אורח לחיים רעה

ואהבה כלומר שעובד השי"ת מאהבה ואין חפץ בשום דבר לו יהי' כלומר יהי' לו כל העולם כולו וע"כ פי' רש"י לו יהי' ממון הרבה כלומר מתנות רבות וטובות גדולות וכל העולם כולו לא נברא אלא בשבילו ולצוות לו וע"כ כתוב לשון יחיד לכלול על כל העולם אבל מי שעובד מיראה כתיב לשון רבים כי הדברים שחפץ בהם ועובד בשבי זה נותנין לו כנ"ל

כל ימי נדר נזרו תער נא יעבור על ראשו עד מלאת הימים אשר יזיר לה' קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו להבין הכפל בפסוק וג דחמר גדל פרע שער ראשו והול"ל גדל שער ראשו ונראה דהנה הנזיר הזה הוא מפריש עצמו מתענוגי עולם הזה ובא ומדבק עצמו לחכמה שהוא היוני בין העולם האין ובין העולם הנקרא י"ש כי החכמה מאין תמצא וזהו כי יפלא לנדור נדר וחכמה נקרא פלא וזהו כי יפלא וחיות של כל העולמות הוא חכמה כי חיים בגי' חכם וכמ"ש והחכמה תחי' את בעליה ובזה שמפריש א"ע מעולם הזה ומדבק עצמו לחכמה בזה הוא מתקן מדותיו שפגם בהם כי שם נמתקו כל הדינין ואמרו רז"ל במזבח לח תבנה אתהן גזית כי הברזל נברא לקצר ימי האדם והמזבח נברא להאריך ימי האדם ואינו בדין שיונף המקצר על המאריך וזהו כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו כי בהיות שהוא דבוק לחיות האמיתי שהוא חכמה המחי' הכל אינו בדין שיונף עליו המקצר עד מלאת הימים כי המדות נק' ימים ועבירות נק' פגם וכשהוא מתקן הוא ממלא הפגם שפגם במדותיו וזהו עד מלאת הימים הם המדות בזה אשר יזיר לה' קדוש יהי' כי חכמה נקרא קודש וכשהוא מדבק אל חכמה נקרא קדוש ואמר גדל פרע שער ראשו דאיתא בזוהר בהעלותך על פסוק קח את הלוים וז"ל וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערי בגין דאסגי דינא בעלמא ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזו שערי לבר ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא עכ"ל והנה בזה שהוא דבוק אל חכמה שהוא חסדים גמורים ואין בהם תערובות דין כלל אמר שמותר לגלות שערו וזהו גדל פרע לשון ופרע ראש האשה כלומר גדל גדולו פרע יהי' בגילוי כי אין שם חשש דין כלל ואמר שער ראשו כלומר השערות המרומזין על דינין ראשו הם ג"כ בחכמה הנקרא ראשית הוא חסדים גמורים

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל חמור להם להבין מלת לאמר וגם כיון דאמר תברכו לשון רבים הול"ל אמרו להם מה לשון אמור ורש"י ז"ל כתוב אמור כמו זכור שמור שהוא בדקדוק לשון מקור פקוד בניקוד קמץ חולם ונראה דידוע בספרים שהשי"ת ברא כל העולמות כדי שתתגלה מלכותו על ישראל ובשבילם נבראו כל העולמות בהשתלשלות עד העולם הזה ועל ידם יתגלה מלכותו ומדת מלכות הוא מדה אחרונה מעילא לתתא וכל האורות ועולמות עליונים בה מתחזיין וכל הברואים בעולמות העליונים ותחתונים נכללין בה והוא דמיון ומראה דכולא כמ"ש בתיקונים. והנה הברכות מסר הקב"ה לאברהם אבינו והוא מסר ליצחק ויצחק מסר ליעקב ויעקב לבניו והקב"ה מסר הברכה לכהנים מפני שהכהנים הם מדת חסד ואהבה וכאשר מעוררין עצמן באהבה לברך את ישראל אז מעוררין ג"כ אהבה לעילא לעילא במקור עליון להשפיע כל טוב וכל הברכות על ישראל וע"כ תקנו בברכה וצונו לברך את עמו ישראל באהבה כי ע"י שמעוררים מדתם מדת אהבה להשפיע ולבר' את ישר' מעור' אהבה והשפ' ממקו' עליון עד מדת מלכות ומדת מלכות נקרא כנסת ישראל ומקבלין כללות ישראל וכל העולמות והברואים אשר נכללין במדת מלכות השפעה ממקור עליון ועיין מ"ש בפ' יתרו בפסוק בחודש השלישי וכו' ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים וכו' שבסיני בעת קבלת התורה שהכתוב מעיד עליהם שהיו באחדות גמור כאיש אחד ויתן שם ישראל עיין פ' רש"י שם והי' בהם מדת אהבה להיות כולן כאיש א' וע"י התשובה שעשו והיה כל אחד ואחד רואה בשפלותיו ומכניע עצמו נגד חבירו וכן חבירו רואה בשפלותיו ומכניע עצמו נגד חבירו וזה גרם אהבה ואחדות גמור ע"ש וכן בכאן בכהנים שהיו צריכין לעורר מדתן מדת אהבה גמורה לברך את ישראל כמו