עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אורח לחיים

אורח לחיים שכו

Orach leChaim 326 · אורח לחיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

הקשה באור החיים קושיא עצומה הלא בסוף פ' בלק במעשה זו סיפר והנה איש מבני ישראל בא ויקרב וכו' ונא הזכיר שם האיש ושם האשה והתורה כסתה עליהם כדרך שכסתה במקושש ולמה גילה התורה כאן שמו ושמה באריכות

ונראה דהנה הפגם שפגמו ישראל בע"ז דפעור כמ"ש הכתוב ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש ועיין פ' רש"י ז"ל כי כל הנסקלין נתלין ופגם ע"ז כתב האר"י ז"ל בליקוטי תורה פ' כי תשא הטעם שזכר משה בחטא ע"ז של עגל י"ג מדות ובמרגלים נח זכר רק ט' מדות כי עון העגל הי' הפגם בז"ת וכו' אך פגם המרגלים הי' בנוק' לכן הזכיר ט' מדות המשיך מז"ח נוק' אך כאן בעגל מא"א לז"א ע"ש והנה בחטא עגל שהי' הפגם עד עתיקא שהוצרך להמשיך התיקון משם היינו שפגמו ביו"ד של הוי"ה ונתעוררו הש"ך דינין של נ"ב נתיבות חכמה גימטריא נער והמתקתן של הש"ך דינים בה' אנפין שנ ה' תתאה ונעשין מן ה' אנפין ה' פעמים אדני גימטריא נערה הראוי' לבוא אל המלך וכמ"ש בסידור האר"י ז"ל בכוונת ראש השנה בתחלת ש"ע במלת אדני שפתי תפתח ע"ש והנה בפ' קרח נאמר ויאמר משה אל אהרן קח חת המחתה וכו' והולך מהרה וכו' כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף ובכאן ג"כ במעשה פעור כתיב ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף ה' בישראל ופי' רש"י ז"ל וז"ל ויחר אף ה' בישראל שלח בם מגפה עכ"ל והנה החרון אף הי' ע"י שנתעורר הש"ך דינין של היו"ד וזהו חמתי חמת יו"ד שפגמו בחכמה היא יו"ד ונתעוררו הש"ך דינין מן היו"ד וע"י חרון זה בא המגפה וע"כ התחיל הנגף ומלת הנגף גימטריא קל"ח וכשתצטרף קנ"ח אל הש"ך דינין גימטריא תנ"ח גימטרי' של חמת"י וידוע מה שארז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות ושטות הוא היפך חכמה וכשפגם בחכמה הוא מחמת חסרון יראה תתאה כמ"ש במשנה אם אין חכמה אין יראה ובשביל יראה תתאה נבראו כל העולמות וחסד עליון שקודם בריאת עולמות בשביל ישראל להיטיב להם שהם יקבנו עליהם עול יראה זו מדת מלכותו וכשחטאו ישראל בבעל פעור פרקו מעליהם מדת יראה וכשלא הי' להם יראה זו פגמו בחכמה ונתעוררו עליהם הש"ך דינין של חכמה והנה משה רבנו ע"ה אמר לפנחס קריינא דאגרתא וכו' בודאי לא צוה לו שימסור נפשו ע"ז כי וחי בהם כתיב ופנחס מסר נפשו ונכנס תוך ך"ד אלף אנשים משבט שמעון נעשות מעשה זו כדי לכפר עליהם ונפש הוא בבחי' יראה וכשמסר נפשו למיתה באמת הביא מדת יראה למעלה מן העולמות אל חסד עליון הקדום בשביל אהבת ישראל שהם יקבלו עליהם מדת יראה ותיקון הפגם של ישראל כי הביא מדת יראה לשורשה ע"י מסירת נפש והנה אמרתי פי' הפסוק אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב נא כליתם כי אמרו רז"ל בברכות דף ו' ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל אין דכתיב את ה' החמרת היום וה' האמירך היום אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' וכו' ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעונם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ והנה כתיב כמים הפנים לפנים כן לב אדם לאדם כי כשאחד מעורר אהבה על חבירו הוא מושך ג"כ את חבירו לאהבתו וע"כ נק' עבותות האהבה כי אהבה כמו עבותות והוא כמו חבלים המושכים לב חבירו ג"כ לאהבתו וזה שאמר הקב"ה אני ה' לא שניתי מן האהבה ראשונה שקודם בריאת העולמות שהי' כדי להיטיב לכם והי' מן הראוי שאהבתי עליכם ימשוך אתכם לאהבתי ואתם בני יעקב לא כליתם לשון כלתה ונכספה נפשי שאתם לא כליתם וחפיצים באהבתי וזהו מצד היצר המושך אתכם ממנו וזהו פירוש פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את כלומר השיב את היראה הנקרא א"ת שכלולה מ"א ועד תי"ו השיב מדת יראה ע"י מסירת נפשו למיתה והשיב מדת יראה אל חמתי חמת יו"ד אשר היתה מעל בני ישראל היינו בהסתלקות היראה מהם מפני חטאם וזאת השיב פינחס ותיקן פגמם של ישראל ביו"ד שעוררו הש"ך דינין מפני חסרונם של מדת יראה ונתהוה הצירוף של חמתי בהצטרף חרון אף שלי עם הש"ך דינין ונעשה הצירוף חמתי וכשהי' הצירוף חמתי ואז לא כליתי את בני ישראל לא חמדתי אל בני ישראל בשעת קנאתי ובקנאו את קנאתי ע"י מסירת נפשו תיקון זה לכן אמור לו שני דברים