אורח לחיים מז

ויאמר אדני וכו' אל נא תעבור וכו' רש"י ז"ל ד"א קודש הוא והי' אומר להקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים להבין הלשון שאמר אברהם אבינו ע"ה ראש למאמיני' אל נא תעבור מעל עבדך הלא השי"ת מלא כל הארץ כבודו ונראה דהנה רש"י ז"ל פי' בפ' לך בפסוק וה' אמר אל אברהם אחרי הפרד לוט מעמו וז"ל כל זמן שהרשע עמו היה הדיבר פורש ממנו עכ"ל ובכאן שהיה אברהם סבר שהם ערביים והוא היה רוצה להכניסם ורץ לקראתם ומתחבר עמם היה ירא שלא ישרה הקב"ה שכינתו עניו עבור התחברותו עמהם ע"כ בקש רחמים ואמר אדני אל נא תעבור מעל עבדך והנה שמעתי בשם הרב הקדוש בוצינא קדישא מוה' דוב בער זללה"ה כשבא אדם שאינו הגון אל הצדיק בעבודתו כל היום או בשעת תפילה ולימוד ומתירא שלא יפסיק אותו מדביקות השי"ת אז יחשוב שם של כוז"ו שהוא אותיות שניות שאחרי הוי' ואז לא יבלבל אותו ופי' של זה השם כ"ו מספר כ"ו הוא הוי' זו כלומר אף בכאן הוא שם הוי' כי מלא כל הארץ כבודו עכ"ד ודפח"ח והנה לפי דברינו שביקש רחמים שלא יסתלק ממנו השכינה עבור התחברותו עם המלאכים מפני שהיה סבר שהם ערביים נ"ל שרמז בתפלתו ג"כ זה השם כי השם כוז"ו במספר זעיר דחנוך הוא כ"א ור"ת אל נא תעבור מעל עבדך הוא ג"כ במספר קטן אחד ועשרים והמספר קטן הוא בחנוך מט"ט כמ"ש ובין אינין תמורת אתוון כמ"ש בתיקונים תקונא חד ועשרין דף ס"א וז"ל מטטרון כל ספירן פועלין בו בהאי עלמא שפילה ובי' יבום וחליצה וגט פטורין וכל אתוון ביה חיצון תמורת כגון מצפץ עכ"ל והשם של כוז"ו הוא ג"כ מתמורת כמ"ש בתיקוני' תקונא עשרין ושית וז"ל תמורת אלין חלפא ביתות כגון כוזו במוכסז כוזו דאינון תמורת ה' אלהינו ה' עכ"ל

ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת להבין שאמר ואקחה פת לחם והוי ליה למימר ואתנה לכם פת לחם וסעדו לבכם וגם שאמר כפל פת לחם והול"ל ואקחה לחם וסעדו לבכם או ואקחה פת וסעדו לבכם וגם שאמר ואקחה בתוספות ה"ח והיל"ל ואקח פת לחם וגם שאמר אחר תעבורו מה נ"מ בזה וגם שאמר כי על כן עברתם על עבדכם לשין על כן ועיין פירש"י ז"ל וגם שאמר כן תעשה כאשר דברת מה היה בקשתם בזה וכי לפת נחם היה צריכין וגם להבין מה שהוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריח אותו באורחים ועל שהי' מצער הביא לו מלאכים בדמות אנשים שהוא הי' רוצה לקיים מצות הכנסת אורחין הביא לו מלאכים שאינן צריכין לאכול וכי להטעותו באו ויהיה חושב לעשות מצוה ולא עשה ונראה דשמעתי מהרב בוצינא קדישא החסיד המפורסם מוה' משולם זיסל נ"י שאמר על פסוק והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו דהמלאכים אינם יודעים מהכוונת אכילה וכעת היה אוכלין אצל אברהם והוא היה ממשיך עליהם כוונת האכילה וזה והוא עומד עליהם תחת העץ ר"ל למעלה מהם להמשיך עליהם כוונת האכילה ויאכלו והם היו אוכלין ע"כ ודפח"ח וכן באור החיים לפי פירושו עולה שאברהם היה יודע שהם מלאכים ולפ"ז אתי שפיר שהם באו אצל אברהם שיקיים מצות הכנסת אורחין שימשיך עליהם כוונת האכילה שהם ינזונו מרוחניות האכילה ולפי"ז יובן מה שפי' רש"י ז"ל על וירא וירא שני פעמים הראשון כמשמעו והשני לשון הבנה נסתכל שהי' נצבים במקום אחד והבין שלא הי' רוצים להטריחו ואעפ"י שיודעין היו שיצא לקראתם עמדו במקומם לכבודו להראותו שלא רצו להטריחו וקדם הוא וכו' ע"ש וזה צריך הבנה מה היה דעתם של מלאכים שהלכו מאברהם שהשי"ת שלח להם אצל אברהם שיקיים הכנסת אורחין וכי מפני שהיה שרי ואסר פירשו מלעשות רצון קוניהם וגם אם פרשו ממנו למה עמדי במקומם עד שיבא אליהם ולא הלכו לדרכם לגמרי ונראה דאמרו רז"ל במס' קידושין דף ב' דרכו של איש לחזור אחר אשה וזה הוא כלל כל העולמות מי שהוא משפיע לחבירו צריך לחזור לאחר המקבל ממנו כי יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק ותענוג המשפיע הוא יותר גדול מתענוג המקבל ע"כ צריך לחזור אחר המקבל ממנו שפע וכן הוא בעולמות עליונים