אורח לחיים רעו

שתיקנו בברכה לברך חת עמו ישראל באהבה וע"י אהבה שמעוררין ומקשרין עצמן עם ישראל באהבה הם מעוררין אהבה ראשונה ממקור עליון והאיך היו יכולין לבוא למדריגת אהבה גמורה על כרחך היו צריכין לשוב בתשובה שלימה ולראות בשפלותן כמו בסיני שהיו ישראל במדריגת אהבה ואחדות ע"י התשובה וזהו דבר אל אהרן ואל בניו לאמר ואמירה הוא בלב כמו כי תאמר בלבבך ובינה לבא והוא עולם התשובה כלומר שיעשו תשובה ואז יכולין לבא אל מדת אהבה אל ישראל כה תברכו את ב"י וכו' ומדת מלכות נקרא כה וזה כ"ה מדת מלכות תברכו את כמו עם בני ישראל בשעת הברכה שתברכו את בני ישראל תכוונו במחשבת' להמשיך השפעה וברכה אל מדת מלכות ומשם יקבלו כללות ישראל וכל העולמות והברואים אשר נכללין במדת מלכות שפע וברכה ממקור עליון חמור להם חמור לשון מחשבה והניקוד של אמור קמץ חולם ניקוד של מקור וזהו חמור להם להמשיך שפע אל ישראל ומדת מלכות ממקור העליון ויברכו כל העולמות וכל הברו' אשר נכללין במדת מלכות ממקור עליון ועיין בתיקונים תיקון שתין ותשע בדיבור המתחיל ועוד ותוסף ללדת את אחיו את הבל דג' יודין יברכך ה' יאר ה' ישא ה' אינון תלויין ממקור עליון ואינון סגולתא לעילא ע"ש ומה שאצל יו"ד של יברכך מסיימין וישמרך משום דחז"ל דרשו יברכך בממון וזהו צריך שמירה גדולה שלא יכשל בממון ולא יהא עושר שמור לבעליו לרעתו ע"כ ברכו הכהנים בברכת ממון וגם שמירה שלא יכשלו עבור רוב ממון ושיצא ידי צדקה ומעשר ואצל יו"ד של יאר מסיימין ויחנך משום דרז"ל דרשו לא טוב לרשעים שהקב"ה מאיר להם פנים בעה"ז כדי להאבידן ע"כ מסיימין ויחנך כלומר שהש"י יאר לך פנים לא מפני ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו אלא ויחנך מאוצר מתנת חנם ואצל יו"ד של ישא מסיימין וישם לך שלום דמה שהש"י נושא פנים ע"ז יש קטר' עד שהש"י אמר תירוץ על שהוא נושא פנים שהם מדקדקין עד כזית לכך מסיימין וישם לך שלום שלא יהי' לך קטרוג על נשיאות פנים מהשי"ת

ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה מה שלא הזכיר בו שום רמז שהי' נשיא וכן יום השני כתיב הקריב נתנאל בן צוער נשיא ישכר מקודם הזכיר שמו ואח"כ כתיב נשיא ישכר ובכולן הזכיר תיבת נשיא קודם לשם אפשר לומר דהנה ידוע מה שאמ' רז"ל כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו ונמצא אם רואין באדם שנותן לו השי"ת ב"ה גדולה וכבוד גדול עד מאד בידוע שהשכיל עצמו עד מאד והנה מנחשון בן עמינדב יצא מלכות בית דוד כמ"ש בסוף רות ונחשון הוליד את שלמון וכו' וישי הוליד את דוד וא"כ כשנתנו לו הגדולה והמלוכה לזרעו אחריו עד סוף כל הדורות מסתמא השפיל עצמו עד מאד בתכלית השפלות וע"כ לא נזכר בו תיבת נשיא לומר שלא הי' בו שום נשיאות והתרוממות כלל ועיקר אבל היה בתכלית השפלות וכן ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא ישכר וידוע דשבט ישכר בני תורה כמ"ש וישכר באוהליך וכתיב ומבני ישכר יודעי בינה לעתים וכו' ואמרו רז"ל למה נמשלו דברי תורה למים לומר לך מה מים חין שרוין אלא במקום נמוך אף ד"ת חין מתקיימין אלא במקום נמוך ובפרט נשיא וראש השבט הזה בודאי הי' משפיל עצמו וע"כ לא כתיב בו תיבת נשיא קודם לשמו לרמז שהי' משפיל עצמו ולא הי' בו שום נשיאות רק מחמת שת"ח צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית מן הנשיאות והתרוממות כתיב נשיא ישכר והזכיר תיבת נשיא אחר שמו לומר שהי' בו חלק מנשיאות כדין ת"ח אבל לא הי' בו בעצם שום נשיאות וע"כ לח הזכיר לשין נשיאות קודם שמו ולפי זה יובן ג"כ מה שאמר ויהי המקריב ביום הראשון חת קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה ואח"כ פעם שנית וקרבנו קערת כסף אחת לכאורה וקרבנו פעם שנית מיותר אלא לפי שהי' נשיא למטה יהודה והי' בו מד יראה מדת מלכות בשלימות וכתוב בהקדמת תיקונים מאן דאית בי' יראת ה' אייתי לי' לידי ענווה דאיהו שכינתא עילאה עולם התשובה וא"כ כיון שהי' בו מדת יראה בשלימות מזה בא למדת ענוה בשלימות ומאן דאית בי' מדת ענוה ושפלות אמרו רז"ל כאילו הקריב כל הקרבנות שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה וידוע ששמו של אדם זהו חיותו וזהו המקריב וכו' חת קרבנו נחשון כלומר שמו שהוא חיותו והי' בו שפלות גדול שיראתו הביאו לידי ענוה עולם התשובה הקריב