אורח לחיים שכט

ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנוכי עיין פירש"י ז"ל וז"ל שהעכו"ם מבזין חותם וכו' לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה לומר לך מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם וזה הוא שמפורש ע"י דוד שבטי יה עדות לישראל השם הזה העיד עליהם לשבטיהם לפיכך בכולן כתיב החנוכי הפנאי אבל בימנה לא הוצרך לומר משפחת הימני לפי שהשם קבוע בו יו"ד בראש וה"א בסוף עכ"ל ויש להבין כיון די"ה עדות לישראל למה נקבע ה"א בראש ויו"ד בסוף וגם מה שכתב רש"י ז"ל אבל בימנה לא הוצרך לומר הימני לפי שהשם קבוע בו יו"ד בראש וה"ח בסוף הלא אצל משפחת אשר כתיב לימנה משפחת הימנה ולמה כתיב ה"א בראש הימנה כיון דאצל ימנה יו"ד קבוע בראש וה"א בסוף הול"ל לימנה משפחת ימנה ואפשר לומר לפי שהמנין הזה היא אחרי מיתות דור המדבר כמו שכתוב בסוף ובאלה לא הי' איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדי חת בני ישראל במדבר סיני כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר וכו' ובאמת הגזירה לא הי' כי חם מבן עשרים שנה ומעלה כמ"ש במדבר הזה וכו' מבן עשרים שנה וכו' אבל על פחות מבן עשרים אף שהם בני עונשין מי"ג ולמעלה לא נגזר עליהם לפי שאין ב"ד שלמעלה מענישין עד עשרים שלימות אבל מכל מקום קודם שבא לארץ הי' צריכין לשוב בתשובה על התלונה ואמת שכולם חזרו בתשובה כמו שכתוב הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו אבל מחמת השבועה שנשבע ה' נח הועילו בתשובתם אבל המספר הזה שהי' אז פחות מבן עשרים ולא נגזר עליהם הגזירה בשבועה נתקבל תשובתם וזכו ליכנס לארץ וה"א ראשונה מן השם הוא עולם התשובה ועל כן זכו ונקבע בשם ה"א בראש לומר שעשו תשובה ונכנסו לה"א ראשונה ומחמת התמדת התשובה ארבעים שנה שהי' במדבר זכו ג"כ לכנס לעולם שלמעלה מתשובה ונקבע בהם ג"כ יו"ד כי באי ג"כ אל חכמה ועל כן כתוב ה"א בראש ויו"ד בסוף כדרך הלוכם ועל כן בימנה לא כתיב לימנה משפחת ימנה כיון שזה שמו בתולדתו לא הי' יודעין שעשו תשובה לכן כתיב לימנה משפחת הימנה בתוספת ה"א ראשונה על שמם להורות ולהעיד שעשו תשובה ונכנסו לה"א ראשונה אבל נא הוצרך לכתוב עוד יו"ד כיון שנקבע יו"ד תיכף אחר הה"א אבל כיון שזכו ג"כ ע"י התשובה בהתמדה לבוא אל חכמה שהוא יו"ד שבשם על כן אמר דוד המלך ע"ה שבטי י"ה עדות לישראל הזכיר יו"ד בראש ואח"כ ה"א כסדר השם וזהו כוונת רש"י ז"ל שכתב אבל בימנה לא הוצרך לומר משפחת הימני לפי שהשם קבוע בו ר"ל לא הוצרך יו"ד בסוף כיון שהשם קבוע בו יו"ד בתחילתו והוספת הה"א בתחינתו הרי ה"א בתחילה ואח"כ יו"ד

לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש נכי פקודיו יתן נחלתו להבין דאמר תחלק הארץ בנחלה והל"ל לנחלה ונראה דידוע דכללות ישראל הם חברי השכינה וע"ש זה נקרא השכינה כנסת ישראל וכל אחד מישראל ממשיך שפע משורש נשמתו במעשה המצות ובעסק התורה ומשפיע אל השכינה ובני ישראל הוא יסוד ומשפיע אל השכינה הנקרא מלכות ונעשה יחוד יסוד ומלכות וזהו עבודתינו בכל מעשה המצות ועסק התורה וידוע שאי אפשר להיות יחוד אלא במוחין וכמ"ש האר"י ז"ל בכוונת נר חנוכה וז"ל ושם זה נחל הוא המשכת אור עליון מבינה אל הז"א כדי שיוכל להזדווג עם נוק' וכו' עכ"ל ונמצא כאשר האדם מקדש עצמו ומטהר בעבודה כפי הכנתו ומדריגתו כן יוכל למשוך שפע חור עליון מעולם המחשבה הוא בינה וכן יוכל להשפיע בשכינה וידוע שאי אפשר למשוך שפע מעולם המחשבה אלא אם מחזיק עצמו כאין כי שם הוא עולם הענוה וידוע מה שכתוב בזוהר פרשת חיי שרה מאן דאיהו זעיר הוא רב וזהו לאלה תחלק הארץ הוא מדת מלכות הוא השכינה בנחלה ר"ל בנחל ה' ר"ל שגם הנחל הוא המשכה מעולם המחשבה גם הוא יחלק במספר שמות וידוע ששם האדם הוא חיותו וזהו במספר לשון בהירות כלומר בבהירות החיות שלו יבוא לכל א' המשכה מעולם המחשבה כפי מדריגתו כדי שיוכל להשפיע בשכינה לרב כלומר מי שהוא בבחי' זעיר שהוא מ"ה ונמצא הוא רב זהו יוכל למשוך שפע מעולם המחשבה