אורח לחיים נח

אצל האדם ותכלית שלו שנברא בשביל זה את אלהים ירא ולא יעבר על מצות ל"ת שהוא בבחי' יראה שהם כנגד גידיו ואת מצותיו שמור שיקיים כל רמ"ח מ"ע שהם כנגד איבריו כי זה כל האדם ר"ל זה הוא האדם שנברא בתורה לקיים התורה רמ"ח מצות עשה המכוונים כנגד רמ"ח איבריו ושס"ה מצות ל"ת המכוונים כנגד שס"ה גידיו ובשביל זה נברא שכל מה שברא השי"ת בעולמו לא ברא אלא לכבודו ובאדם נכלל כל העשר ספירות כי השלוש ראשונות המה בחי' מוחין שלו והשבע מדות אהבה ויראה והתפארת וניצוח וכו' צריך לעבוד בהם השי"ת לבד ולא לעצמו ולא לאהוב שום דבר הגשמי רק אהבת הבורא וכן בכל דבר כמו שאמר דוד המלך ע"ה לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וכו' והי' נותן כל מדותיו אל השי"ת לבד ולא נכוין בשום דבר מהמדות ופשיטא במוחין שלו בשביל הנאת הגוף רק לעבוד בו השי"ת ולעשות יחוד מדת מלכות השכינה ה"א אחרונה שבשם אל הוא"ו שבשם בכל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ואם הוא מקיים כך אז הוא בבחי' צדיק גמור ומושל ביראת ה' ומנהיג כל העולם כרצונו כמו ששמעתי מהרב בוצינא קדישא החסיד המפורסם מוהר"ר אברהם בן לאותו צדיק בוצינא קדישא רשכב"ה מוהר"ר דוב בער זללה"ה פי' הפסוק ומלכותו בכל משלה כי כל נק' צדיק וזהו ומלכותו רצה לומר מדת מלכות של השי"ת בכל עם הצדיק משלה רנה לומר שהוא מנהיג מדת מלכות כרצונו וידוע מ"ש בספרים שהשי"ת ברא האדם בעולם הזה משום שהנשמה קודם הבריאה היתה נהנית נהמא דכסופא ע"כ נבראת בעולם הזה השפל הגשמי ומדובק ביצר הרע וכשכובש את יצרו ועובד השי"ת בכל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו הם עשר ספירות שבנשמה ואינו מכוין בהם להנאת הגוף הדבוק אל היצר הרע אז אח"כ נהנה מיגיע כפו וזהו ויקח העבד ר"ל עבד השי"ת ר"נ הנשמה עשרה גמלים לשון גומל חסד ר"ל העשר ספירות הנכללין בהנשמה מגמלי אדוניו מהעשר ספירות שברא השי"ת בהם כל העולמות מכולן לקח הנשמה ונכלל בה וילך ר"ל כדי שיוכל לילך בהם ממדריגה למדריגה לבא אל זה העולם וקודם הבריאה היתה בבחי' עומד כמו המלאכים וכל טוב אדוניו בידו כי אם יהי' בבחי' צדיק כמו שמשביעין את הנשמה תהי' צדיק אז הוא מושל בכל ויקם וילך אל ארם ר"ל שהלך אל זה העולם הנק' חר"ם כי ר"ת אר"ם הוא אב רם ר"ל שראשית התרוממת הוא מעולם התחתון עולם הזה נהריים פי' רש"י ז"ל בין שני נהרות יושבת ונהר הוא לשון המשכה כמ"ש נהרות המושכין ועולם הזה הוא בין יצר הטוב ובין היצר הרע ובחירה בידו או להמשיך מן היצ"ט או ח"ו להיפך אל עיר נחור ר"ל אל הגוף הנק' עיר כמ"ש עיר קטנה ואנשים בה מעט נחור לשון חרון ר"ל אל הגוף המדובק אל היצר הרע המעלה חרון אף ח"ו ויברך הגמלים מחוץ לעיר ויברך לשון בריכה של מים שעושין מהם המשכה לשדות ר"נ אותו העבד ה' עשה המשכה מהספירות מחוץ לעיר שלא להנאת הגוף מהמוחין שלו ובמדותיו לא הי' מכווין בהם להנאת הגוף רק לעבוד השי"ת ולעשות יחוד עם השכינה וזהו אל באר המים שכוונתו הי' רק להשפיע אל השכינה הנק' באר ואמר לעת ערב לעת צאת השואבת כי ידוע דיש ך"ח עיתים י"ד עיתים טובים הם חסדים וי"ד עיתים רעים מן הגבורות וזהו שאמר לעת ערב ר"ל מן העיתים של ערב שהם דין לעת צאת השואבת ר"ל שכלה השואבים חסדים אז עשה העבד המשכה מהספירות חסדים אל השכינה

א"י וכל טוב אדוניו בידו ע"ד ויקרא לו אל אלהי ישראל שקראו הקב"ה ליעקב אל כי חל הוא מדת חסד כמ"ש חסד אל כל היום והשי"ת מקבל תענוג מהצדיק שיוכל לקבל ממנו שפע כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק וכו' וזהו מלמד שקראו הקב"ה ליעקב אל שמקבל ממנו תענוג ומשפיע תענוג להשי"ת וזהו וכל טוב אדוניו בידו כלומר בידו להשפיע תענוג להשי"ת

והיה הנערה אשר אומר אלי' הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת וכו' ולהבין בכאן שעשה סימן כתיב אשר אומר אלי' הטי נא כדך ובמעשה כתיב וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך ולא אמר הטי נא כדך כמו שעשה סימן וגם כשחזר וסיפר דבריו לפני לבן ובתואל