אורח לחיים רעט

שומר התורה ונזהר מגזל ומרמה ומכל דבר איסור שיש במלאכה זו נמצא התורה והמלאכה הוא ביחד כי הוא שומר התורה ומקיימה בהתעסקו במלאכה חבל אם אינו נזהר בזה ואינו מקיים התורה בהעשותו מלאכה נמצא התורה והמלאכה אינו ביחד והמלאכה הוא נגד התורה וז"ש וכל תורה שאין עמה מלאכה כלומר שאין המלאכה עם התורה ביחד כנ"ל שאין מקיים התורה בהתעסקו במלאכה אז סופו בטילה וגוררת עון כלומר שלימוד התורה גורם שהוא מזיד שהוא יודע ואינו מקיים ואם לא הי' עוסק בתורה לח הי' רק שוגג והנה באמת זהו מלחמה גדולה בעשותו מלאכה שהם דברים גשמיים ששם הוא אחיזת היצה"ר בתאות הגשמיות לשמור התורה כד"ת מכל דבר איסור שיש במלאכה זו וז"ש וכי תבואו מלחמה בארצכם ר"ל כשאתם תבואו לקיים התורה בארציות ובשאר דברים גשמיים וזהו מלחמה גדולה ואמר על הצר הצורר אתכם כלומר אתם באים על היצה"ר להלחם עמו ששורשו בתאות הגשמיות והרעותם בחצוצורות כלומר עצתו שיחשוב שבלעדי השי"ת אי אפשר נעשות שום דבר פעולה ואף בעשותו איזה מלאכה או משא ומתן וחפץ ה' בידו יצליח אבל אם ח"ו בלי רצונו אז לא יועיל שום תחבולה ומעשה הגשמי והנה הרב הקדוש בוצינא קדישא מו' דוב בער זללה"ה אמר על פסוק עשה לך שתי חצוצרות נוטריקון חצי צורות כלומר שיחשוב אדם שאי אפשר לו לעשות שום דבר גשמי ותחבולה בלתי רצונו והוא אינו רק חצי צורה וכשהוא הולך בדרך הישר ומקיים התורה והמצות הוא משלים הצורה העליונה ובלעדו ית' הוא רק חצי צורה ויחשוב כמה גדול מחשבותיו ודיבוריו ומעשיו שהוא משלים הצורה העליונה עכ"ד ודפח"ח וזהו והרעותם בחצוצרות והרעותם לשון ריעות בחצוצרות ותחשוב שאתה כמו חצי צורה ומבלעדו אי אפשר לעשות שום תחבולה ופעולה ובזה לא יכשל בתאות הגשמיות בפעולת היצה"ר שהוא נגד התורה בחשבו אף אם יעשה דבר איסור ולא יחפוץ השי"ת ליתן לו רצונו אז לא יצליח ואז ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאויביכם ותוכלו לקיים התורה בדבר גשמי כנ"ל

ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך להבין מה שאמר ויהי לשון צער וגם מה שאמר משה קומה בה"א והל"ל קום ה' וגם דאמר ובנוחה יאמר שובה ה' וכו' מה שאמר לשון עתיד יאמר ואפשר לומר דהנה כתבתי פירוש המדרש רבה באיכה כד הוו חברייא נפקי לפרנסתהון הוי קרי עליהון תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות דאמרו רז"ל באתרא דנא ידעי שרי למימר צורבא מרבנן אני ופירושו דשרי לומר דברי תורה כדי שידעו שהוא צורבא מרבנן או לנקוט לי' שוקא או פרנסה ליתן לו לפי כבודו ובאמת דרשו חז"ל חמוקי ירכיך מה ירך בסתר אף ד"ת בסתר שאין לפזר ד"ת בפני כל אדם אלא מי שבא ללמוד וחפץ לשמוע אז נכון ללמדו אבל אין לפזר דברי תורה לפני בני אדם שאין חפצים לשמוע וללמוד והאותיות של התיבות נקראו בספר יצירה אבנים וזה שאמר כד הוו חברייא נפקי לפרנסתהון והיו צריכין לומר דברי תורה אף בפני אנשים שאינם חפצים לשמוע ללמוד כדי להודיע שהוא צורבא מרבנן הוי קרי עליהון תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות ר"ל ששופכין האבני קודש היינו אותיות התור' בראש כל חוצות ולא כדרך דברי תורה שהוא בסתר ובאמת אמרו שרי לי' למימר צורבא מרבנן אני אבל אם לא היה אומר כך והי' סומך על דברי חז"ל כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ומה שהוקצב לו בר"ה בודאי ינתן לו כמו שתקנו בברכת המזון הזן את העולם כולו בטובו בחן וכו' ובזה החן הוא זן את כל העולם ונותן לכל א' וא' מה שהוקצב לו בר"ה ואם יש לו איזה דבר למכור אז חן מקח על מקחו ונותן הש"י חן בסחורה זו בעיני הקונה שיתן לו כך וכך ועבור זה הוא מרויח כך וכך ואם איש עני הוא נותן לו השי"ת חן בעיני בעל הבית הנותן לו כמה יתן לו והכלל כל א' וא' נוטל מה שהוקצב לו בר"ה אבל אם אין לו אמונה גדולה וחזקה כל כך אמרו שרי למימר צורבא מרבנן אני שהוא אצלו קצת עשי' שכתוב וברכתיך בכל אשר תעשה ואמירה זו היא עשי' שלו אבל צריך לזהר מאד מאד באומרו דברי תורה כדי להודיע שהוא צורבא מרבנן לבל להתנש' בדברים של גדלות ח"ו ויהיה ח"ו שלא לפני הש"י כמו שאמרו אין אני והוא יכול לדור ועיין באור החיים לפי דרכו שיש שני מיני קליפות א' השונאין את ישראל כי הרע שונא את הטוב ועל