אורח לחיים רצג
Orach leChaim 293 · אורח לחיים · free full Hebrew text
Open in the reader →לקיום מצות עשה ויראים שלא יפלו למטה לעשו' מעשה זו ככל הנבראים וכשהשכינה מדת יראה ביניהם ומקיימים בזה המעשה מצות עשה אז שמו שלם ביניהם כפי' רש"י ז"ל שם יו"ד מן חיש וה"א מן חשה ואיש הוא בחי' וח"ו ואשה בעצמה בחי' ה"א אחרונה ואז השם שלם לא זכו להיות שכינה ביניהם אלא נופלין שניהם למטה למלאות תאותם עם היצר אז מסלק הש"י שמו מביניהם הם אותיות י"ה ונשאר אש ואש בשניהם הוא היצר הרע שהוא בחי' אש של גבורות וזהו לח תקרבו לגלות ער ו"ה שנא יהיה לכם התקרבות אל אשה לגרום שיהא ער ו"ה היינו שיהיה וא"ו של איש וה"א של אשה ער לשון ערירים מבני י"ה שיסלק הש"י שמו מביניהם היינו י"ה כנ"ל והנה המתגאה נמי גורם זה שמסתלק ממנו י"ה וע"כ כתב במשנת חסידים שעל עון גאוה צריך להתענות ט"ו תעני' כמנין גאוה על שסילק י"ה וע"כ אמרו כל המתגאה כאילו בא על העריות כתיב הכא תועבת ה' כל גבה לב וכתיב התם בעריות כי חת כל התועבות האל כי מעשה שניהם שוים שמסלקין י"ה כנ"ל וז"ש במדרש שהבאתי לעיל א"ר אבהו אני נקראתי קדוש וכו' כי ידוע מה שכתב רש"י בפרשת קדושים בפסוק ראשין קדושים תהיו וכו' וז"ל קדושים תהיו הוו פרושי' מן העריות וכו' שבכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה עכ"ל וזה שאמר הש"י אני נקראתי קדוש ואתה נקראת קדוש ואימת הם נק' קדוש כשהם פרושים מן העריות וע"כ לא תתגאו ותקבלו שררה בשביל הנאתכם וזהו חם אין בך כל המדות הללו שאני שוכן את דכא ושפל רוח ואני ברא' עולם הזה שיתגלה מלכותו והאדם שמקבל על עצמו מדת מלכותי אני נותן לו מדת מלכותי שהוא ימשול בי כמו שאמרו רז"ל מי מושל בי צדיק השי"ת גוזר גזירה והצדיק מבטל ואם אין בך כל המדות שיש בי בעסק מדת מלכותי לא תקבלו אליך שררה והנה חיתא בזוהר שהמרגלים נכשלו באהבת הכבוד שהיו יודעין שכאן הם ראויים להיות נשיאים אבל בא"י לא יהיו נשיאים ע"כ הוציאו דבה על הארץ להשאר שם ויהיו נשיאים ואיתא בספר קדושת לוי על התורה על פסוק וישלח חותם משה וז"ל כי משה ודורו דור המדבר היו דמיון תורה שבכתב ויהושע ודורו שבאו לארץ היו דמיון תורה שבע"פ וזה הרמז במאי דאמרו חז"ל פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה כי תורה שבע"פ מקבלת מתורה שבכתב כמו שהלבנה מקבלת מחמה ע"ש ועיין שם על פסוק ויקרא משה להושע בן נון יהושע וז"ל כי אמר השי"ת למשה שנח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען ובמשנה תורה בסיפור מעשה מרגלי' נאמר ויחפרו את הארץ דהנה חיתא במדרש כמו שיש רמ"ח חברים ושס"ה גידין באדם כמו כן יש בארץ כמו שכתוב ערות הארץ נב הארץ טבור הארץ עין הארץ והנה רמ"ח איברים שבאדם נגד רמ"ח מצות עשה ושס"ה גידים נגד שס"ה מצות ל"ת שכל גיד מחויב לשמור לבל יעבור הלאו המתייחס אליו וכמו כן ג"כ בארץ האברים והגידים מחויבים לשמור התרי"ג מצות ע"ש מה שכתב לפי דרכו והנה איתא בתיקונים תקונא שתין וארבע וז"ל בגין דאתמר ויצמח ה' אלהים וכו' והוה ליה רשו לממחא בידא דאדם דלא יכול מאילנא דמותא ונא מחאת בגין דא אמר בעבורך א"ל רבי אלעזר וכי אית דעת בארעא לכולי האי אין הה"ד ה' בחכמה יסד ארץ עכ"ל והנה אם לא היו חוטאין דור המדב' על ידי המרגלים שגרמו שנשבע להם השי"ת שלא יבואו לארץ בודאי היה משה מוכרח לבא עמהם לארץ שהוא רועה שלהם דומיא תורה שבכתב וע"כ לא רצה משה לשלוח מרגלים אבל כשאמרו אל משה במרמה ואמרו העכו"ם יודעי' שאנו באים לירש אותם ומטמינים בארץ ונמצא דברי ה' בטל ח"ו וע"כ ויחפרו את הארץ לראות החפירות שלא יהי' דברי ה' בטל ובמרמה דברו אתו ותלו השילוח מרגלים בשביל כבוד השי"ת וע"כ נלכד בידם ושלח מרגלים וגרמו לו רעה ולהם ולדורם ונתקיים נבואת אלדד ומידד משה מת ויהושע מכניס אבל אם לא היו חוטאים הי' מוכרח משה לבוא עם בני דורו לארץ והיו בני דורו מבטלין הגזירה שנגזר על משה ובאמת משה רבינו ידע שנכשלו באהבת הכבוד ואמר להם שיתקנו את זאת וכמו ששמעתי בשם הרב בוצינא קדישא מוהר"ר מנחם מענדיל מפרומישלאן זללה"ה פירוש הפסוק עלו זה בנגב