צותה אותו שילביש בגדי עשו וידבר כמו עשו שמעשיו אחוזים בקליפות המרומז לגדיי עזים צותה אותה שילבש מבחוץ שיסבור שהוא עשו

ויגש יעקב וכו' ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו ונא הכירו כי הי' ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו ויש להבין הלא אח"כ כתיב הגישה לי ואוכלה מציד בני למען תברכך נפשי וכו' וכאן משמע שהי' מברך עתה כשלא הכירו ונראה דהנה כתוב בזוהר דף קל"ט על פסוק ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו וכו' וז"ל אלא ודאי שכינתא הוי דיירי עמי' בביתי' ודיירי עמי' תדיר אבל לא אודעא ליה בגין דיתברך יעקב בלא דעתי' אנא בדעתא דקב"ה והכי איצטרך ובההוא שעתא דעאל יעקב קמי' אבוהי עאלא עמי' שכינתא וכדין חמא בדעתו יצחק דיתחזא לברכה ויתברך מדעתא דשכינתא עכ"ל והנה באמת יצחק הי' רוצה לברך את עשו כמ"ש בזוהר דף קל"ז זיני' בתר זיני' אבל הש"י הי' רוצה לגלגל הדבר שלא לברך את עשו וגם שהוא לא יברך את יעקב מדעתי' אנא בדעתא דקב"ה וע"כ נכנס ספק בלב יצחק כמ"ש הקול קול יעקב ופי' רש"י ז"ל וז"ל שמדבר בלשון תחנונים קום נא אבל עשו בלשון קנטורים דבר יקום אבי עכ"ל והידים ידי עשו רצה לומר נתינה של ידים הם ידי עשו כי אמר קום נא שבה כדרך יעקב בלשון תחנונים ואוכלה מצדי בעבור תברכני נפשך נמצא הנתינה לאביו עבור הברכה ולא בשביל מצות כיבוד אב כדרך עשו וזהו ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ר"ל בשביל שנכנס ספק בלב יצחק כדי שהוא לא יברך מדעתי' אלא מדעת הש"י דכיון שנכנס ספק בלבו מי הוא זה יעקב או עשו וחזא שנכנס עמו השכינה והיא ראוי לברכה כמ"ש בזוהר והש"י מסר הברכות לאברהם ואברהם מסר הברכות ליצחק