אורח לחיים שכח

השתחוה לזה עכ"ל וזהו פירש ויאכל העם שהי' להם תענוג כשראו קבר פתוח שלהם בשעת זביחה שלהן לאלהיהן ונתאוו לתענוג זה כמ"ש כ"א הלחם אשר הוא אוכל וזהו שפי' רש"י ז"ל כשתקף יצרו עליו ואומר לה השמיעי לי והיא מוציאה דמות פעור היינו כשתקף יצרו כשראה קבר פתוח שלה ומחמת חימוד השתחוו לדמות פעור וזהו גרם הצמדה לבעל פעור ואפשר לומר שזהו פירש הגמרא ביומא דף כ"ט הרהורי עבירה קשה מעבירה היינו אם מחשב מעשה עשיית עבירה ורואה במחשבתו הנבלות עשיית של עבירה ומתאווה לה ויש לו תענוג מאלו המחשבות והרהורים זהו קשה מעבירה אם עובר עבירה במעשה בלי מחשבה כגון אם בעל ארמית או שאר ערוה בשוגג ועל השוגג אינו נענש וכן על הרהורי עבירה בני מעשה ג"כ אין נענש בר ממחשבת ע"ז אע"פ שלכאורה שניהם שוין שאינם נענשין ע"ז אעפ"כ הרהורי עבירה קשה מעבירה בשוגג מפני שהרהורי עבירה במזיד ונהנה מהרהורי הנבלות שמחשב בעבירה היא כעין מעשה פעור שמושך לו עוד מחשבה זה עד שנצמד אליו ותיקון מחשבו' הרהורי זווגים שפלים היינו שיעש' תשובה על חטאים של פגם הברית וכשיעשה תשובה תדיר נותנין לו בחי' חלק משה היינו חלקו שיש לו במשה שכלול מששים רבוא ישראל והוא בא לכל דור לאשלמא כולהון מפגימו דלהון כי משה זכה לבינה עולם התשובה וכשעושה תשובה תדיר אז משמים נותנין לו חלקו שיש נו במשה ואז הוא תשובתו שלימה וכן אמרו בגמרא בסוטה דף י"ד ואמר רבי חמא ברבי חנינא מפני מה נקבר משה אצל בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור וע"ש בתוס' מביא מדרש אגדה בכל שנה ושנה בעת שחטאו ישראל בבנות מואב באותה פרק עולה למעלה לקטרג ולהזכיר עון וכשרואה קברו של משה חוזר ושוקע ע"ש ונמצא כשרואה אדם שיש לו הרהורי זווגים שפלים ונהנה מהם והוא כעין מעשה פעור ישוב בתשובה שלימה ויאחז בתשובה היינו במשה המכניע לפעור והנה הפעור היא ע"ז של מואב ונא של מדין ומחמת שנאת מדין לישראל אחזו בעבודה זרה של פעור והפקירו בנותיהם להכשיל את ישראל וזהו כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור היינו שאחזו עבודה זרה של פעור והפקירו בנותיהם לזנות להכשיל ישראל בעבודה זרה של פעור ובזנות ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם וכזבי היתה בת צור ראש אומות במדין ולפי שהפקיר בתו לזנות מנאו הכתוב שלישי כמו שפי' רש"י בפסוק ראש אומות עיי"ש. ואפשר לומר הטעם שבעבור הפקרת בתו מנאו שלישי דוקא כי אמרו בסנהדרין שם דף פ"ב למה נקרא שמה כזבי שכזבה באביה שאמר נה אביה שלא תשמע אנא למשה היינו הגדול שבישראל וזמרי אמר לה שהוא גדול ממשה שהוא שני לבטן ומשה שלישי ולפי שצוה להפקיר בתו להכשיל את משה שהוא שלישי לבטן לפיכך אעפ"י שהוא ראש אומות מנאו הכתוב שלישי ואז נא נקרא שמו ראש אנא שלישי והי' שוה אל חמשת מלכי מדין ולא ראש שלהם וזהו על דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם שהפקיר בתו לזנות ירד מראש והי' שוה אל נשיא מדין וזהו בת נשיא מדין אחותם ובאמת צור הוא בנק שהוא הי' מנך למואב ונעשה ראש למואב כדי להיצר את ישראל כמו שפי' רש"י ז"ל וכיון שראו שלא הועיל גרשו אותו מהם וחזר למדין וכמו שכתוב באור החיים בפסוק ראש אומות בית אב במדין הוא וז"ל לפי שאמר נור ראש אומות על בלק יאמר האומר והלא בלק מלך מואב וכו' לזה הודיעך הכתוב ואמר לא כמו שאתה חושב שנשאר מנך למואב אלא כבר נגרש מהם וחזר למקומו והוא אומרו במדין הוא פירוש באותו מצב שהיתה מופקרת בתו הי' במדין עכ"ל ועל פי השכל הי' נראה כיון שהורידוהו מואב מגדלותו הי' נו לבלק שנאה אליהם אבל בזאת נראה שהפקיר בתו להכשיל את משה וישראל מזה נראה ששנאתן של ישראל גדלה ביותר משנאה למואב וזהו נראה שנאה יותר על דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם שקראה הכתוב אחותם שהי' שוה אל נשיאי מדין ולא ראש עליהם על שהפקיר בתו מזה נראה יותר השנאה לישראל משנאה שהי' לבלק על מואב עבור שהורידוהו מגדולתו ולכך אמר השי"ת למשה צרור לשון יחיד ואח"כ והכיתם לשון רבים כי לשון יחיד אמר חל משה צרור שבלק הי' חושב שיכשיל דוקא למשה א"כ הוא נעשה לך שונא יותר וגם לכל ישראל וע"כ אמר נגדם והכיתם אותם.