אורח לחיים שכה

אליו ית' בשביל אהבת ישראל ואח"כ כשנעשה לו ניסים ודקר שניהם וחזר נפשו שמסר אל הגוף שלו חזר הנפש שלו עם אל חסד עליון שהמשיך היינו ע"י יה"ו אל נפשו ה"א אחרונה והמשיך על ישראל ממדת אל חסד הקדום והשיב החימה מעליהם ואף לנפשו בחי' ה"א אחרונה המשיך ממדת אל חסד הקדום שהיא למעלה מהעולמות וגם יה"ו שבשם בא אל בחי' נפשו ה"א אחרונה ונמצא המשיך על עצמו במסירת נפשו אותיות אל יה"ו דהיינו שם אל ואותיות יה"ו שבשם בא אל בחי' נפשו וידוע שאותיות שמו של אדם זהו חיות נשמתו וזהו פנחס זה אליהו שהמשיך על עצמו במסירת נפשו אליו יתברך בשביל ישראל להמשיך עליהם מחסד הקדום וזהו פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי כלומר שכונתו הי' בקנאו את קנאתו להשיב חימה מעל בני ישראל והראי' על זה בתוכם שעשה מעשה זה בתוך השבט ומסר נפשו על זה ולפי הדין אינו מחיוב למסור נפשו כי וחי בהם כתיב ואין סומכין על הנס רק שמסר נפשו בזה המעשה בשביל אהבת ישראל להמשיך עליהם חסדים גמורים שאין בהם תערובות דין מן מדת אל חסד הקדום להשיב חימה מעליהם ועל כן אמרו לא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי ובמסירת נפשו אליו ית' בשביל אהבת ישראל ניתנה הכהונה לו ולזרעו אחריו מדת כהן להמשיך על ישראל באהבה וא"כ כיון שהוא עשה בזה המעשה שני דברים אחד שקינא לאלהיו וגם כוונתו במסירת נפשו להשיב חימה מעל ישראל וע"כ ניתנה לו שני דברים הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עונם תחת אשר עשה שני דברים אשר קנא וכו' ויכפר על בני ישראל וכו' והנה בתוספת בבבא מציעא שם מביא מדרש פ' ויצא פעם אחת נחלקו רבותינו על אליהו מהיכן בא אליהו ועמד לפניהם ואמר להם רבותי למה אתם נחלקים עלי אני מבני בני' של רחל ע"כ והנה בזוהר משמע שזה פנחס שהרג לזמרי הוא שהי' בימי אחאב ועלה בסערה השמים ולא מת ע"י מלאך המות רק התפשט מגופו בלי צער ולבש בגדי נשמתו וא"כ האיך אמר אליהו בעצמו אני מבני בני' של רחל הלא פנחס מלאה אתי וגם יש לדקדק בדבריו שאמר אני מבני בני' של רחל והי' די שיאמר אני מבני רחל קאתינא והיה ג"כ במשמע או מזרעא דיוסף או מזרעא דבנימין ולמה אמר הלשון מבני בני' של רחל אלא יש לומר שכוונתו שפנחס בודאי תולדתו מזרעא דלאה אלא שהי' נחלקין על אליהו ואמר להם אני שהמשכתי ע"ע השם אליהו ע"י מסירת נפשי באמת שפרחה נשמתי ממני במה שמסרתי נפשי אל ה' בשביל אהבת ישראל לכפר עליהם ומסרתי נפשי חל אל חסד הראשון שקודם בריאת העולמות שע"כ נבראו העולמות כדי להיטיב לישראל כי מדרך הטוב להיטיב להמשיך על ישראל מחסד הקדום ולרחם עליהם ולהמשיך עליהם כל הי"ג מכילין דרחמים ובמסירת נפשו באמת אל חסד הקדום הנקרא חל ופרחה נשמתו ממנו באמת ואח"כ כשנעשה לו הניסים וחזרה אליו נשמתו בשם אליהו חיות נשמתו שהמשיך מחדש מחמת מסירת נפשו באמת וידוע דעיקר תולדותיהם שנ צדיקים הם מעשים טובים וגם ידוע שרחל היא בחי' נפש זה שאמר אני ששמי היום אליהו וכמו שנחלקו עי אליהו מהיכן בא כן השיב להם כלומר אני שם אליהו שיש לי מבני בני' מן המעשים טובים של רחל מן המסירת נפשי באמת המשכתי על עצמי השם אליהו זהו מבני בני' של רחל מן המעשים טובים שעשיתי במסירת נפשי הנקרא רחל וע"כ רמז ואמר מבני בני' של רחל ממש הם המדה שאמר הצדיק והיא בחי' נפש הנקרא רחל וע"י מסירת נפשו זכה לזה וזה הלשון שבני בניהם הם המדה שאחר בניהם מצינו בכוונות שמנה עשרה ומביא גואל לבני בניהם של אבות והם נצח והוד שהם אחר חג"ת והנקרא בניהם של אבות ע"ש

א"י פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וכו' להבין מה שאמר השיב את חמתי מלת השיב אין לו פירוש לכאורה ומלת את מיותר והנ"ל הסיר חמתי מעל בני ישראל וגם דאמר ויכפר על בני ישראל ושם איש ישראל המוכה וכו' האיך שייך זה אל ויכפר על בני ישראל וגם דאמר את המדינית לאיזה צורך אמר המכה אשר הכה את המדינית הלא אח"כ כתיב בפירוש בפסוק ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור וכו' וגם